בפרשתנו מופיעה כמה פעמים הבטחת הקב"ה לאברהם לתת לזרעו את ארץ-ישראל. הקב"ה אומר לאברהם: "לזרעך אתן את הארץ הזאת". אחר-כך נאמר שוב: "כי את כל הארץ אשר אתה רואה, לך אתננה ולזרעך עד עולם". ובברית בין-הבתרים אומר הקב"ה לאברהם פעם נוספת: "לזרעך נתתי את הארץ הזאת".
יש הבדל בולט בין ההבטחות הללו: ההבטחות הראשון נאמרו בלשון עתיד ("אֶתֵּן", "אֶתְּנֶנָּה"), ולא היו קשורות בשום פעולה מצד אברהם. לעומת זאת, ההבטחה השלישית נאמרה בלשון עבר ("נָתַתִּי"), והיא באה לאחר שאברהם התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה.
שני כיבושים
שני הסוגים האלה בהבטחת הקב"ה מקבילים לשני הכיבושים שהיו בארץ-ישראל – כיבוש ראשון, על-ידי יהושע בן-נון, וכיבוש שני, על-ידי עולי בבל.
יש הבדל הלכתי בולט בין שני הכיבושים הללו. כאשר בני-ישראל נכנסו לארץ, בימי יהושע בן-נון, נתקדשה הארץ, וכל השטחים שנכבשו על-ידי בני-ישראל קיבלו דין של ארץ-ישראל. אולם לאחר חורבן בית ראשון וגלות בבל – נתבטלה הקדושה, והארץ נפטרה (מן התורה) מהמצוות התלויות בה. לאחר מכן נתקדשה הארץ שנית, על-ידי עולי בבל, אך קדושה זו לא נתבטלה אף לאחר שגלו בני-ישראל ממנה בחורבן הבית השני.
בעלות נצחית
הרמב"ם מסביר, כי ההבדל הזה נובע מהשוני בדרך הכניסה לארץ: הכניסה הראשונה הייתה על-ידי כיבוש, ולכן כש"נלקחה הארץ מידיהם, בטל הכיבוש". אולם בכניסה השנייה לא נתקדשה הארץ על-ידי כיבוש, אלא על-ידי החֲזָקָה שהחזיקו בה עולי בבל, וחזקה זו לא נתבטלה על-ידי הגלות.
הסבר הדבר: בנתינת הארץ לעם-ישראל שני עניינים: א) קניין ממוני, בעלות על הארץ; ב) קדושת הארץ. הבעלות על הארץ נובעת ממסירת הארץ על-ידי הקב"ה לאברהם אבינו, והיא נעשתה מיד עם ההבטחה. לכן הלשון הוא לשון עבר – "נתתי" – כי זה דבר שכבר נעשה. אולם קדושת הארץ היא דבר עתידי, והיא תלויה בכיבוש הארץ על-ידי בני-ישראל.
הקדושה נשמרת
הכניסה הראשונה לארץ-ישראל נועדה לכבוש את הארץ. גם הציוויים בתורה הם ציוויים של כיבוש: "תעברו חמושים... ונכבשה הארץ לפניכם". לכן כל עוד הייתה הארץ כבושה בידי עם-ישראל, נשמרה קדושתה, אבל ברגע שנתבטל הכיבוש, נתבטלה הקדושה.
לעומת זאת, הכניסה השנייה לא באה לשם כיבוש הארץ, אלא היא ביטאה את הבעלות המקורית של עם-ישראל על ארץ-ישראל. כניסתם של בני-ישראל לארץ רק ביטאה את החֲזָקָה שיש להם עליה, ולא נועדה ליצור מציאות חדשה. לכן הקדושה לא נתבטלה עם הגלות, אלא נשארה עד היום הזה. שכן הבעלות של עם-ישראל על ארץ-ישראל נצחית היא, ואין שום אפשרות לוותר עליה, עד שהדבר יתגלה בשלמות בביאת משיח-צדקנו.
(לקוטי שיחות כרך טו, עמ' 100) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
