נושאים נוספים
	התקשרות 654 - כל המדורים ברצף
	הרבי שלח שלוחים ולא הבטיח להם מאומה
	כשמתנהגים באופן ד"גאון יעקב", אומות העולם מסייעות לישראל
	אחד באחד ייגשו
	פרשת בשלח
	מנהגים ב'אוהל'
	לוח השבוע

הרב יוסף-שמחה גינזבורג

א. בביקור ב'אוהל' נהג הרבי, וכל אנ"ש בעקבותיו, שלא להיכנס בנעליים, אלא יחף או בנעלי-בית¹, וכן נהוג מדורות באוהלי רבותינו נשיאינו. וצריך חיפוש מה המקור לזה.

והנה באיגרות-קודש של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע² מעורר אודות שמירת ה'ציון' של אדמו"ר הזקן בהאדיטש, ומביא זאת מ"עניין שמירת בית-המקדש³... לא לצורך שמירה מדבר המזיק ח"ו רק זהו כבודו... והיה בזה סדר גדול והשגחה...". ואכן, אסור להיכנס לבית-המקדש "במנעל שברגלו"⁴.

מחבר 'אוצר מנהגי חב"ד' מסר, שגם בעיר אניפולי, בציונו של הרה"ק ר' זושא נ"ע, נהוג כך.

ועדיין צריך עיון, מדוע לא ידוע על מנהג כזה במערת-המכפלה, בקבר רחל, בקבר רשב"י וכו'.

והעירני חכם אחד, מדעת כמה ראשונים⁵, שהפירוש ב"חליצת כתף" על אביו ואימו, הוא: לילך (שם - בהלווייתם) לבית הקברות כשהוא יחף.

ב. צריך ביאור מדוע אין נוהגים ב'השתטחות' כפשוטה, בפישוט ידיים ורגליים על הקבר, על הציון. כמדומני שבקהילות אחרות, כמו ברסלב, כן נוהגים בזה.

והנה חז"ל קראו לתפילה על קברי צדיקים בשם "השתטחות", שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות⁶, ועוד במקומות רבים⁷, וכן בכתבי האריז"ל לרוב, ובפרט בשער רוח הקודש ושער הייחודים, נקראים ביקור ותפילה זו בשם 'השתטחות'.

ובהקדמת הספר 'אבן השוהם' (שו"ע מכתבי האריז"ל) חלק ח, העוסק במקומות הקדושים, מביא משער-הייחודים, שעל-ידי ההשתטחות מתפשטת נפש דעשייה של הצדיק ההוא ויתדבק עמו ויגיד לו תעלומות חכמה וכו'. ומובן שהעניין בשלימותו שייך רק ליחידי סגולה⁸, אבל גם לרבים שייך משהו מזה, כמו שמביא על זה שם ממאמרי השתטחות של הרה"צ ר' הלל מפאריטש⁹: "והגם שאין איתנו יודע עד מה עניין השתטחות הנ"ל ועניין היחוד, מכל מקום אנו אומרים "ומעשה ידינו כוננה עלינו", ועקימת שפתיו הוי מעשה, ובאמירת המזמורים נפעל גם בנו איזה עניין בהעלם מצד הארת נפש הצדיק המאיר עלינו בהעלם על ידי ההילוך על קברו". ועוד הביא שם ממקורות אחרים, מצד מעלת האמונה בזכות הצדיקים, ומצד שהמקום הוא מקום קדוש ותפילותינו שם נשמעות, עיי"ש.

-------------

1)    'התקשרות' . לאחרונה – גיליון תרכ"ב עמ' 18 (ולפלא שנשמט מ'מנהגי מלך' עמ' 35). וראה 'כפר חב"ד' גיליון 747 עמ' 36.

2)    ח"ב עמ' תרי"ג.

3)    משא"כ ב'תורת-מנחם – התוועדויות' (יא)  תשי"ד ח"ב עמ' 31, מדובר רק על "קדושת ארץ-ישראל" שיש על הציון.

4)    ברכות פ"ט מ"ה (נד,א. "שברגלו" בגמ' סב, סע"ב). רמב"ם הל' בית הבחירה פ"ז ה"ב.

5)    רא"ש פ"ג דמו"ק  סי' מב ובהגהות מיימוניות פ"ג מהל' אבל אות ג (אלא שפירוש זה נדחה ע"י רוב הראשונים, והרמב"ן בתורת האדם כתב שהוא פירוש משובש).

6)    סוטה לד,ב.

7)    כמו בבבא מציעא פה,ב, ובתענית כג,ב.

8)    ובכל זאת לא ראינו אצל הרבי הנהגה שונה מהרגיל ב'אוהל'.

9)    נדפס לאחרונה ב'ספר ההשתטחות' (הוצאת קה"ת, ברוקלין תשנ"ו) עמ' קלו.