הגמרא שואלת מה הסיבה הרוחנית שהביאה את הגזֵרה האיומה של "להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף ונשים, ביום אחד". התשובה הניתנת על כך היא: "מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע". בני-ישראל השתתפו במשתה הגדול שערך אחשוורוש ונהנו ממנו, ועל זה יצא הקצף.
במדרש נאמר שבמשתה הזה אכלו היהודים מתבשילי הגויים ועברו על מצוות הכשרות, ולכן נגזרה עליהם כליה. אולם הדבר מעורר תמיהה. ראשית, חז"ל מפרשים את הפסוק "כרצון איש ואיש", שהמשתה נערך "כרצון מרדכי והמן", כלומר, שדרישותיו של מרדכי בתחום הכשרות התמלאו, וממילא לא חל איסור לאכול בסעודה. שנית, וכי החטא הזה חמור כל-כך עד שדינו השמדה מוחלטת של כל העם היהודי?!
הנאה מיותרת
יש לדייק במילים "שנהנו מסעודתו של אותו רשע". הדגש הוא לא על עצם האכילה, אלא על ההנאה מהסעודה. אילו היו משתתפים בסעודה באין-ברירה – ניחא, אבל הם נהנו מהעובדה שאחשוורוש הזמינם לסעודתו, וזה הדבר שגרם לגזֵרה.
בני ישראל נמשלו לכבשה בין שבעים זאבים, והרועה – הקב"ה – מצילה ושומרה. כשם שכבשה במצב כזה אינה יכולה לשרוד בדרך הטבע, ואם היא מתקיימת, הרי זה אך ורק בזכות שמירתו של הרועה – כך גם קיומם של היהודים בין העמים אינו על-פי דרך-הטבע, ועם-ישראל שורד ומתקיים באורח על-טבעי, מכיוון שהקב"ה מצילו ושומרו בדרך נס.
הפקעת השמירה
אולם אותה שמירה מיוחדת מותנית בכך שהיהודים סומכים על הקב"ה שישמרם. אם חלילה הם 'מתנגדים" לשמירה האלוקית, על-ידי החשבת הזאבים וכוחותיהם הטבעיים – בכך הם מפקיעים את עצמם מההנהגה הניסית ומכניסים את עצמם תחת הנהגת הטבע.
נמצא שגזֵרת הכליה על "שנהנו מסעודתו של אותו רשע" לא הייתה בבחינת עונש, אלא זו הייתה תוצאה טבעית מהתנהגותם. ברגע שהם הוציאו את עצמם מהשמירה האלוקית העל-טבעית, נשארה ה'כבשה' לבדה מול שבעים הזאבים, ואין פלא שהללו ניסו מיד להשמידה.
כלי לברכה
אכן, אין סומכים על הנס. הקב"ה ציווה עלינו לפעול בדרך הטבע להשגת פרנסה, ככתוב "ובירכך ה' בכל אשר תעשה" – הברכה האלוקית שורה כשהאדם פועל ועושה בעבור פרנסתו. אך עם זה חובה לזכור, שכל ההשתדלות שלנו אינה אלא כלי לקבלת ברכת ה'. רק גישה כזאת עושה את ההשתדלות שלנו כלי ראוי לקבלת הברכה העליונה.
מכאן יש ללמוד הוראה כללית לכל יהודי בעבודת ה': אכן, חובה להתעסק בצורכי הגוף, מכיוון שהאדם מורכב מנשמה המלובשת בגוף, אך אין ליהנות מענייני הגוף. ההנאה והתענוג של היהודי צריכים להיות ממוקדים בענייני הנשמה, בתורה ובמצוות, ואילו ההתעסקות בתחומי הגשמיות נועדה אך ורק שנהיה בריאים ונוכל לעבוד את ה' כראוי.
(לקוטי שיחות כרך לא, עמ' 170) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
