נושאים נוספים
	התקשרות 684 - כל המדורים ברצף
	יהודי הולך לכל מקום במסירות נפש כדי לפרסם אלוקות
	מלכות משיח קשורה עם הירידה לגאול כל יהודי
	המלך בשדה
	פרשת תבוא
	"כתר שם טוב עולה על גביהן"
	הכוונות ב'הלל הגדול' / נוסח הש"ץ בבית כנסת חב"ד/ זמן ברכת הטלית
	דמות הרבי / פענוח ראשי תיבות / תספורת בלילה
	הלכות ומנהגי חב"ד

בעולם הדמיון "לא היית רואה אותי"

ב'התקשרות' (גיליון תרפ"א עמ' 17) הובא סיפור על אחד החסידים ששאל את אדמו"ר הזקן: מניין לי שאיני נמצא בעולם הדמיון? ונענה: "אילו היית שם, לא היית רואה אותי", ובהערה 37 כתבו שלא מצאו זאת נדפס.

יש סיפור מעין זה בספר 'רשימות דברים' של הרב יהודה חיטריק ע"ה, חלק ב דף עג, בשם המשפיע הרב שמואל גרונם ז"ל, אבל הסיפור שם אירע עם אדמו"ר ה'צמח-צדק'.

הרב אברהם ישעיה שטראקס, מוריסטון, ניו-ג'רסי

פענוח הראשי-תיבות ש"ל

ב'התקשרות' (גיליון תרפ"ב, פרשת שופטים, במדור "בירורי הלכה ומנהג" הערה 5), יש לתקן כמה דברים:

א) פענוח הראשי-תיבות "ש"ל" בנדון דידן הוא "שושנים לדוד", והוא פירוש על משניות לרבי דוד פארדו, מחבר הספרים: 'חסדי דוד' על התוספתא, 'משכיל לדוד' על פירוש רש"י על התורה, ועוד. ואכן דברי רע"א במשניות לקוחים משם, עיין שם¹.

ב) ראשי-התיבות ש"ל הוא ראשי-תיבות שכיח במפרשי המשניות.

ג) במה שכתב שם (הערה 3) במה שציין הש"ל לתיקוני-הזוהר [ולעת עתה לא מצאו שם], ראה (גם) בפירוש 'קול הרמ"ז' למשניות שם, משנה ז (נסמן בש"ל שם), וזה לשונו: "הדליקו. לא תני 'תקנו את הנר', לרמוז מה שכתוב בספר התיקונים², שהנכון שבעל הבית יתקן את הנר ואשתו תדליקנה".

י"ה, ב"ש

_________________

1)    הערת הרב אהרן-מרדכי שי' זילברשטרום: במקומות רבים בתוספות רע"א למשניות, העתיק מספר זה.

2)    הערת המערכת: גם הכותב לא מצא זאת בתיקוני-הזוהר עצמו. ואף בספר 'שולחן ערוך הזהר' להל' הדלקת נר שבת, או"ח סימן רסג, לא הביאו זאת. ואדרבה, מתוך מה שהביאו שם מזוהר ח"ב דף קסו ע"א: "נשין – בתיקונא דהאי נר; גוברין – באורייתא, לאנהרא להאי נר", משמע לא כך.

תגובה בעניין תספורת בלילה

ב'התקשרות' (גיליון תרע"ו עמ' 14) דנו בנושא התספורת בלילה, ובהנהגת הרבי שהסתפר בלילה דווקא. והביאו מאגרות קודש סוף כרך יח, שהטעם בזהירות מתספורת אחר הצהרים היא משום יניקת הקליפות אז, ובשם שו"ת מנחת אלעזר (ח"ג סו"ס סה) הביאו, שבלילה אין עניין הדינים.

אמנם בשו"ת הנ"ל שם לא כתב כן. ואדרבה, במקום אחר (ח"ד סי' י' אות ו') כתב להיפך, שבלילה יש תגבורת הדינים עוד יותר מאחר חצות היום, ולדידיה מה שהאריז"ל נהג כן לא היה מצד הדינים אלא רק בגלל שלא רצה לעשות מלאכה לפני שהתפלל מנחה. ובזה הסביר הרב המחבר את הנהגתו שלו להסתפר בלילה אחר תפילת ערבית.

מאידך בשו"ת יצחק ירנן (סי' טו) כתב שמה שמקילים אצלם לפעמים להסתפר אחר הצהרים לאחר תפילת מנחה (וזה מתאים ללשון המשנה בנדון "עד שיתפלל"¹), הוא מטעם שהאריז"ל לא חשש כל-כך לדינים של מנחה, ולכן נהג לתת צדקה אז. אך עדיין נשאר הטעם דדינים גמורים בלילה², שלא להסתפר אז, אלא בליל שישי שמתעוררים בו הרחמים, וכן בכל לילה אחר חצות (ואולי זה טעם מהרח"ו שגילח בליל מ"ט לעומר כמובא מס' בית מועד כת"י³, שאולי הוא כמו ליל שישי⁴).

ובספר פקודת אלעזר⁵ כתב שלמעשה מקילים אצלם (במדינות ה'מערב', מרוקו ותוניס וכו') להסתפר בלילה, וגם מדבריו משמע שבלילה חמור יותר מאשר אחר חצות היום. וגם בספר נטעי גבריאל (הלכות פסח ח"ג, פרקי 'תגלחת הילדים' פ"א הערה י') כתב שבפועל נהגו להקל בזה ולהסתפר אחר חצות ואפילו בלילה אם אינו יכול בזמן אחר⁶.

הרב שבתי יונה פרידמן, עיה"ק צפת ת"ו

_________________

1)    ולדידיה, האריז"ל, כיוון שהיה מתפלל גם בעש"ק (רק) לפני השקיעה, לא יכול היה להסתפר בעש"ק אחה"צ.

2)    כמ"ש בבן-איש-חי שנה א' פ' ויקהל סי"א, שקיבל את שני הטעמים.

3)    אע"פ שבשו"ת מנחת אלעזר ח"ג סו"ס סה מפקפק בזה, כיוון שמהר"ש בן מהרח"ו כתב שגילח ביום מ"ח.

4)    ובקונטרסי 'בירורי מנהגים - מועדים' (צפת תשס"ו) עמ' 79 כתבתי, שלמנהג חב"ד אין מסתפרין בליל ערב חג השבועות מצד דיני אבילות.

5)    לרבי רפאל אלעזר הלוי בן-טובו, ח"ג סי' תצג ס"ב (עמ' 605).

6)    הערת המערכת: ועדיין אין זה מסביר את הנהגתו הקבועה של הרבי בנדון, להסתפר בימי רביעי בלילה.