כאשר התורה מזהירה את הכוהנים מלהיטמא, הציווי נאמר בכפל לשון: "אמור... ואמרת". הגמרא לומדת מכך הוראה מיוחדת: "להזהיר גדולים על הקטנים". כלומר, הכוהנים מוזהרים שלא לתת לכוהנים קטנים (=ילדים) להיטמא.
בשני איסורים נוספים בתורה מופיעה האזהרה שהגדולים צריכים להשגיח על הקטנים שלא יעברו את האיסור – באיסור אכילת שרצים ובאיסור אכילת דם.
חומרה מיוחדת
לשם מה נדרשה התורה לומר זאת שלוש פעמים ולא היה דיי בפעם אחת, שממנה היינו למדים על כל דיני התורה? מסבירה הגמרא, שבכל אחד ואחד משלושת האיסורים הללו יש חומרה מיוחדת, ואילו הציווי היה נאמר באיסור זה בלבד, לא היינו יודעים שהוא חל על כל דיני התורה.
באיסור אכילת שרצים יש חומרה מיוחדת, שאיסורם ב'משהו'. כלומר, גם פירור קטן ביותר של שרץ אסור באכילה, ואין לאיסור מידה מינימלית. איסור אכילת דם חמור מאיסורים אחרים, שכן דינו כרת. אף מטומאת כוהנים כשהיא לעצמה לא היינו יכולים ללמוד זאת, מכיוון שבכוהנים "ריבה בהם מצוות יתרות" (הקב"ה העניק לכוהנים מצוות נוספות על המצוות של כלל ישראל). לכן היה צורך להדגיש זאת בכל שלושת האיסורים הללו, ומהם אנו יכולים ללמוד על כל מצוות התורה.
אותה נפש
תחילה עלינו להבין את פשר הציווי "להזהיר גדולים על הקטנים". הלוא מדובר בילדים קטנים, שאינם בני-הבנה כלל, ומדוע מוזהרים הגדולים למנוע את הקטנים מלחטוא? אלא יש דברים שבהם יכולים להיות הבדלים בין גדולים לקטנים, ויש דברים שבהם הכול שווים.
הבדלים בין גדולים לקטנים יש במידת ההבנה וביכולת לפעול ולעשות דברים, אבל בעצם נקודת החיוּת אין הבדל. אותה נפש שמחיה את גופו של מבוגר, נמצאת גם בגופו של ילד קטן. יש פתגם, שהנפש המחיה את גופו של תינוק בן יומו יכולה להחיות את גופו של עוג מלך הבשן, כי עצם נקודת החיוּת אינה משתנה בין גדולים לקטנים.
אור וזוהר
נקודה זו אנו מוצאים בכל שלושת האיסורים הללו: העובדה שהשרצים 'איסורם במשהו' מעידה שמדובר בעצם מהותו של הרע, ולכן אין לו מידה ושיעור, אלא אפילו פירור קטנטן אסור. איסור אכילת דם עונשו כרת, מכיוון שהוא מנתק את הנפש כולה משורשה, ולא כחטאים אחרים, הפוגמים רק נימים פרטיים של הנפש. הכוהנים, ש"ריבה בהם מצוות יתרות", משקפים את גילוי עצם החיות של הנפש, שמאירה אצלם, ולכן ניתנו להם יותר מצוות.
לכן נבחרו דווקא המצוות האלה לייצג את הכלל "להזהיר גדולים על הקטנים". כאשר הגדולים יתמסרו לקטנים – יתקיים בהם "להזהיר", מלשון זוהר ואור, על-ידי שתתגלה בהם עצם נקודת הנשמה, ובכך יזכו לתוספת אור.
(לקוטי שיחות כרך ז, עמ' 147) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
