נושאים נוספים
	התקשרות 694 - כל המדורים ברצף
	ראש-חודש: הנהגה ניסית שחודרת בתוך הטבע
	כי הרחיב ה' לנו – בניין נצחי
	כתביו וספריו של ה"משכנות לאביר יעקב"
	פרשת תולדות
	ר' שמואל מונקעס
	ש"ץ בבית-כנסת בנוסח אחר
	הלכות ומנהגי חב"ד

הרב הלל משה מעשיל גלבשטיין * "כפי הנראה היה חסיד גדול" * תשובה שהוציא הרבי בערב-יום-כיפור אחרי תפילת המנחה * דעת יחיד לגבי חובת שמירת המקדש בזמן הזה * לסוגיות בכל נושאי המקדש, פתק באבני הכותל, שמירה על-ידי קטנים, ועוד – ציין הרבי תמיד לספר הנ"ל * ליום פטירתו כ"ד במרחשוון

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

בהזדמנות נדירה בשנת תשל"ז התייחס הרבי לתפקידו שלו והתבטא כי ענינו הוא למסור את שקיבל מחמיו כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, אביו וחסידים הראשונים.

רשימתנו זו מוקדשת ליחסו של הרבי לספריו ולכתביו של אחד החסידים הראשונים, הרה"ג הרה"ח ר' הלל משה מעשיל גלבשטיין (ד' כסלו תקצ"ד – כ"ד מרחשוון תרס"ז), שזכה להסתופף בצל הצמח-צדק, עלה לארץ-הקודש והתמסר לשמירת מקום המקדש, כפי שהאריך גם בספרו החשוב "משכנות לאביר יעקב".

חסיד הצמח צדק שעלה לארץ-ישראל

לראשונה דיבר הרבי עליו ברבים בהתוועדות שבת קודש פרשת משפטים תשל"ב ('שיחות קודש' תשל"ב כרך א' עמ' 157) אגב דיונו בסוגיית שמירת המקדש על-ידי הכוהנים, וכה אמר:

...בדרך אגב (גראַדע): לאחרונה עיינתי בספר הנקרא "משכנות לאביר יעקב",

ספר זה נכתב על-ידי מי ש[כפי הנראה) היה חסיד גדול, תחילה היה אצל הצמח צדק אחר כך היה אצל האדמו"ר [=בעל חידושי הרי"מ] מגור, אחר כך עלה לארץ-ישראל, והתיישב בירושלים...

את הספר עצמו ראה הרבי עוד בחיי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע כשנקלע לידיו, והראהו לחותנו. ואז שוחחו אודותיו.

לימים יכתוב הרבי לאדם ששיגר לו כתב-יד מסויים (כ"ד סיוון תשי"ח – התקשרות גיליון שפו עמ' 13):

יש לעיין בספר משכנות לאביר יעקב (הנדפס בירוש[לים] ת[בנה] ו[תכונן] שנת תרח"ם), שבטח נמצא הספר אצלם, הנדפס שם סי[פור] הנ"ל.

שמירת המקדש גם בזמננו

בהתוועדות הנ"ל (בש"פ משפטים תשל"ב) התייחס הרבי לדיוניו של המחבר בנוגע לחיוב שמירת המקדש בזמן הזה: שהרי "שמירת המקדש מצות עשה, ואף-על-פי שאין שם פחד . . מלסטים" (שאילו היה זה בשל פחד מלסטים – הרי כיום אין צריך לשמירה) אלא "שאין שמירתו אלא כבוד לו", "אינו דומה פלטרין שיש עליו שומרין לפלטרין שאין עליו שומרין", ולפי זה ראוי היה לכאורה לנהוג בשמירת המקדש גם בזמן הזה.

ובמיוחד, ש"קדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה אינה בטלה . . אף-על-פי ששוממין בקדושתן עומדין", ו"לא יכנס אלא למקום שמותר להיכנס לשם כו'", ובפרט שחסרה הטהרה ועוד כמה פרטים. אשר מכל זה מובן שלכאורה היה צורך לקיים את מצות שמירת המקדש.

באותה הזדמנות הוסיף הרבי:

המחבר התכתב בנושאים אלו בין השאר עם הרה"ג וכו' הסוכוצ'ובער [=בעל 'אבני נזר'], בנוגע לשמירת המקדש. מאידך, ישנו הספר 'עולת תמיד' של הרה"צ וכו' ממונקאטש [=בעל 'מנחת אלעזר'] אשר חולל רעש ("אַ גאַנצן שטורעם"), וכדרכו בסופה וסערה, ושלל את כל העניין: הייתכן לומר שבזמן הזה ישנו החיוב דשמירת המקדש.

