עיקר החיבה
"כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו" (בראשית יח,יט). מפרש רש"י: "כי ידעתיו, לשון חיבה". עיקר חיבתו של אברהם אבינו הייתה בכך שציווה את בניו ובני-ביתו. גודל עבודתו עם עצמו והניסיונות שעמד בהם אינם בערך לגבי זה שזיכה את האחרים.
(היום-יום)
הקריא את האחרים
"ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם" (בראשית כא,לג). אל תקרי "ויקרא" אלא ויקריא. מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקב"ה בפה כל עובר ושב. כיצד? לאחר שאכלו ושתו, עמדו לברכו. אמר להם: וכי משלי אכלתם, משל אלוקי עולם אכלתם. הודו ושבחו למי שאמר והיה העולם.
(סוטה י)
להאיר את הזולת
אדמו"ר הזקן אמר לאברך אחד ביחידות: מה שווה תורתך ועבודתך אם עדיין לא הארת אור, להכניס אור ביהודי שני.
טובה ליהודי
נשמה יורדת לעולם הזה וחיה שבעים-שמונים שנה, כדי לעשות טובה ליהודי, טובה גשמית ובפרט טובה רוחנית.
(הבעל-שם-טוב)
אחי הוא
מי שמוסר את עצמו לעבודה עם הזולת, להרביץ תורה ויראת שמים ולקרב את אחינו בני-ישראל אל החינוך החסידי – אחי הוא; הנני מקושר איתו בהתקשרות תמידית.
(הרבי הריי"צ מליובאוויטש)
מי מסייע
"בא לטהר מסייעין אותו" (יומא לח,ב). "בא לטהר" – את האחרים, להאיר את סביבתו; "מסייעין אותו" – העבודה עצמה, המצווה שעושה, הן ה'מסייעין' לו.
(הרבי מליובאוויטש)
האמת מושכת
לא צריך לרצות 'לכבוש' אף אחד. על האדם להאיר כל-כך בתוך עצמו את אור האמת, עד שגם הזולת יימשך אליה.
(אוצר פתגמי חב"ד)
הכוח ניתן
אדמו"ר הזקן נתן לכל חסיד כוח לעורר יהודים לתורה ולעבודה. החסיד צריך רק לקבל עליו את העול, ואז מובטח לו שיצליח בעבודתו.
(הרבי הריי"צ מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
