רבותינו נשיאינו תובעים מכל אחד להיות תלמיד-חכם * מי שרק דרכו רגליו בתומכי תמימים, יש לנשיאינו את הבעלות לתבוע ממנו התמסרות ללימוד התורה * רעיון שהגו בחורים ב-770 ונשלל על-ידי הרבי * ריבוי לימוד הנגלה יקל את הפצת המעיינות וירבה חסידים בעולם * המשך לרשימה קודמת (שנדפסה בגיליון תשו)
מאת הרב מרדכי מנשה לאופר
בהזדמנות מסויימת דיבר הרבי כאילו "בדרך אגב" על חובתם של תלמידי תומכי-תמימים בהווה וגם בעבר להיות תלמידי-חכמים, ובמהלך הדברים הדגיש:
האמור לעיל אינו כ"מאמר המוסגר", אלא "מאמר פתוח". ואין זה בדרך אגב אלא עניין עיקרי.
אין זה אלא שאני מכניס בזו ומוציא בזו עניינים המופיעים בשיחות ומאמרים של רבותינו נשיאינו.
מחוייבים לרצון הרביים – להיות תלמידי-חכמים
הדברים נאמרו בהתוועדות שבת-קודש פרשת פקודי תשמ"א (לפי 'שיחות-קודש' תשמ"א כרך ב' עמ' 567-565), בהמשך לאריכות שקדמה להם, כדלהלן.
כדי להיות תלמיד-חכם לא יועילו שום "קונצים" – יש ללמוד מתוך יגיעה שכן "לא יגעתי ומצאתי אל תאמין"; והדברים מכוונים לכל אחד ואחד מתלמידי ישיבת תומכי-תמימים, שעליו לעמול בלימוד כדי להיות תלמיד-חכם.
ב"תלמידים" הכוונה גם למי שכבר אינו שוהה בין כותלי הישיבה ועתה הוא מתפתה ("רעדט ער זיך אַיין") לחשבונות של פרנסה וכיוצא-בזה; אם אפילו דרכו רגליו אי-פעם על סף ישיבת תומכי-תמימים אפילו לשעה קלה, נהיו רבותינו נשיאינו בעלי-בתים עליו, ותובעים ממנו להיות תלמיד-חכם.
נכון שדרושה לכך גם סייעתא דשמיא, אמירת תהילים, נתינת צדקה (גמילות חסדים) טרם הלימוד, עשיית מעשים טובים, להקפיד על הידור בקיום המצוות – אולם לאחר-מכן עליו להתיישב ופשוט לעמול בלימוד, ודווקא על-ידי-זה יוכל להיות תלמיד-חכם!
אלו דבריו ותביעתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר שהוא בדומה למלך, שעל כל אחד ואחד שיש לו שייכות לתומכי-תמימים, לקיים ציווי זה בפועל, על-ידי יגיעה בלימוד התורה.
ואם רצונו לרמות את עצמו שאין הדברים כך, ורוצה להשלות את עצמו בתירוצים . . הרי ידוע פתגמו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש שאין זו חכמה ששוטה ירמה שוטה [=את עצמו] !.. ואם-כן, הוא לא הרוויח מכך מאומה. שלוות הנפש גם לא תהיה לו משום שכ"ק מו"ח אדמו"ר מעורר ותובע ממנו שתהיה לו קביעות בלימוד, לא רק קביעות בזמן אלא גם קביעות בנפש, ולא רק קביעות כפי המתחייב מהשולחן-ערוך אלא גם כזו המתחייבת מהנאמר בתניא (פרק לד (מג,ב)).
מובן שאין מענייני להרגיע יהודים בשלווה המבוססת על שקר: יש שמחפשים שלווה של שקר ואינם רוצים לזכור את הנאמר, או ששוכחים את שדובר ויש באמתחתם סוגי תירוצים ואמתלאות שהם טרודים בפרנסה וכו', ומשם כך רצונם לחיות בשלוות הנפש ובמנוחת הנפש, והולכים לישון עם כל הצדקות של שקר.
ומי שמשכנע אותו שילך לישון – יתפוס את עצמו לאחר-מכן שלא זו בלבד שלא סייע לו, אלא להפך, עזר לו להיות "חובל בעצמו"!
