שבועה הדדית
'שבועות' הוא מלשון 'שבועה'. ביום מתן-התורה נשבעו השם יתברך וכנסת ישראל זה לזה שבועה הדדית. אנו נשבענו לריבון העולם שלא נחליף אותו ח"ו באלוקים אחרים; והשם יתברך נשבע לנו שלא יחליף אותנו בעם אחר.
(אור החיים הקדוש)
שני זמנים
את ימי העולם אפשר לחלק לשני זמנים: הראשון – מבריאת העולם ועד מתן-התורה. והשני – מזמן מתן-התורה והלאה. במעמד הר-סיני נקראו ישראל בכינויי חיבה מיוחדים: 'עם סגולה', 'העם הנבחר' ו'גוי קדוש'.
(ספר המאמרים תש"י)
עבודה עצמית
"וקידשתָם היום ומחר וכיבסו שמלותם" (שמות יט,י). "וקידשתָם היום ומחר" – זה מלמעלה, אבל את העבודה של 'וכיבסו שמלותם' צריך כל אחד ואחד לעשות בעצמו.
(אדמו"ר הזקן, בעל התניא)
ניקוי הלבושים
אדמו"ר ה'צמח-צדק' ביאר את הדברים: "וקידשתָם" נאמר למשה ול'אתפשטותא דמשה' שבכל דור ודור, אשר ביכולתם לקדש את "היום" ואת ה"מחר". אבל דרושה לכך הכנה, והיא העבודה של 'וכיבסו שמלותם' – לנקות את ה'לבושים' של המחשבה, הדיבור והמעשה. זאת צריך כל אחד ואחד לעשות בעצמו.
בירור התחתית
"ויתייצבו בתחתית ההר" (שמות יט,יז). "בתחתית ההר" דווקא. ללמדנו: המטרה והכוונה של נתינת התורה היא, שהאדם יברר את גשמיות העולם, ויעשה דירה לקב"ה בתחתונים דווקא.
(לקוטי שיחות)
נתינה וקבלה
חג-השבועות נקרא 'זמן מתן תורתנו' ולא 'זמן קבלת תורתנו'. נתינת התורה הייתה בשווה לכל ישראל, אבל קבלת התורה אינה שווה אצל כל אדם מישראל, אלא כל אחד ואחד מקבל את התורה לפי ערכו ולפי השגותיו.
(רבי מנחם-מנדל מקוצק)
כאיכר לפני הקציר
רבי ישראל מרוז'ין לא היה אומר תורה בשבת שלפני שבועות, באמרו: בשבת שלפני שבועות הריני מרגיש את עצמי כאיכר לפני הקציר – התבואה הישנה כבר אזלה, והחדשה עדיין איננה...
בלי מורה – מדבר
בני-ישראל קיבלו את התורה במדבר, לפי שהאדם נקרא על שם האדמה. אדם ללא תורה נחשב כמדבר שאין בו עשב וצמח. לכן ניתנה לו התורה, כדי להשלימו, ואז האדמה הזאת מוציאה אילנות וצמחים טובים.
(המהר"ל מפראג) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
