חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:12 זריחה: 6:13 כ"ד באב התשע"ט, 25/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

חוב שנפרע
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1089 - כל המדורים ברצף
ראש בשמים ורגליים על הקרקע
יש חדש
שלוש עליות בהליכה לחרן
ניסיונות
אחריות ליהודי
חוב שנפרע
גאולה בכוח הרוח
שתיים נגד אחת
"ללא חשש" עם הרבה חשש
פרי הגינה בשמיטה

"דבר מוזר קרה לי היום", אמר הגביר לאשתו, בשובו הביתה לאחר יום עסקים מתיש. הוא סיפר לה על עני שהגיע לפתח בית-העסק הגדול שלו, ואשר לא הסכים לקבל נדבה אף מאחד מהמשרתים העובדים במקום. הוא תבע להיפגש עם הגביר, באומרו שיש לו מכתב בעבורו.

כאשר נכנס אליו האיש, מסר לו מכתב מאת הצדיק רבי חיים מצאנז, ובו בקשה לעזור לו בנדוניה של שלוש-מאות רובלים לחתונת בתו. האורח העני הוסיף לספר, כי כאשר בא לפני רבי חיים, לבקשו לעזור לו בדבר הנדוניה, אמר לו הצדיק, כי יכתוב מכתב לעשיר אחד הגר בעיר פסט, והוא ייתן לו את מלוא הסכום.

בהגיעו לעיר פסט לא ידע כיצד לאתרו, מכיוון שהצדיק כתב רק את שמו הראשון של העשיר. מתוך ביטחון בדברי הצדיק עבר מבית-כנסת אחד למשנהו, עד ששמש אחד מבתי-הכנסת הציע למסור לידו חמישה רובלים, ובתמורה יהיה מוכן ללוותו ולהראות לו את האיש שהוא מבקש.

"מובן שמיד הוצאתי מכיסי נדבה הגונה של חמישים רובל", המשיך העשיר לספר לאשתו, "אך העני לא רצה לקבלם. הוא טען כי מאמין הוא בצדיק מצאנז וסומך על דבריו שאתן לו את מלוא הסכום.

"מה תאמרי על כך? האין זה מוגזם מצד הצדיק לבקש מאיתנו נדבה גדולה כל-כך?", סיכם העשיר בטון רוגז מעט.

הרהרה האישה מעט, ולפתע הבזיק במוחה זיכרון ממה שאירע לפני שנים. היא פנתה לבעלה ואמרה: "צדק האיש, הסכום המדוייק שאמר לו הצדיק אכן מגיע לו". העשיר הביט באשתו בארשת מופתעת, אך במהרה נזכר בפרטי המעשה שהיה.

זה קרה לפני שנים. יום אחד נערכו בעיר פסט לקראת חתונת בתו של אחד מנכבדי הציבור. בסידור הקידושין כובד הרב המקומי. אולם לרגל ביקורו של הצדיק מצאנז בעיר באותה שעה, כיבד הרב את הצדיק להיות מסדר הקידושין תחתיו.

כמנהג אנשי המקום, שהיו רגילים לדייק בזמנים, מסרו לצדיק את השעה שנקבעה לחתונה, והוא הודיע כי יבוא בזמן שנקצב.

ההכנות נשלמו, הכול מתרגשים ומצפים לבוא הצדיק, אך בבוא הזמן עדיין לא בא הרבי. פנה אבי הכלה לקרוא לצדיק, ומצאו עסוק בלימוד הלכה מסויימת בעיון רב. כל האורחים והמחותנים נאלצו להמתין כשעתיים, עד שסיים הצדיק את לימודו.

בשלב זה אירע דבר בלתי-צפוי לגמרי. במקום לגשת מיד לסידור הקידושין, פנה הצדיק לאבי הכלה ושאלו אם יש לו בנים. "לא, אין לי אלא בנות", השיב האב מיד. שוב שאלו רבי חיים: "האם היו לך בנים בעבר?". נבוך ענה האיש: "כן, בן קטן היה לנו, אך למרבה הצער אירע אסון: בעומדנו יום אחד על שפת הים, באו המים ושטפוהו".

הקהל שבא לחתונה הצטופף סביבם והאזין בפליאה למשמע השיחה המוזרה. הצדיק הוסיף לשאול את אבי הכלה: "האם זכור לכם סימן כלשהו בגופו של בנכם?". האב השיב: "כן, שומה חומה הייתה לו בגבו".

ואז קרא הצדיק, לתדהמת אבי הכלה ולתדהמת כל הנאספים: "הלוא חתן זה בנך הוא, ואיך תשיאו אח ואחות?!"...

בדקו ומצאו שאכן כך, וכל העיר הייתה כמרקחה. סיפור החתונה שהתבטלה הִכה הדים, ומכל העיירות הסמוכות לעיר פסט התקבצו רבים לשחר את פני הצדיק, עם מכתבי 'פדיון-נפש' ובקשות לברכה וישועה.

בין הבאים היו גם הם עצמם, הגביר העשיר ואשתו. בנם היה אז ילד רך, שחלה במחלה קשה, וכל הרופאים נואשו ממנו. בשומעם את הסיפור על הצדיק מצאנז, באו גם הם לחלות את פניו ולבקש את ברכתו לעורר על בנם רחמי שמים.

הם מסרו לצדיק מכתב 'פדיון-נפש', וצירפו לכך תרומה נכבדה של שלוש-מאות רובל כסף. הצדיק קיבל מידם את המכתב ובירכם בברכות מאליפות, ונטע בהם ביטחון ותקווה לרפואתו הקרובה של הילד, אולם את התרומה סירב לקבל.

עברו כמה ימים, ובאופן פלאי נרפא הילד ממחלתו עד ששב לאיתנו לגמרי. ההורים היו נרגשים מאוד. לא היה בליבם ספק כי אכן ברכת הצדיק ותפילתו הן שהצילו את חיי בנם. מאז עברו שנים רבות, ובנם כבר היה אב למשפחה משלו.

"הלוא תזכור את התקופה הקשה שעברה עלינו באותו זמן", סיכמה האישה את דבריה אל בעלה, "את כל מאודנו היינו מוכנים לתת בשביל רפואת בננו. כסף רב חולק בין הרופאים, שלא יכלו להיות לנו לעזר, עד אשר הגענו אל הצדיק מצאנז, שרק בכוח קדושתו ותפילתו הבריא בננו.

"אז לא היססנו לרגע לתת שלוש-מאות רובלים לצדיק, למען רפואת בננו", המשיכה ואמרה. "בחפץ-לב נתַנו זאת, ואולם הצדיק לא קיבל את הכסף מידינו.

"עתה, כאשר זכינו ובננו בריא ושלם ואנו רווים ממנו וממשפחתו רוב נחת, פונה אלינו הצדיק בבקשה לסייע לאורח העני. זה בדיוק אותו הסכום שרצינו אז לתת לו. אין הוא מבקש מתנת חינם, אלא השבת חוב שלא נפרע כל אותןם שנים. בצדק תובע אותו הצדיק, כדי שנוכל להשיב לו ולוּ במעט על החסד שעשה עמנו".

למחרת יצא האורח העני לדרכו ובכיסו שלוש-מאות רובל כסף, בדיוק כפי שהבטיח לו רבי חיים מצאנז.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)