והנה "קרוב אליך הדבר מאוד וגו', לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא לא בשמים היא גו' ולא מעבר לים היא וגו'".
והרי אפילו אם הדבר היה כן "בשמים", הרי "אתה צריך לעלות אחריה", וגם אם היה זה "מעבר לים" אזי "אתה צריך לעבור אחריה" כפי שפירש רש"י – וכאן אומרים ש"קרוב אליך . . מאד", רוצים רק שתתמסר לכך!
ידברו בלימוד עם ראשי ישיבות
בתחילת חודש מרחשוון תשמ"ב העלתה קבוצת תלמידים את הרעיון הבא, שאותו פירטו במכתב שהוכנס לרבי:
"נתעורר אצלנו לשלוח ולפרסם הספר 'חידושים וביאורים בש"ס' מכ"ק אד"ש באופן המתאים בין כל הישיבות דארצות-הברית ובין כל ראש-ישיבה ור"מ ורבנים דמדינה הנ"ל.
"והשילוח יהיה תחת השם ספרי[ה] תו[מכי] ת[מימים] ל[יובאויטש] 770 (דאנו הגבאים הנ"ל).
"והספרים ישלחו לישיבות בחינם בכדי שהספר יהיה בנמצא באוצר הספרים שלהם.
"לספרים שישלחו לרבנים ר"י ור"מ – יצורף להם מכתב בקשה לשלם עבור הספר כפי יכולתם.
"רצינו לדעת חוות-דעת כ"ק אד"ש בעניין זה. ואם בחיוב – ברכתו להנ"ל.
תשובת הרבי מיום י"ג מר חשון תשמ"ב נמסרה לתלמידים הפונים:
הדרך הסלולה – שהתלמידים שי'
זאלן זיך קאכן אין לערנען [=יעסקו בלהט בלימוד] (והם [=הגבאים היוזמים] – בכלל) ולאח[רי] ז[ה] יפגשו עם הנ"ל [=רבנים רמי"ם וראשי ישיבות] וידברו אין לערהען [=בלימוד] כדבעי ויזכירו הס[=פר חידושים וביאורים] ופשוט לא זו הדרך כלל [=כרעיונם לגרום לקידוש שם] מ[ה] שא[ין] כ[ן] המחברים שי' [=התורניים בעולם] הזקוקים לפרנסה גשמית, וכשאי אפשר בכבוד עושים כנ"ל [=מבקשים במכתב בקשה לשלם] וק[ל] ל[הבין].
לימוד הנגלה מסייע להפצת המעיינות
בהתוועדות כ"ד טבת תשי"ב (תורת מנחם כרך ד' עמ' 241 ואילך) תבע הרבי, כי מכל אחד ואחד נדרש ללמוד תורת הנגלה ותורת החסידות ("שניאור"); כשם שאי-אפשר לנגלה בלא חסידות, כך אי-אפשר לחסידות בלא נגלה; לימוד גוף ונשמת התורה הוא הכנה לגאולת הגוף והנשמה.
בשיחה נוספת (שם עמ' 246) למד הרבי הוראה מאופן הנהגת אדמו"ר הזקן בפעולה בהפצת המעיינות. הוא היה נכנס לבית-המדרש או לבית-הכנסת, עומד ואומר עניין בנגלה דתורה, ולאחרי שהיה "כובש" את קהל הלומדים – או מבלבל אותם... (בכל מקום לפי עניינו) – על-ידי שהתרשמו מגדולתו בנגלה דתורה היה מתחיל לומר עניין מתורת החסידות, ובכך היה מהפכם ממהות למהות!
והרבי הסיק:
יש להוסיף כוח והתאמצות יתירה בלימוד נגלה דתורה, שכן נוסף על גודל העניין דקיום מצווה ובפרט מצוות תלמוד תורה מצד עצמה, הובטחנו גם שלימוד נגלה דתורה יהיה סיוע גדול ביותר בשליחותינו בעלמא דין – הפצת המעיינות חוצה – שייתן לנו גישה מיוחדת, והכשרה והכנה מיוחדת למילוי השליחות הלזו, כך שבמהרה בימינו נוכל לראות בכל מקום ופינה ש"חסיד הולך" . . היינו, שבכל מקום ובכל פינה יהיה אלוקות בגילוי, כמו שנאמר "ומלאה הארץ דעה את ה'". | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
