בקריאת התורה מנמיכים מעט את הקול מ"ויהי העם כמתאוננים" עד "והמן כזרע גד הוא" ולא עד בכלל (יא,א-ו)¹.

פרקי אבות – פרק ב².

מוצאי שבת-קודש: על-פי הלוח, סוף זמן קידוש לבנה לכתחילה³ בתחילת הלילה בשעה 7:53, אך מכיוון שאין אנו נוהגים לקדשה בשבת ויום-טוב כלל⁴, הרי מי שלא קידש לפני שבת-קודש ימתין עד אחרי זמן צאת השבת כנהוג ואמירת הבדלה.

------------

*) לבני חו"ל: פרשת נשא; פרקי-אבות – פרק א.

1) כן נהג הבעל-קורא בבית חיינו, הרה"ח ר' מרדכי שוסטערמאן ע"ה, ומקורו מפר"ח סי' תכח, כדי "להראות שהם מתחרטים". ומ"מ הזהיר שם שיקרא בקול כזה שישמע כל הציבור גם את הפסוקים הללו, כמובן. ומציינים ללקוטי מהרי"ח (ח"ב סא,א) ולפירוש 'שערי רחמים' על שערי אפרים (ג,ג).

2) וכדאי לפרסם מנהג זה, כדי שגם אלה (שמתפללים בסידורים אחרים) שנהגו עד עתה ללמוד פרקי אבות בשבתות שבין פסח לעצרת בלבד, יוסיפו וילמדו זאת בכל שבתות הקיץ, ע"פ מש"כ אדה"ז בסידורו השווה לכל נפש – גם עבורם – ש"יש נוהגין כך בכל שבתות הקיץ" ('תורת-מנחם – התוועדויות' תש"נ ח"ג עמ' 297). וראה 'שערי הלכה ומנהג' או"ח ח"א סו"ס מז, הוראות אודות אופן הפצת מנהגינו בבתי-כנסת בנוסח אחר.

בסה"ש תשמ"ט ח"ב עמ' 485 וב'התוועדויות' תשמ"ב ח"ג עמ' 1633 מזכיר את ההבדל בזה בין א"י לחו"ל, ומאידך מליקוטי-שיחות כרך יז עמ' 303 יש לדייק שגם בני א"י נוהגים בזה כבני חו"ל (ראה ב'אוצר מנהגי חב"ד' עמ' רמז, שמביא הדיון בזה מגיליונות 'התקשרות' קייץ תשנ"ה). לאחר חג השבועות, גם בלוח כולל-חב"ד מופיע החילוק שבין א"י לחו"ל, וכנראה שכך נוהגים בפועל מאז תשל"ח, וכך נקטנו בלוח זה גם בעבר.

3) בדיעבד סומכים על הדעות שאפשר לקדשה אפילו מאוחר יותר (ראה המובא בספר 'טעמי המנהגים' עמ' קצט. אלף המגן למטה אפרים סי' תקפ"א ס"ק כב. 'מנהג ישראל תורה' סי' תכו ס"ק יב. 'קידוש לבנה – אוצר הלכות ומנהגים', פ"ד עמ' עח). בזכרונות הרה"ג הרה"ח ר' יעקב לנדא ע"ה ('כפר חב"ד' גיליון 986 עמ' 35) מסופר בשם כ"ק אדמו"ר מהורש"ב, שפעם קידשו את הלבנה יחד עם כ"ק אדמו"ר מהר"ש ביממה הי"ז מהמולד, ולא מתוך הגמרא, עיי"ש.

4) כמובא ברשימה הנ"ל הערה 3.