ברם: א) מדבריו [=של המונקאטשער] שם גופא ניתן להיווכח שאין הסברא מושללת לגמרי, ב) לא כל דחיותיו שם הכרחיות, ואדרבה, בכמה פרטים – מסתבר שבעל ה'משכנות לאביר יעקב' צודק!

לקראת שבת קודש פרשת קורח תשל"ד נדפסה אותה שיחה משנת תשל"ב, מוגהת על-ידי הרבי [נדפסה לאחר מכן ב'לקוטי שיחות' כרך יג]. בהערה 18 שם נאמר:

ראה שקלא וטריא אם מצוות שמירה חשוב עבודה או לא באבני נזר יורה דיעה סימן תמט. בארוכה בספר משכנות לאביר יעקב (להרהמ"מ גלבשטיין) חלק א. ובצפנת פענח (להרגצובי) בכמה מקומות...

מכאן ואילך צויין לו בעוד הערות:

בהערה 38: "...ועל-דרך-זה כתב באורות המצוות מצווה שפ"ח הובא במשכנות לאביר יעקב שם סימן יו"ד (ה, סע"א ואילך) ועוד".

בעניין המקומות שהכוהנים שומרים – בהערה 56: "משכנות לאביר יעקב שם בכמה מקומות (נסמן במפתח העניינים שם)".

בשאלה איך הניחו לקטנים שאינן בני מיעבד מצווה לשמור (בעליות "והרובין שומרים שם") – הערה 65: "ובמשכנות שם חלק א סימן קלג ואילך".

בהמשך לאותה שאלה בעניין השמירה שדורשת דעת – צויין בהערה 66: "וראה משכנות לאביר יעקב שם סימן קל"ד ובסימן קנט".

"גולת הכותרת שבין ספרי המחבר"

סח הרה"ח הרב יהודה לייב גרונר שי', מזכיר כ"ק אדמו"ר, לנכדו של המחבר, הרה"ת משה מנחם מענדל שי' גלבשטיין (אשר התעסק מאז בכתביו ומרבית החומר לרשימה הוא בזכותו): בעת שהייתי בהיכלו הק' של כ"ק אדמו"ר בימים שלאחר השיחה בש"פ משפטים תשל"ב אמר הרבי (תוכן הדברים):

ביקשתי מנכדי המחבר, הם בני משפחת גלבשטיין, בעת שהיו אצלי כי ידפיסו את הספר הנ"ל, ובאם יש עוד כמה כתבים ממנו שידפיסו גם-כן...

הגאון רבי משה מענדל וינקלער (ז"ל) נכנס לרבי ל'יחידות' באור ליום ו' ערב שבת קודש ו' תמוז תשל"ג, וציין בפתק שמסר לרבי כי הוא נכדו של בעל ה'משכנות לאביר יעקב'.

 כ"ק אדמו"ר: הספר הגיע לידי.

הרב וינקלער: ישנם מהסבא קדישא עוד ספרים בנגלה ובנסתר.

כ"ק אדמו"ר: אולם הספר 'משכנות לאביר יעקב' הרי הוא גולת הכותרת, הספר החשוב שבין ספרי המחבר [או שאמר: הספר 'משכנות לאביר יעקב' הוא הספר הכי מפורסם שלו].

(כשהרב וינקלער הזכיר אחדים מבני המשפחה, אמר) כ"ק אדמו"ר: שיהא ניכר בהם צור מחצבתם.

קדמה לאותה יחידות ההתייחסות הבאה:

בשלהי חודש סיוון תשל"ג מסר הת' משה גלבשטיין את העותק הראשון של המהדורה המחודשת של 'משכנות לאביר יעקב'. הרבי השיב על-כך במענה מערב שבת קודש כ"ט סיוון תשל"ג: נת[קבל] ת[שואת] ח[ן] ת[שואת] ח[ן].

באותה תקופה סיפר המשמש בקודש שהספר היה מונח על שולחן חדר הספרייה של הרבי בביתו. והרבי עיין בו כמה פעמים, בעת שסעד בביתו.

באותה הזדמנות (ערש"ק כ"ט בסיוון תשל"ג) ביקש הרבי פרטים אודות אוסף הספרים והכתבים הנמצאים בספריית רבי מעשיל זצ"ל.

