עת להיות ער
שביעי של פסח היו ניעורים פעם כל הלילה, בלי חכמות, פשוט להיות ער. נהגו ללמוד כמה שיעורים, נגלה ונסתר. הנסתר היה גם נגלה.
(תרגום מספר השיחות תש"ו-ה'שי"ת, תש"ט עמ' 319)
קריעת ים סוף – לגלות שחומר העולם כלי לעצמות
כ"ק אדמו"ר [הריי"צ] ביקש לנגן את הניגון שהיו קוראים בליובאַוויטש 'הניגון של קריעת ים סוף'. ואמר:
[. .] שביעי של פסח יש לייקר מאוד את הזמן.
[. .] ובני-ישראל יוצאים ביד רמה, גאולת מצרים הביאה לקריעת ים סוף; נפתחו אז כל הפרסאות והמסכים, שראו את הכול ברור בראיית העין הגשמית.
[. .] הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [הרש"ב] דיבר פעם אודות ההפרש בין שביעי של פסח וחג השבועות: בשבועות – נפתחו השמים ואראה מראות אלקים. רואים אלקות בראייה חושיית, כשם שרואים דבר גשמי, אז קולטים את היוקר של העולם, כפי שהוא חומר אמיתי לעצמות אין-סוף; וההכנה לזה היא בשביעי של פסח. אה! איזה עולם טוב נתנו לנו. את זאת צריכים לדעת התמימים שבכל המדינות.
בשביעי של פסח תרנ"ד, ביקש הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [הרש"ב] את מורי החסיד הרשב"ץ, שיספר משהו מהזמן שהוא – הרשב"ץ – הגיע לליובאוויטש.
מורי הרשב"ץ מספר מה ששמע כשהיה עוד בחור ולמד בישיבה בליובאוויטש, בימי כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק:
בעת שנפגשו פעם בליובאוויטש, הרה"ח ר' הלל והרה"ח ר' אייזיל, בהתוועדות, עמד הרה"ח ר' אייזיל ואמר: כך אמר הרבי כ"ק אדמו"ר הזקן:
ופסח ה' על הפתח, שביעי של פסח – היום השביעי של דילוג.
זקני החסידים הראשונים שהיו באותו מעמד, הן בני תורה והן אנשים פשוטים, נכנסו להתפעלות עד שהיה צורך לעורר אותם.
הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [הרש"ב] שומע את הסיפור ממורי הרשב"ץ, ואומר:
אדמו"ר הזקן, במסירות נפשו על תורת הבעל-שם-טוב וחסידות חב"ד, זכה וזיכה להכניס חיות פנימי בכל רעיון של השכלה או עבודה לדורי-דורות.
(ספר השיחות תש"ו-ה'שי"ת, תש"ח עמ' 214, בתרגום)
סעודת משיח בתומכי תמימים
תלמידי התמימים הבוגרים [שי'] זוכרים את סדרי ההנהגה של ליובאוויטש בכלל וסדר הנהגת ישיבת תומכי- תמימים בפרט.
באחרון של פסח היו מכינים שולחנות באולם הגדול של הישיבה, לכל תלמידי הישיבה, והוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [הרש"ב], עם אחיו דודי הרב זלמן אהרן והרב מנחם-מענדל ואורחים, היו באים לסעודה. הוד אאמו"ר הרה"ק היה אומר מאמר דא"ח ומדבר אל התמימים בענייני עבודה. בסעודה זו באולם תומכי-תמימים היה סדר מסודר, וכל קבוצה של תלמידים עמדה במקומה הראוי, לפי הוראת המנהלים והמשגיחים שלהם.
(ספר השיחות תש"ו-ה'שי"ת, תש"ח עמ' 218, בתרגום)
סעודת משיח אצל הבעל-שם-טוב
מכתב (מ"הגניזה החרסונית") ששלח הרב המגיד להר"ר דוד ממיקאלאיוב (יום ג' שלח תקכ"א):
בטח זוכר כ"ק הדיבורים הקדושים שיצאו מפה קדוש רבנו הגדול והקדוש רשכבה"ג מורנו ורבנו הבעל-שם-טוב נבג"מ ביום אחרון של פסח, בעת שאכל שלוש סעודות, כמנהגו הקדוש שביום אחרון של פסח אכל ג' סעודות בכל שנה, ובשנת תק"ך עמד כ"ק יאיר-נרו אצל השולחן הקדוש, והוא מורנו ורבנו נ"ע נתן טעם על מנהגו הקדוש לאכול ג' סעודות. ירשום נא כ"ק כל הדיבורים הקדושים וישלח אלי כי נחוץ לי מאוד.
("התמים" חוברת ו עמ' ל [רפב, ב]) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
