בפרשתנו התורה דנה בדרך טהרתם של כל מיני נגעי טומאה הבאים על האדם. אחד המרכיבים החיוניים של הטהרה, שבלעדיו אי-אפשר להיטהר, הוא הטבילה במקווה טהרה. אך כאן יש תנאי הכרחי: "ורחץ במים את כל בשרו" – הטבילה חייבת להקיף את כל גופו של האדם, ואסור ששום חלק מהגוף יישאר מחוץ למים.
הרמב"ם כותב להלכה: "אם טבל כולו, חוץ מראש אצבע הקטנה – עדיין הוא בטומאתו". הגמרא לומדת מהמילה "את כל בשרו", שהטבילה צריכה להקיף גם 'את הטפל לבשרו', כלומר, את השערות. וכך קובע הרמב"ם: "אם היה בעל שיער, יטביל כל שער ראשו, והרי הוא כגופו".
להטביל גם את השערות
כאן רואים דבר מופלא: השיער הוא דבר טפל לגוף האדם ("הטפל לבשרו"), ויתרה מזו, אין הכרח שיהיה לאדם שיער, שהרי הוא יכול לגלחו. ואף-על-פי-כן, אם יש לו שיער – הוא חייב להטביל את כולו בתוך המים, "והרי הוא כגופו".
מההלכה הזאת למדים שיש דברים שבהם יש חשיבות חיונית גם לפרטים פעוטים, פרטים טפלים, הקיימים לכאורה במקרה בלבד, ובכל-זאת גם הם הכרחיים וחיוניים.
העלאת החולין
עניינה הפנימי של טבילה הוא התבטלות עמוקה וכוללת של האדם אל הקב"ה. המילה 'טבילה' יוצרת גם את אותיות 'הביטל'. במובן הרוחני, משמעותה של הטבילה היא טבילה ב"מי הדעת" (כלשון הרמב"ם) – על האדם להשקיע את כל-כולו במי הדעת האלוקית, בהתבוננות בגדולת ה', לחוש התבטלות מוחלטת כלפי הקב"ה, עד שלא תיוותר בו שום תחושת יֵשות עצמית, אפילו לא בגדר של 'טפל'.
במשמעות רחבה יותר, הפעולה הזאת מסמלת את החובה המוטלת על יהודי לקחת את תחומי החולין, שמצד עצמם אינם קדושה ואינם איסור, ולהעלותם לעבודת ה'. כאן באה ההוראה האלוקית: "ורחץ במים את כל בשרו" – יש להעלות לקדושה את כל תחומי החולין, עד שלא יישאר מאומה מחוץ לעבודת ה', אלא הכול יופנה אך ורק לאפיקים של קדושה ואלוקות.
ביטול הרע
התורה מדגישה, שאפילו פרט קטן וטפל הוא חיוני. בראייתו של האדם יכול הדבר להיראות דבר קטן ושולי, אבל מאחר שזה רצונו של הקב"ה, יש גם לפרט הקטן הזה חשיבות עליונה. כשם שהאדם אינו יכול להיטהר אם "ראש אצבע הקטנה" נשאר מחוץ למים – כך חייבים לשים לב לכל פרט קטן בעבודת ה'.
על-ידי העלאת כל פרטי החיים לקדושה ולעבודת ה', תתבטל ממילא כל אפשרות לסטות לעניינים של איסור, שכל ענייני ההיתר הם הגשר שעלול להעביר את האדם אל תחומי האיסור. כך יתקיים הייעוד "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ", ונזכה לגאולה האמיתית והשלמה תיכף ומיד ממש.
(תורת מנחם כרך כה, עמ' 211. תשמ"ה כרך ב, עמ' 971) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