סידור תפילה למשה – פירושים ומנהגים

אור לכ"ג תמוז תשל"ג נכנס הת' משה גלבשטיין ל'יחידות' ומסר לרבי את ספריו הבאים של ר' מעשיל: סידור תפילה למשה / ספר פתיל תכלת / 'אור לישרים' – חידושי פסחים.

הרבי עיין בספרים. תחילה עיין בדף השער ופנים הספר של 'תפילה למשה'. אחר-כך עיין בספר 'פתיל תכלת' ושאל: האם הדפיסו בירושלים עתה את הספרים הללו ביחד עם הספר [=' משכנות לאביר יעקב']?

הרבי המשיך: יישר כוח עבור הספרים.

בשנת תשט"ו (ראה 'אגרות-קודש' כרך כא עמ' רצג) שיגר לרבי המשפיע הרה"ח ר' מנחם זאב הלוי שי' גרינגלאס את הסידור "תפילה למשה" של הרב גלבשטיין בהשאלה ("אשר כבקשתו הוחזר לו בדואר רשום ובטח כבר הגיעו").

אולם ממקום אחר נמצאנו למדים שהרבי מצטט את תוכנו לפחות מ'כלי שני' כבר לפני כן. זה היה בימי השבעה להסתלקות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ (תורת מנחם כרך א' עמ' 7), והרבי סיפר:

מצאתי נדפס שהרה"ח וכו' ר' הלל מפאריטש הניח ארבעה זוגות תפילין, ושהעידו לפני המחבר שבני ה"צמח צדק" הניחו ארבעה זוגות תפילין.

בשולי הגיליון צויין:

במהדורה בתרא לספר משמרת שלום סימן ד שמצא כן "בספר הנדפס מחדש".

והנה בסידורו של הרב גלבשטיין דף יו"ד עמ' ב איתא: "העיד לפני ידידי החסיד ר' יעקב משה נ"י כשהיה בליובאוויטש אצל אדמו"ר הצ"צ זצ"ל אז כשהיה אצל בני אדומו"ר זצ"ל ראה כי בבוקר קודם שהתפללו תפלת שחרית והי[ה] מנהגם תיכף בבוקר להניח תפילין והיו קוראים קריאת שמע בזמנו עם תפילין דווקא" (וראה 'ימי מלך' כרך א' עמ' 63 הערה 7).

כתבי יד מאמרי הצמח צדק מתוך רשימותיו

באותה הזדמנות (ב'יחידות' הנ"ל) מסר הת' משה גלבשטיין העתק המכתב ששיגר הרב מעשיל לרבי שניאור זלמן מקאפסוט. באותו מכתב הוא מספר על היחידויות שלו אצל הצמח-צדק ופרטים מאלפים מחצר הרבי דאז.

הרבי פנה אליו ושאל:

אתה כותב [=ב'פתק' שהגיש] שהבאת מכתב שר' מעשיל שלח להקאפוסטער. איה הרשימה?

מכיוון שהמכתב היה מונח במעטפה אחת עם הספרים, הביט הנשאל לעבר המעטפה.

הרבי עיין ברשימה והתעניין אם זהו כתב ידו של ר' מעשיל והוסיף: אולי ישנו החילוק בכתב-יד מצד משך השנים שעברו, אולי זהו החילוק בשנים. הת' משה גלבשטיין אמר (כמו שגם כתב בפתק): איני יודע אם זה כתב-ידו, או של בנו, או העתקת מעתיק.

"דרך אגב ("גראַדע") – הוסיף הרבי – לאחרונה הגיע לידי ביכל כתבי-יד של ר' משה מעשיל וכפי הנראה אין זה כתב-היד שלו".

מוסיף ומספר הרה"ת ר' משה שי' גלבשטיין: אחר כך שאל הרבי מנין השגתי את הרשימה, והשבתי שלקחתי זאת מתוך אוסף הכתבים שלו. הרבי הודה לי במילים האלה:

יישר-כוח לך על כך, ויישר-כוח על הספרים.

כשהרבי הלך באותו לילה לביתו, בשעה 4:30 לפנות בוקר, החזיק בידו הקדושה רשימה זו.

למחרת שהה אצל הרבי ספרן מפורסם והרבי שאל אותו: השמעתם מה הגיע לידי ("איר האט גהערט וואָס איך האָב דער האַלטען")? – והרבי המשיך וסיפר: "אמש היה אצלי ב'יחידות' נכדו של ר' משה מעשיל ומסר מכתב שר' מעשיל שלח להקאפוסטער". בהמשך הזכיר הרבי שר' מעשיל היה אצל אדמו"ר הצמח-צדק.

