ביצוע הפעולה ההכרחית משמעותו הודאה מצלצלת בכישלונה של תכנית ההתנתקות; אבל חייבים להשתחרר מהמלכוד, להודות בטעות ולעשות את הדבר המתבקש
זו תופעה המתרחבת בהיקפה באחרונה: יותר ויותר בני-אדם אומרים לך שהם אינם מסוגלים להקשיב לחדשות. "הדיווחים מוציאים אותי מדעתי", אומר אחד. חברו מוסיף: "כשאני שומע את החדשות נראה לי שהמדינה מתנהלת על-ידי חבורה של חדלי-אישים". שלישי נסער: "איך ייתכן שיום-יום משגרים טילים לעבר ערינו ויישובינו, ואנחנו לא מסוגלים לשים לזה קץ?!".
ובאמת, ההתנהלות של הממשלה לנוכח הירי הבלתי-פוסק אל שדרות, אשקלון ויישובי הדרום – אינה ניתנת להבנה. האם אתם מעלים על דעתכם שמדינה כלשהי בעולם הייתה מסכימה לספוג ירי כזה, שהופך את חייהם של מאות-אלפים לסיוט מתמשך, וגורם להתרוקנות ערים מתושביהן? האם זו מדינה ריבונית, שיש לה מחוייבות להגן על אזרחיה, או קריקטורה של מדינה?
למה חיכו?
החידלון בהתנהלות הממשלה נובע מהמלכוד שלתוכו הכנסנו את עצמנו בשנים האחרונות. זה בדיוק היה המלכוד שמנע מאיתנו לפעול כנדרש כשהשתולל כאן גל הטרור לפני שבע שנים. היה ברור אז שיש דרך אחת להפסיק את טרור המתאבדים – לחזור ולהיכנס לערי יהודה ושומרון, לרדוף את המרצחים ולבער את קיני הטרור. עובדה היא, שכאשר עשינו את זה, במבצע 'חומת מגן', חוסל הטרור והשקט חזר לערי הארץ.
אז למה חיכו זמן רב כל-כך, ולמה נשפך דם רב כל-כך, עד שעשו את המבצע המתבקש? התשובה פשוטה: כי כניסה חוזרת לערי יהודה ושומרון משמעותה הודאה, שהיציאה מהערים הייתה טעות. הלוא רק כמה שנים קודם לכן הביאו לנו 'שלום' והוציאו את כוחות צה"ל מרוב שטחי יהודה ושומרון. סיפרו לנו סיפורים על עידן חדש, שבו יגור זאב עם כבש. האם כל זה היה טעות טרגית, שעלתה בחיי אדם רבים כל-כך?
האמת היא, שגם לשיטת מחוללי התהליך הייתה הצדקה גמורה להיכנס שוב לערים. הלוא הם עצמם הזהירו, שאם אחרי יציאת צה"ל מהשטח יוסיפו המחבלים לפגוע בנו, תהיה תגובתנו קשה וכואבת. ובכל-זאת, קשה לבני-אדם להודות בטעות, והקושי הזה כבל את ידיה של הממשלה. רק כשנהר הדם הגיע לממדים מפלצתיים, נאלצו לבלוע את הקושי ולבצע את הפעולה שאכן חיסלה את הטרור.
הולכה בכחש
זה בדיוק המלכוד שבו אנו שרויים עכשיו. שיהיה ברור: אין דרך להפסיק את הירי מרצועת עזה מבלי להיכנס פנימה ולעקור את ארגוני הטרור מהשורש. נבנתה שם תשתית אדירה של טרור, וכל יום שעובר מעצים אותה עוד ועוד. גם אם תהיה הפוגה לזמן-מה, זו תהיה הפוגה לצורך התעצמות והיערכות. רצועת עזה מאיימת כיום על כל הדרום, ואין ברירה אלא להשמיד את כל מאגרי הנשק ולמוטט את שלטון הרשע של החמאס.
אבל ביצוע הפעולה ההכרחית משמעותו הודאה מצלצלת בכישלונה של תכנית ההתנתקות. הלוא בדיוק מפני המציאות הקיימת הזהירו רבים וטובים עד שהגרון ניחר. תושבי גוש קטיף עברו מבית לבית באשקלון ואמרו לתושבים, שאם צה"ל יצא מרצועת עזה, ישוגרו הטילים לעבר אשקלון. זה היה ברור לגמרי. ובכל-זאת החליט מי שהחליט כי המהלך הזה 'ישפר את הביטחון', כפי שעינינו רואות...
עכשיו ברור שסובבו אותנו בכחש. אמרו לנו שהנסיגה מרצועת עזה תחזק את גושי היישובים ביהודה ושומרון, ובמקום זה קיבלנו חנק מוחלט של ההתיישבות. הבטיחו לנו שנתנתק מרצועת עזה, ואנחנו מוסיפים לספק לה מים וחשמל, מזון וציוד. הזהירו שאם אחרי ההתנתקות יעזו לירות על יישובינו, נגיב בעוצמה ובלי שום מעצורים. ומה מתברר? שהכול היה טעות – או אף הטעיה – אחת גדולה.
חייבים להשתחרר מהמלכוד הזה. אפשר להודות בטעות ולעשות את הדבר ההכרחי והמתבקש. וכבר אמר החכם מכל אדם: "מודה ועוזב – ירוחם". | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
