העובדה שהאמונה בביאת המשיח היא אחד מי"ג עיקרי האמונה דורשת הסבר. עיקרי האמונה הם הדברים שבלעדיהם אי-אפשר להיות יהודי מאמין ושומר תורה ומצוות כהלכה. הם כמו יסודות מרכזיים של בניין, שבלעדיהם אין הבניין יציב. מדוע אפוא האמונה בביאת המשיח זוכה למעמד מרכזי כל-כך? אמנם זו בשורה עתידית מאוד נעימה ומעודדת, אבל לכאורה אין חיינו היום-יומיים תלויים בה.
על סוג זה של התייחסות אפשר להשתמש בביטוי 'עיקר חסר מן הספר'. עניין המשיח והגאולה איננו פרט שולי כלל וכלל. זה המרכז והתכלית של כל חיינו ופעולותינו, ושל הבריאה כולה. זה היעד שאליו מוליכה כל העבודה של עם-ישראל בתורה ובמצוות. יהודי שעוסק בתורה ובמצוות אבל אינו מודע לחשיבות עניין הגאולה, דומה לטייס העוסק כל הזמן בהפעלת המכשירים, אבל אינו מתעניין כלל ביעד הטיסה.
לעשות "דירה" לה'
רבנו הזקן כותב בספר התניא (פרק לו): "נודע, שימות המשיח... הם תכלית ושלמות בריאת העולם הזה, שלכך נברא מתחילתו". זאת, על-פי מאמר המדרש, שתכלית בריאת העולם הזה היא – "נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים". כל מטרת הבריאה היא 'תאוותו' של הקב"ה, שהעולם הזה התחתון יהיה 'דירה' לו יתברך, 'דירה' שבה ישכון ויתגלה במלוא העוצמה.
לכן ברא הקב"ה דווקא את העולם הזה, שבו שוררת חשֵכה רוחנית ושבו יש רע, כדי שיהודי יכפה את הטוב על הרע ויהפוך את החושך לאור. דבר זה נעשה על-ידי התורה והמצוות, שעל-ידן מביא האדם את אור ה' אל העולם הזה ומאיר את חשכתו. כל מצווה שיהודי עושה וכל דבר-תורה שהוא לומד – הם נקודות אור נוספות, שמאירות את העולם ומכשירות אותו להיעשות 'דירה' לקב"ה.
זו אפוא תכלית כל חיינו וכל עבודתנו בקיום התורה ומצוותיה – להאיר את העולם ולעשותו 'דירה' לו יתברך. על-ידי שיהודים עוסקים בתורה ובמצוות בכל קצווי תבל, ועל-ידי שיהודים מסרו את נפשם על קדושת שמו במשך הדורות – הם האירו את העולם והכשירו אותו לקראת תכליתו. בזכות עבודה זו תוכל להתמלא 'תאוותו' של הקב"ה והוא יוכל להתגלות בעולם-הזה במלוא הדרו.
לחשוב על המטרה
מתי יגיע העולם לתכליתו? בימות המשיח. העבודה נעשית היום – "היום לעשותם". בירור וזיכוך העולם נעשה במשך זמן הגלות, כמו שנאמר בתניא (פרק לז), ש"תכלית השלמות הזה... תלוי במעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות". הארת חשכת העולם נוצרת על-ידי כל דבר-תורה וקיום מצווה של יהודי בזמן הזה. אבל עכשיו עינינו עצומות ואיננו רואים את הפעולה שעבודה זו חוללה בעולם ואת אור ה' שמאיר בעולם. כאשר העבודה תגיע לשלמותה והעולם יהיה מוכן לשמש 'דירה' לקב"ה – אז יבוא משיח-צדקנו והכול יתגלה, ככתוב: "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר".
ברור אפוא, שביאת המשיח איננה רק עניין של שכר ו'פרס' המיועד למאמינים בה. ציפייה לשכר בלבד לא הייתה יכולה להיחשב 'עיקר' באמונה. מרכזיותה של האמונה בביאת המשיח נובעת מכך, שהיא בעצם היעד שאליו אנו חותרים בכל פעולותינו ובכל עבודת-ה' שלנו. בלי העניין הזה של ימות המשיח, מושמטת כל התכלית של הבריאה – לומדים תורה ומקיימים מצוות, אבל לא חושבים על היעד והמטרה. כמו חייל שנלחם ומסתער, אבל אין הוא חושב כלל על המטרה – הניצחון על האוייב.
יהודי התופס נכון את תכלית הבריאה ואת מטרת עבודתו בתורה ובמצוות, חייב להיות מלא ציפייה להגיע ליעד הזה של ביאת המשיח, שאז תושג המטרה במילואה והעולם אכן יהיה 'דירה' לו יתברך. יהודי שרואה כך את פני הדברים, אך טבעי שהוא חושב על המשיח, מתפלל על הגאולה ופועל לזירוזה, מכיוון שהגאולה היא תכלית הכול (ועיין בליקוטי-שיחות כרך כא, עמ' 18). | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