בשלהי שנת תשל"ד פנה הרה"ת ר' משה גלבשטיין למהדיר כתבי רבותינו, הרה"ת ר' אהרן שי' חיטריק, וביקש לברר בקשר לכמה תכריכי כתבי-יד חסידות (שהביא עמו), מאוסף מאמרים שנרשמו על-ידי רבי מעשיל – אם באו בדפוס? בירור העלה כי המאמרים כבר באו בדפוס, מלבד המאמר "פסח ומילה" מאדמו"ר הצמח צדק, ואשר הרבי בירר כבר בעבר אודותיו. הרב אהרן שי' סיפר שהוא חיפש אחר המאמר בכמה ספריות. המאמר נמסר מיד לרבי. בערב יום-הכיפורים אחר תפילת מנחה (!) נתקבל מענה מהרבי:

הנ"ל נת[קבל] ות[שואות] ח[ן] ת[שואות] ח[ן] ומילתא אלבישייהו יקירא.

בספר מאמרי אדמו"ר הצמח צדק – הנחות- תרי"ד-תרט"ו (קה"ת תשנ"ז) נדפסו "קבוצת רשימת מאמרים משנת תרט"ו, מכרך כתב-יד הדומה לכתב-יד של הרה"ג הרה"ח הר"ר הלל משה גלבשטיין, מחסידי כ"ק אדמו"ר הצ"צ, בעל-מחבר-ספר משכנות לאביר יעקב ולא נתברר עדיין אם הנחות אלו נרשמו על-ידו, או שנרשמו על-ידי רושם אחר, והוא העתיקם בהיותו בליובאוויטש אצל אדמו"ר המצח צדק" (מה"פתח דבר" לספר).

דיון ארוך בדברי ה"משכנות"

בהתוועדות שבת קודש פרשת שמיני תש"נ התייחס הרבי להלכה בסוף הלכות בית הבחירה והתחלת הלכות כלי המקדש, והקדיש שיחה שלמה לסוגיית שמירת המקדש בזמן הזה. השיחה הוגהה על-ידי הרבי באידיש ולאחר מכן תורגמה גם ללשון-הקודש (תורת מנחם התוועדויות תש"נ כרך ג' עמ' 85 ואילך).

נקודת תוכן השיחה שם: אחרי הבאת דברי הרמב"ם שמטרת שמירת המקדש היא משום כבוד; ממשיך שכבוד המקדש מפני השכינה שבו, ולכן השמירה מתבצעת על-ידי כוהנים ולווים דווקא. אלא שאם כן נשאלת השאלה: מכיוון ששכינה אינה בטלה גם בזמן חורבן הבית – למה לא משתדלים לקיים מצות השמירה במכל-שכן ממצוות יראת המקדש שהיא רק מצות-עשה בלבד; וכאן הדגיש הרבי:

וכמבואר כל זה בארוכה בספר משכנות לאביר יעקב (להרמ"מ גלבשטיין), שמביא ריבוי סברות וטעמים שמצות שמירת המקדש היא גם בזמן הזה, ומחבר הספר מסיק כך למסקנא (ועד שהוא בעצמו השתדל שתקויים מצוה זו, כידוע).

ובהמשך הדברים:

ואף-על-פי שבעל המחבר ספר הנ"ל מסיק שצריכים לקיים את מצות שמירת המקדש בזמן הזה – הרי זוהי דעת היחיד ולא נתקבלה בתפוצות-ישראל, אצל רוב הפוסקים וגדולי-ישראל בדור ההוא, וגם בדורות שלפניו.

למעשה כל השיחה נסבה סביב דברי הרב גלבשטיין, ובהערות צויין לספרו עוד פעמים רבות, בעניינים דלקמן: דברי הרמב"ם שהשמירה לעולמי עד. לגבי השמירה למנוע כניסת זר או טמא מת – עניין השייך בזמן הזה. לעניין השמירה בלילה. שם הערות 11, 12, 18.

ובפרט לפי הדיעות ששמירת המקדש אינה עבודה ומותרת בזר – ראה בארוכה ספר משכנות שם סימן נג. וש"נ – הערה 21.

לכאורה בזמן הזה (שאין עבודה במקדש) צריכה להיות השמירה הן ביום הן בלילה (ראה בארוכה משכנות סימן יו"ד) ולהעיר מישעיהו (סב,ו): על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו. וראה ספר משכנות שם סימן יו"ד. סימן י"ג – הערה 22.

