א' בתשרי הוא ה'ראש' של השנה. כשם שהראש מעניק חיוּת לכל הגוף ומפעיל את כל איבריו, כך בראש-השנה נקבע כל מה שיקרה במשך השנה
מעניין להשוות את ההתייחסות של עם-ישראל ושל אומות-העולם לתחילתה של שנה חדשה. יהודים מכינים עצמם לקראת ראש-השנה על-ידי הכנות נפשיות מרובות, ובהגיע היום הזה אופפת אותם תחושת יראה וכובד-ראש. לעומת זה, אצל אומות-העולם נפתחת השנה החדשה בחינגה של שיכרון-חושים. הפי-ניו-ייר.
אם תרצו, יש כאן תמצית הגישה היהודית לחיי האדם ולתפקידו עלי-אדמות. יהודי יודע שיש תכלית ומטרה לחייו בעולם הזה. הוא מאמין שיש מי שלפניו עליו לתת דין-וחשבון על מעשיו. בהתקרב ראש-השנה עוברים בו רעד וחרדה: מה קורה אצלי? היכן אני עומד בביצוע שליחותי בעולם? הוא עושה את חשבון-נפשו ומחליט להשתפר. ללמוד יותר תורה, להתפלל בכוונה יתרה, לתת יותר צדקה, לעשות יותר מעשים טובים. רק אז הוא מעז לבוא, בהכנעה ובלב חרד, לבקש מהקב"ה עוד שנה.
מורכבותו של יום
שמו של היום הזה מבטא את מהותו – ראש-השנה. א' בתשרי אינו היום הראשון של השנה בלבד, אלא הוא ה'ראש' שלה. כשם שהראש מעניק חיוּת לכל הגוף ומפעיל את כל איבריו, כך בראש-השנה נקבע כל מה שיקרה במשך השנה. לכן זה יום הדין, ואנו מרבים בו בתפילה ובאמירת תהילים.
תפיסה זו מסבירה את מורכבותו של ראש-השנה. מצד אחד אין אומרים בו 'הלל', כדברי חז"ל: "הקב"ה יושב על כיסא דין, וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו, וישראל אומרים שירה?!". גם אין אומרים בתפילה "מועדים לשמחה, חגים וזמנים לששון", כי ראש-השנה לא ניתן לשמחה ולששון.
ובכל-זאת מצווה לאכול ולשתות ולשמוח בו, ואף נאמר על היום הזה: "אכלו משמנים ושתו ממתקים". השמחה נובעת מביטחוננו שהקב"ה ידון אותנו במידת הרחמים ויכתבנו ויחתמנו לשנה טובה ומתוקה. אלא שזו שמחה בבחינת "וגילו ברעדה". לכן נאמר שיש למעט בהנאת הגוף ובשינה בשני ימי ראש-השנה, ולנצל כל רגע פנוי לתפילה, לתורה, ובעיקר לאמירת תהילים.
כל זה נובע מההתייחסות ליום הזה כאל ראש. אם יש פגם ביד או ברגל, זו פגיעה נקודתית, שאינה משפיעה בהכרח על כל הגוף; אולם אם חלילה נפגע הראש – זו פגיעה בכל הגוף. כל יום מימות השנה אנו צריכים לנצל כראוי, אבל אם חלילה לא ניצלנו יום אחד כהלכה, זו פגיעה נקודתית באותו יום. אבל אם חלילה ייפגע ה'ראש' של השנה, הדבר ישפיע על כל השנה כולה.
הבקשה העיקרית
עיקרה של העבודה הרוחנית בראש-השנה היא קבלת עול מלכות שמים. בתפילה אנו מבקשים: "מלוך על העולם כולו בכבודך... ויֵדע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו". פעמים רבות אנו מציינים ומדגישים את העובדה שהקב"ה הוא מלך – "מלך על כל הארץ". הוא המלך ואנחנו מקבלים עלינו את עולו, למלא את רצונו.
איננו מסתפקים בקבלת-העול האישית שלנו לפני הבורא, אלא מבקשים שהיא תקיף את הבריאה כולה. אנו מתפללים ש"ייעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם" – שהאנושות כולה תתאחד לעבוד את ה', לאהבו ולירא מפניו. על הרוע שקיים בעולם אנחנו מבקשים שהקב"ה יעבירו לגמרי מאיתנו – "והרשעה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ".
והבקשה הגדולה של כולנו היא: "תן כבוד ה' לעמך... שמחה לארצך וששון לעירך", ובעיקר – "צמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן-ישי משיחך"; שנזכה כי השנה הבאה לקראתנו תהיה שנת הגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
