חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:08 זריחה: 6:45 ט"ז בתשרי התש"פ, 15/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

'סדר המעשר'/ עוד על ספרי קודש זה על זה
תגובות והערות

נושאים נוספים
התקשרות 720 - כל המדורים ברצף
אייר – מעלת המעשה ועבודת האדם
"דרך ישרה" לפעול התגלות וביאת המשיח
עורך "הדרום" וקשריו עם הרבי
פרשת אמור
הוו זהירין ברשות
ספירת ובירור המידות
החסיד ר' גרשון דוב מפאהאר
'סדר המעשר'/ עוד על ספרי קודש זה על זה
הלכות ומנהגי חב"ד

'סדר המעשר'

כתב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בכמה מקומות1: "וסדר המעשר הוא, שפעם הראשון צריכים להפריש חומש מן הקרן – שמכניס בעסקו – ואחר ניכוי ההוצאות שעלה לו – בעסקו – אז נותנים אחוז אחד מעשרה". ושאלו על כך ב'התקשרות' גיליון תלג עמ' 17, שלכאורה אינו מתאים לשני האופנים האמורים בשולחן-ערוך: מעשר, או חומש (ושניהם – מהקרן וגם מהרווח).

כבר עמד על כך רבינו בהערתו לספר המאמרים תש"י עמ' 177, וזה לשונו: "בשו"ע יו"ד ר"ס רמ"ט ובש"ך שם הובאו שני אופנים: חומש מקרן והרווח, או מעשר מקרן והרווח. ומה שכתוב כאן הוא כנראה הנהגה שנהגו בה".

י.ש. קלמנסון, מערכת 'הנחות בלה"ק', ברוקלין, נ.י.

_______________________

1)    ומהם, בהוספות והערות ל'ספר הזכרונות' הנדפסות שם בסוף ח"ב (בספר המקורי באידיש) עמ' 441.

עוד בעניין הנחת ספרי-קודש זה-על-זה

א. ב'התקשרות' ש"פ תשא (גיליון תש"ט עמ' 15) הובא שהרבי הוריד חומש שהיה על-גבי תניא וכן להיפך, ובהערה 19 שאלו, הלא נאמר רק ש"התניא – כחומש" ולא למעלה ממנו.

והנה אילו היתה הקדושה שווה בשניהם, הרי בקדושה שווה אפשר להניח ספר על ספר, כנאמר בפירוש בשולחן-ערוך1 שמותר להניח ספר-תורה על ספר-תורה. ולכן צריך לומר שהקדושה היא במישורים (סוגים) שונים: זה נגלה וזה חסידות, ולפיכך אי-אפשר להניחם זה על זה.

אם הסבר זה נכון, אפשר להסביר באמצעותו את הנאמר ב'התקשרות' שם שהרבי הוריד תפילין מעל גבי ספר, ובהערה 21 שם תמה – ובצדק – שהרי "קדושת התפילין... ודאי גדולה משל ספר נדפס". אך על-פי ההסבר הנ"ל אפשר לומר שגם התפילין הן במישור-קדושה שונה, שהרי הן אינן ספר-קודש אלא מציאות שונה של תפילין2. ועצ"ע.

ב. כמו כן נלע"ד להסביר את הנאמר ב'התקשרות' (לש"פ פקודי-שקלים, גיליון תשי"א עמ' 16) בסוף הקטע שבכותרת 'תגובות להנחת ספרים', שהרבי הוציא חוברות 'לקוטי שיחות' שהיו בתוך סידור או חומש, אבל לא מתוך ספרי גמרא, שולחן-ערוך וחסידות3, וזאת על-פי המובא שם בגיליון תש"ט4, שאין להניח תורה-שבעל-פה על סידור או נ"ך, ומאחר ו'לקוטי שיחות' הן מסתמא בהגדרת 'תושבע"פ' אין להניחן על גבי סידור או חומש או בתוכם, כי אז הן מונחות על גבי חלק מהסידור או החומש5, אבל אפשר להניחן בתוך גמרא, שולחן-ערוך וחסידות [חוץ מתניא לכאורה] שהן בהגדרת תושבע"פ.

ג. בנקודה הנ"ל, שאין להניח תושבע"פ על גבי תושב"כ, נאמר בגיליון תש"ט הערה 9, ש"לפי הרמ"א הנ"ל [הכוונה לרמ"א שצויין בהערה 8, שם נאמר "שם ס"א", ונפלה שם טעות, ובמקום זה צ"ל "יו"ד סי' רפג"] צריך לומר במכל-שכן שבספרים שלנו אין חילוק גם בין תושב"כ לתושבע"פ". לכאורה אפשר לדחות זאת, שהרי השוואת חומש ונ"ך היא מכיוון שכולם הם תורה שבכתב, אך מניין לנו להשוות לזה גם תושבע"פ?