ויתירה מזה – כמבואר בספר משכנות שם סימן מט, שכיוון שכל רגע יש במציאות אפשרויות שיבנה המקדש, הדעת נותנת דבכל שעה יש חיוב המצוה על הכהנים שיעמדו לשמור אפילו כל זמן שלא נבנה, שהרי ראוי שבאותו הרגע יבנה בידי שמים, וזה נקרא ראוי בכל רגע, משום הכי לא נפקע המצוה כלל מהכהנים בכל רגע כו', עיין שם – הערה 31.

לתירוצו של הרבי: "ומשום טעם פיקוח-נפש (אפילו ספק פיקוח-נפש) הדוחה כל התורה כולה, לא קיימו במשך הדורות בגלות את מצוות שמירת המקדש . . על-ידי הצבת שומר (שומרים) מפני כבוד המקדש".

בהערה 36 מציין הרבי:

ולהעיר ממה שכתוב בספר משכנות שם חלק ב (יד, סוף עמוד ב) בביאור הטעם שלא מצינו שגדולי-ישראל ישתדלו בקיום מצוה זו – כי אין הדבר בידינו לקיים עד שנקבל רשות מהממשלה, ולכן אין לומר כאן ש"לא ראינו ראיה" לכולי עלמא, דמה שלא ראינו מעולם לשמור על המקדש אפשר דלא ניתן רשות מהממשלה.

אגב: בהערה 35 נשאר הרבי בתמיהה מסויימת ברוח דברי הרמ"מ גלבשטיין:

ועדיין-צריך עיון קצת בנוגע להנהגת רבותינו נשיאינו, שמסרו נפשם על חיזוק ארץ-ישראל – ומכל מקום לא השתדלו – באופן של הידור מצווה – לקיים מצוות שמירת המקדש (או על כל פנים זכר למצווה זו), על-כל-פנים בזמנים מסוגלים, ובאופן שלא יהיה בזה (כל כך) סכנה (בעת שכמה מישראל ילכו ביחד בשבת ויום-טוב להתפלל בכותל המערבי וכיוצא בזה), או בזמנים שלא היה בזה סכנה.

אור לכ"ד במרחשוון תשל"ו נמסרה לרבי רשימת הרמ"מ על דבר שליחות ששלח הצ"צ אליו את איש אחד מבית לוי, וכן ביאור [=בדרך-אפשר של המוסר ר' משה שי']. הרבי הגיב על-כך:

נתקבל ותשואות חן ודבר בעיתו – בהמשך להתוועדות ויעקב הלך לדרכו, אזכיר על הציון.

כשהרבי נסע לביתו, אחז בידו הקדושה רשימה זו.

באוסף כתבי היד של ר' מעשיל פרטים נוספים הקשורים לרבותינו כמו למשל "סידור עם דא"ח" בתוספת הערות וציונים, הערות אחדות על גיליוני שו"ת הצמח צדק. בדף השער ציין לעצמו מתי הגיעו אליו ספרי הצמח-צדק. חלק מהנ"ל נמסר לרבי, והמזכיר הרה"ח הרב בנימין ירחמיאל שי' קליין סיפר כי זמן רב היו ההערות מונחות על שולחנו הקדוש של הרבי.

על הסיפורים של המחבר התבטא הרבי (במכתב משנת תשט"ו): "ובו סיפורים מבהילים".

אין איתנו יודע עד מה: באחד ממכתביו כותב ר' מעשיל: "וליבי נשבר בקרבי אין לי מנחם, מנחם משיב נפשי אשר מפני סיבת המשפחה נאלצתי לנסוע מכ"ק אדמו"ר הצ"צ".

ועוד בהזדמנות:

"וכל שכן האנשים הדבוקים באהבתך ואומרים כי הרבי הוא בחינת משיח כפי המנהג".

הרבי דן בשאלת המחבר

בכמה הזדמנויות, כשביקרו אצל הרבי גדולי תורה ואדמור"ים, דן עמם הרבי בשאלה שעורר עליה בעל ה"משכנות לאביר יעקב", והיא: האם מותר להכניס פתק בין אבני הכותל המערבי – ראה בהרחבה בקונטרס רשימת דברי כ"ק אדמו"ר בעת ביקור האדמו"ר מגור זצ"ל מכ"ד אייר תשל"ז (הוצאה חדשה תשס"ז) סעיף יד (עמ' כ-כא). וראה גם ספר 'מקדש מלך' כרך ב' עמ' 437.