התבטאות בהתוועדות חסידית שעוררה הדים ותגובות רבות – עד ברוקלין * במה עשויה להתקנא גם נשמה בגן עדן? * הרבצת חסידות בקרב תלמידי הישיבות * הקמת בתי הכנסת של חב"ד בתש"כ ובתשכ"ח * רשימה שנייה
מאת הרב מרדכי מנשה לאופר
התוועדות פורים תשט"ז. במהלך ההתוועדות הזכיר הרבי את שמו של הרה"ח ר' רפאל (פאָליע) כַּהַן, וציווה לבנו [ה"חוזר"] הרה"ח ר' יואל שי' לומר "לחיים".
וכה אמר הרבי:
בהתוועדות חסידית שנערכה בארץ הקודש ביו"ד שבט, הנה "כטוב לב המלך ביין", התבטא אחד המסובים [ר' רפאל הנ"ל] אודות פלוני בן פלוני, שהוא מקנא בתלמיד הכי קטן של "תומכי תמימים" שזכה ללמוד חסידות. והיינו, שבהיותו ב"עולם האמת" רואה הוא את המעלה של לימוד החסידות, ולכן מקנא הוא בתלמיד הכי קטן של "תומכי תמימים".
כתוצאה מהתבטאות זו הרוויח הדואר הישראלי סכומים גדולים בעבור בולים. מגיעים מכתבים, אחד אחרי השני, בטענות: כיצד אפשר לומר דבר כזה?! פלוני בן פלוני היה גדול שבגדולים, פוסק ולמדן, שישב כל ימיו באוהלה של תורה ואיך יתכן לומר שהוא מקנא בקטן שבקטנים שלומד פרק תניא?!
המענה על כך הוא בגמרא מפורשת במסכת בבא בתרא (עה,א): "עתיד הקב"ה לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק . . כל אחד ואחד נכווה מחופתו של חבירו".
פירוש הדברים:
מדובר במי שבהיותו בעולם הזה הגשמי לא למד עניינים אלו (של פנימיות התורה) בגלל דעה מכוונת, שדעתו לא היתה נוחה מלימוד זה. ובהגיעו ל"עולם האמת" שם רואים את האמת שבזה ואת הנועם ערבות וידידות שיכול להיות מזה, עומד הוא עתה – לא מן הצד, כי רצונו להיכנס לפנים, אבל אין נותנים לו להיכנס בפנים, שלכן "נכווה כו'". אמנם בסופו של דבר בתחיית המתים (לאחרי הדרגה בגן עדן כו') – "כולם ידעו אותי" וידעו היכן נמצאת האמת – אזי יבקשו כולם ממלך המשיח שילמד עמם פנימיות התורה, ועל-ידי-זה יוכל לקבל חלק גם בזה.
בני הישיבות הכלליות בהתוועדויות ושיעורי דא"ח
אותה "התוועדות חסידית שנערכה בארץ הקודש" התקיימה בבית הכנסת החב"די של בני-ברק, שמשכנו באותם ימים היה ב...ביתו של הרה"ח ר' לייב שי' זלמנוב.
לפחות עשרים וארבעה מתלמידי ישיבת פוניבז' נטלו חלק באותה התוועדות [מהם הידועים כיום, שהקשר שלהם לחב"ד התחזק, וכאלה מהם שתפסו לימים עמדות תורניות חשובות], כפי שנרשם בדו"ח לרבי באותם ימים:
מרדכי גולדשמיד / שמעון משה דיסקין / ברוך שמואל היישריק / אברהם דונין / יהושע רוזנבלט / שמואל מור / חיים שוב / משה קנר / רפאל טוקצינסקי / שלמה שטנצל / חיים צבי אלבוים / שמעון וינשטוק / אברם אוירבך / א.פ. גולדברג / שלמה בינק / כ"ץ דוד / כ"ץ יהושע / שמואל שולזינגר / אברהם ינקלביץ / גרשון קרלנשטיין / סקוסקי אהרן / מאיר ליב רוטנר / זליג לוין / קוטיינר.
