שאלה: באילו תרופות מותר להשתמש בפסח?
תשובה: תחילה יש להבהיר היטב: חולה שיש אפילו חשש סכנה לחייו, חייב לשמוע בקול הרופא ולאכול או לשתות אפילו חמץ גמור, אם יש סיכוי שהדבר יועיל לרפואתו (כמובן, רק אם אי-אפשר להשיג בנקל תרופה מותרת). המחמיר בכך הרי זה שופך דמים.
כל האמור להלן מיועד להקל את מציאתה של תרופה מותרת, ולקבוע סדר עדיפויות גם לחולים שאין בהם סכנה.
המציאות כיום בארץ היא, שברוב הגלולות משתמשים בעמילן מקטניות, וגם במיעוטן שיש בהן חמץ, ייתכן שכבר נפסל מאכילת כלב.
פתילות, זריקות, משחות וטיפות – אין בהן כל בעיה.
יש לשים לב במיוחד לסירופים, שמקצתם מכילים תמציות וחומרי-טעם המופקים מחמץ. חמץ יכול להימצא גם בגלולות מצופות וממותקות ובתרופות הומאופתיות (ובמיוחד מחו"ל), שלפעמים יסוד התרופה הוא דגן (חמץ), ולפעמים הכוהל חמץ.
מי שמצבו אינו מאפשר לו לברר את כשרות התרופה, רשאי ליטול תרופה שאין בה חומרי טעם, גם אם הוא נזקק לשיכוך כאבים בלבד. אבל ילד קטן הסובל מכאבים, או גדול ש'חלה כל גופו' וכדומה, רשאים לקחת גם תרופות אחרות, אם כי יש להעדיף גלולות מסירופים.
חולה הצריך לקנות בפסח חמץ גמור או תרופה שיש בה חמץ בעין, מלכתחילה לא יזכה בהם כרכושו, אלא יניחם במקום מוצנע וישתמש בהם לפי הצורך. ואם יודע זאת קודם הפסח, יכלול אותם במכירת חמץ, ייקח מהם בכל פעם כפי הצורך, ויתכוון שלא לזכות בהן.
רשימה מעודכנת של תרופות הכשרות לפסח (ובכלל זה מזון תינוקות ותרופות טבעוניות) מתפרסמת על-ידי קופות-החולים, וכן על-ידי גופים רבניים.
מקורות: שו"ע או"ח סי' תמב ס"א,ד ונו"כ; שו"ע אדמו"ר הזקן שם סעיף כב ובקו"א לסימנים תנ, תסו. וראה מה שהביא ב'משנת אברהם' לסימן תנ, תס"ו. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
