שאלה: האם מותר לענות למישהו כשהחזן אומר קדיש?
תשובה: מצוות הקדיש היא לשמוע מן הש"ץ 'יתגדל וכו'' ולענות 'אמן', 'אמן, יהא שמיה רבא...'. וכתב ה'פרי חדש', ש"בשעה שהחזן אומר קדיש אסור להרהר בספר, אלא צריך לכוון הרבה בעניית הקדיש... וזה פשוט".
כבר העירו הפוסקים, שיש להימנע אפילו ממעשה של מצווה (כגון חליצת תפילין וקיפולן) ומהרהור בדברי תורה בזמן שאומרים קדיש. על-אחת-כמה-וכמה שאסור באותה שעה (אפילו לגבאים) לדבר דיבורים של חול.
ב'ספר חסידים' מסופר: "מעשה בחסיד אחד שראה בחלומו חסיד אחד [אחר מותו] ופניו מוריקות. אמר לו: למה פניך מוריקות? אמר לו: מפני שהייתי מדבר בשעה שהציבור היו אומרים 'ויכולו' ולא אמרתי עמהם ביחד, וגם מפני שהייתי מדבר בשעה שהש"ץ היה אומר ברכה 'מעין שבע' ובשעה שהיה אומר 'יתגדל' עד 'אמן, יהא שמיה רבא...', ולא הטיתי אוזניי לשמוע ממנו בכוונה".
התאפקות מדיבור, גם בעניינים חשובים וחיוניים לנו, במשך הזמן הקצר של אמירת הקדיש, כמו בשעת חזרת הש"ץ וקריאת התורה, תכבד קודם-כול את האדם עצמו, שמראה לחבריו כי חשובה לו קדושת התפילה וכבודה יותר מכל דבר אחר, והוא מוכן לדחות למענם את הסיפוק הרגעי של הדיבור (או הענייה למי שפונה אליו). הדבר ירבה, כמובן, כבוד שמים וקידוש שם שמים, ובפרט אם הוא אדם נכבד, שגם אחרים לומדים ממנו ומחקים אותו. ובזכות אלה תתקבל תפילתו לרצון לפני ה'.
מקורות: ספר חסידים סי' נח (הובא בטור סי' רסח). שו"ת הרא"ש כלל ד סימן יט. שו"ע או"ח סי' נו ס"א, נו"כ ומשנ"ב, ושו"ע אדמו"ר הזקן שם ס"ד, וסי' רסח סי"ז. פרי חדש סו"ס סח. משנ"ב סי' כה ס"ק נו וסי' קכח ס"ק ס. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