וברשימה נוספת של "המשתתפים – לרוב – בשיעור דא"ח על-ידי [=על-ידי הרה"ח ר' לייב זלמנוב] בבני-ברק":
מ. גולדשמיד / ש.מ. דיסקין / ב"ש היישריק / א. דונין / לוי שיינין / כגן / אלער / הופמן / קובלסקי / ש. מור / ש. ווינשטוק / א. אורבך / שפירא / רביץ.
"המשתתפים בשיעורי דא"ח של הרב ר' יעקב לנדא":
ש.מ. דיסקין / ב.ש. היישריק / א. דונין / רודרמן / ר. טוקצינסקי / צלר / שטנצל / שפיגל / אלי' לנדא / זיאנץ / יוסף לוי / דוד לוי.
שמונה תלמידים נכללים ברשימת "המשתתפים – לרוב – בחזרת דא"ח":
מ. גולדשמיד / ש.מ. דיסקין / ב.ש. היישריק / א. דונין / ר. טוקצינסקי / צלר / רודרמן / רוזנבלט.
אחד הסניפים הראשונים של צעירי אגודת חב"ד נוסד בבני-ברק, כבר בשנת תשי"ד (בשעתו ניהלו הרה"ח ר' אלעזר שי' ליפש; הסניף מתנהל בארבעים השנים האחרונות על-ידי הרה"ח ר' משה שי' גרינברג), וכמו-כן גם ארגון נשי ובנות חב"ד.
פלא שלא מתרבים לומדי השיעורים
בכ"ג אדר שני תשי"ז כתב הרבי לרב זלמנוב ('אגרות-קודש' כרך יד עמ' תקי"ז).
לפלא שמספר המשתתפים בהתוועדות ובלימוד מבני הישיבות אין מתרבה כדבעי, ומהנכון היה שהמתעסקים בזה יתייעצו באופן חשאי איך לתקן הדבר.
פעם אחרת, כשדיווח הר"ל זלמנוב שמפני שהישיבות סגורות ב"בין הזמנים" נתמעטו המשתתפים בשיעורי דא"ח, הביע הרבי את פליאתו (שם כרך יג' עמ' יא) וכתב:
לפלא מה שכותב שכיוון שזהו בין הזמנים בישיבות לכן נתמעט מספר המשתתפים בשיעורי דא"ח, כי הרי אדרבה, כשהוא בבין הזמנים פנוים הם יותר וביכולתם להרבות בשיעורים אלו
הרבי הדגיש אז את חשיבות לימוד פנימיות התורה במיוחד בימי הפסח.
בית כנסת בבניין של קבע
בית הכנסת החבד"י הראשון בבניין של קבע בעיר בני-ברק, היה ברח' הרב קוק, ולו זכו אנ"ש חסידי חב"ד בשלהי שנת תש"כ. הרבי רצה מאוד שהדבר יגיע לידי פועל עוד בתוך השנה, בקשר לשנת המאתיים לבעל-שם-טוב. למרות שרק השלד היה מוכן, עז היה רצון קדשו שיחלו בתפילות עוד בשנת תש"כ (כפי שנכתב כבר במדור זה בהזדמנות).
שנים רבות שכן גם התלמוד תורה החב"די בבניין זה – ובהזדמנות ('לקוטי שיחות' כרך כ' עמ' 629-628) ציין הרבי בהקשר משותף זה:
וזכות תלמוד תורה ותפילה דרבים, ובפרט בארצנו הקדושה תעמוד להם בהאמור, ובזה גם הרחבת הצינורות לקבלת ברכות ה' בכל המצטרך בגשמיות וברוחניות גם יחד.
עוד קודם לכן, בכ"ז ניסן תש"כ ('אגרות-קודש' כרך יט עמ' רעו-ז), כתב הרבי להרה"ח ר' מנחם ישראל מלוב:
נעם לי לקבל מכתבו מא[סרו] ח[ג] הפסח, בבשורה טובה בהנוגע להתוועדות בסעודתא דמשיחא ובהנוגע לבי[ת] הכנ[סת] חב"ד, מקדש מעט בבני-ברק, ויהי רצון שזה המקדש מעט יגדל ביותר וביותר עדי נזכה לקיום היעוד דהמשכת וגילוי בי[ת] המק[דש] השלישי ובעגלא דידן.
מכתב זה נכתב לעודד את אנ"ש שבינתיים עברו להתפלל בצריף ביתו של יהודי יקר ושמו נח הגר, שנדבה רוחו שיתפללו בביתו. את השטח לבניית בית הכנסת ברח' הרב קוק תרם הרה"ח ר' נתן בלייכר, שהיה שו"ב (וכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ הקפיד לאכול משחיטתו) במוסקבה.
לא מעט עודד את הקהילה רבה הנערץ של בני-ברק, הגאון החסיד רבי יעקב לנדא זצ"ל, אשר כבר בשנת תש"ו ('אגרות קודש' כרך ב' עמ' קכח) כתב לו הרבי:
ושמחתי, אשר כפי שסיפרו לי, יסתדר בקהלת בני-ברק באופן שהוא שבע רצון במדה ידועה.
"בוודאי ימשיכו ללכת בכוחם זה"
כמה שנים אחר-כך נוסד בית הכנסת שבשכונת זיכרון מאיר, בהשתדלות ובעזרת הרה"ח ר' נחמן קובלסקי (ע"ה). בח"י אלול תשכ"ח ('אגרות-קודש' כרך כה עמ' רלד-רלה) כותב הרבי ל"כבוד המתפללים, והגבאים בראשם דבית הכנסת אהבת ישראל – חב"ד בבני-ברק בארצנו הק[דושה] תבנה ותכונן על-ידי משיח צדקנו במהרה בימינו ה' עליהם יחיו":
שלום וברכה!
ביום הולדת את שני המאורות הגדולים, כ"ק אדמו"ר ר' ישראל הבעל שם טוב, אשר על שמו נקרא בית הכנסת שלהם, וכ"ק אדמו"ר רבי שניאור זלמן, מייסד שיטת חב"ד,
אביע איחולי ותקוותי אשר בודאי בית-הכנסת ובית-המדרש שלהם הולך מחיל אל חיל בעבודת התפלה – כבית הכנסת, ובשיעורי תורה (נגלה וחסידות) ברבים – כבית המדרש, ובאמירת תהלים בעת מצוא ובפרט בימי סגולה..
ונאמן שומע תפלת עמו ישראל ברחמים, ובפרט בשערים המצויינים בהלכה, לקבל תפלותיהם ולמלא משאלות לבבם לטובה מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה.
ובפרט על-פי הידיעות שקבלתי מהרה"ח אי"א נו"נ בעל מדות הרח"ן [=הרב חיים נחמן] שי' קובלסקי ממסדרי בית הכנסת ובית המדרש והנהגתו, בודאי ימשיכו ללכת בכוחם זה ביתר שאת ויתר עז להעלות בקדש בעילוי אחר עילוי..".
כל ג' העמודים בהכנסת ספר תורה
בשנת תשכ"ו כתב הרבי מברק מיוחד ('אגרות קודש' כרך כד עמ' קלט-קמ) ל"ועד המסדר [להכנסת ספר תורה בית הכנסת אהבת ישראל ה' עליהם יחיו], לודמיר [=הרב דוב זאב], רח' חזון איש 30, בני-ברק":
יהא סיום כתיבת הספר תורה והכנסתה לבית הכנסת החב"די אהבת ישראל בהצלחה רבה, והכנה טובה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות בחג השבועות, הילולא דדוד מלכא משיחא ודהבעל שם טוב, ולהמשיך כל זה בכל השנה כולה.
ושוב, למאורע של חגיגת סיום כתיבת ספר תורה והכנסתו לבית-הכנסת. ביו"ד כסלו תשל"ב ('ליקוטי שיחות' כרך כ עמ' 572) שיגר הרבי מכתב נכבד מר"ח כסלו של אותה שנה המופנה ל:
כבוד המתפללים ובראשם הגבאים
דבית הכנסת חב"ד ליובאוויטש
אהבת ישראל, בני-ברק
שלום וברכה:
בנועם ובשמחה קבלתי הידיעה על דבר חגיגת סיום כתיבת ספר תורה והכנסתו לבית-הכנסת. ומגלגלין זכות ליום זכאי, שהחגיגה תיערך בעשרה בכסלו יום הגאולה של כ"ק אדמו"ר האמצעי, ובתהלוכה ובשמחה רבה כיאות לגודל הענין וחשיבותו...
בהמשך מדגיש הרבי:
והרי בהכנסת ספר תורה לבית הכנסת שלשת העניינים בזה: מתפללים עם הציבור, שזהו ענין בית הכנסת, גמילות חסדים – שהספר תורה נעשית לקריאה בו של כמה וכמה, ספר תורה דרבים; ועוסק בתורה וביתר שאת וביתר עז, כידוע אשר בקריאה בתורה גם זה שלא ידע מאי קאמר מקיים בזה מצות תלמוד תורה…
הקמת גמ"ח – (לעתיד) רק לעשירים…
הרה"ח ר' זאב דוב (ע"ה) לודמיר מתלמידי ישיבת תורת אמת, אף שנמנה עם חסידי בויאן, היה מקורב מאוד לרבי וזכה להיכנס פעמים רבות ל"יחידות". הוא גם נמנה עם מתפללי בית הכנסת חב"ד ברחוב רש"י.
בשנת תשכ"ח הוקמה קופת גמ"ח על-ידו ["הנהלת גמילות חסד "זכרון רבקה" על-ידי בית הכנסת אהבת ישראל – חב"ד בני-ברק ה' עליהם יחיו"], והרבי כתב להם בהקשר לכך ('אגרות-קודש' כרך כה עמ' רלט):
בעתו קבלתי הידיעה מיסוד הגמ"ח ביזמתו ונדיבותו של הרה"ח ר' זאב דוב שי' לודמיר.
ותקוותי שמאז ועד עתה התרחבו הפעולות הולך ומוסיף בשיתוף פעולה ממתפללי בית-הכנסת ואנ"ש שי' במחנם הט[הור].
ומתאים לדברי חכמינו ז"ל אשר גמילות חסדים הוא גם לעשירים, יהי רצון שבקרוב ממש יקויים היעוד אפס כי לא יהיה בך אביון וגו' ותהיינה הפעולות אך לעשירים.
אם בגמ"ח עסקינן – לא היה זה הגמ"ח היחיד שהרבי עודד את קיומו. מכתב נוסף ישנו ל"הנהלת קופת גמילות חסד ע"י בית כנסת חב"ד אשר בבני-ברק בארצנו הקדושה תבנה ותכונן במהרה בימינו על-ידי משיח צדקנו ה' עליהם יחיו" [=בית כנסת חב"ד ברח' הרב קוק], להם כתב באחד באדר תשכ"ד ('אגרות-קודש' כרך כג עמ' קיד), כדלקמן:
שלום וברכה!
בנועם קראתי הד[ין] וח[שבון] ור[אשי] פ[רקים] מפעולות הקופה בתקופה שעברה, מכתב יו[שב] ר[אש] הקופה ה[רב] ו[תיק] וח[סיד] א[יש] י[רא] א[לוקים] נ[כבד] ונ[עלה] עוסק בצ[רכי] צ[יבור] רב פעלים וכו' מו"ה מנחם ישראל שי' [מלוב] ממוצש"ק פ[רשת] אם כסף תלוה..
אחרי ביאור נרחב במצוות הגמ"ח (משתרע על פני כעמוד וחצי) חותם הרבי באיחולים הבאים:
בברכת הצלחה בעבודתם, בכל האמור ומתוך שמחה וטוב לבב.
מצו[רפת] ב[זה] המחאה – השתתפותי, בל[י] נ[דר], בהנ"ל.
שליחות לבני-ברק
מר אברהם קריניצי ששימש ראש עיריית רמת-גן, הציע ש"בית רבקה" יוקם ברמת-גן, אך הרבי שלל זאת והגיב על-כך: "זה קרוב מדי לבני-ברק" (מפי הרב שמואל הלוי שי' חפר).
ופעם אחת הטיל הרבי על הרה"ח ר' אוריאל צימער שליחות מסוימת, לנסוע לבני-ברק ולשוחח עם אישיות תורנית חשובה על לימוד החסידות. כששב, מסר לרבי דיווח על שליחויות רבות אך על זו של בני-ברק אמר: "יאמין לי הרבי, לא יכולתי לפעול על עצמי להיכנס לבני-ברק"... והרבי הגיב בחיוך סלחני (מפי הרה"ח ר' טובי' שי' בלוי). | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