ד. מה שמובא בגיליון תשי"א שהרבי הוריד טלית מעל-גבי ספרים, מובן על-פי הנפסק בשולחן-ערוך אורח-חיים6 לגבי ציצית, שהיא מצווה שאין בגופה קדושה, וכן מוגדרת הציצית בגמרא7 "תשמישי מצווה" ולא "תשמישי קדושה".

ה. מה שהובא בגיליון תש"ט, שלמעשה נזהרין בקדושת "חומש העשוי בכריכה"8, וכן יש נזהרים מלהניח ראשונים ואחרונים על-גבי גמרא9 – ויש לומר מקור כללי לזה וכיוצא-בזה מלשון המגן-אברהם10: "וצריך עיון דהא אפילו דבר שקדושתו שווה, בעי למימר בגמרא11 דאסור להניח אחד על-גבי חבירו, אלא דשרי משום דלא אפשר, אם כן בדבר שיש בו צד חמור – למה יהיה מותר".

ו. בגיליון תש"ט הובא ציטוט מספר 'החינוך והמחנך' לגבי חשיבות כבוד הספרים. מהראוי לציין את המובא בברכי יוסף12 בשם רבי אברהם בן הרמב"ם, שאביו הרמב"ם "היה מונע מלכתוב תנ"ך בקובץ אחד, לפי שכאשר קורא בנביאים וכתובים, יהיו הנביאים והכתובים למעלה מחמישה חומשי תורה, וכן היה מונע לכתוב התרגום או הפירוש עם התורה בקובץ אחד"13.

ואולי זו הזדמנות להציע לעורכי 'דבר מלכות', להעביר את פרשת השבוע מסוף החוברת לתחילתה, וכן את הנ"ך, וכן את שיעורי התניא מאמצע החוברת להתחלתה.

הרב יוסף כהן, רב שכונה, רמלה

________________________________

1)    יו"ד סי' רפב סי"ט.

2)    להעיר שלמדו זהירות בקדושת התפילין (מהיסח הדעת) בק"ו מציץ, כיוון שיש בהן שמות ה' רבים (יומא ז,ב. שו"ע אדה"ז ר"ס כח), ולכאורה הוא אותו עניין של ספרי קודש ("לא תעשון כן", ראה בהל' יסודי התורה פ"ו ה"ח) – המערכת.

3)    אגב, העירנו הרב ליפא שי' קורצווייל שמסר זאת שם, שדבר זה אירע פעמים רבות בזמנו, ולא באופן חד-פעמי כדמשמע מהנדפס – הנ"ל.

4)    ע"י ציונים 16-9.

5)    ומה שידוע שהרבי החזיק בסידורו חוברות לקוטי שיחות ואף של 'הערות', יש לבדוק שמא היה זה רק בסופו, בצמוד לכריכה – הנ"ל.

6)    סי' כא ס"א.

7)    מגילה כו,ב. וראה להלן בהערה 12 - הנ"ל.

8)    ע"י ציון 8 – ללא ציון מקור, דלא כהרמ"א בסי' רפג ס"א הנ"ל (וכל הנו"כ שלא נחלקו עליו). וראה להלן בהערה 11.

9)    ע"י ציון 15, בציון המקורות.

10)  או"ח סי' קנג ס"ק ב.

11)  מגילה כז,א.

12)  יו"ד סי' רפב סעיף יט, בשם ס' מעשה רוקח (על הרמב"ם) בתחילתו.

לגופו של עניין, הנה הרמב"ם מנע זאת ב'קובץ', דהיינו ב"קונטרסים" כדפי-מחברת שהיו נהוגים אז, ולכן אין זו סתירה לדבריו בהלכה (הל' ס"ת פ"ז הט"ו) שמותר לדבק תנ"ך בכרך אחד, כי שם מדובר בגלילה. וראה במאירי (מגילה כז,א) שכתב שבתנ"ך הדבוקין יחד, עושין עמוד אחד בסופו דווקא, כדי שיהא נגלל תמיד לתחילתו ואז התורה מונחת על כולן. וכפירוש רגמ"ה (ב"ב שם) "תורה בפני עצמה – משום דאי מדביקן אהדדי, כי חזרי הדפין של נביאים, נמצא שנעשית התורה שימוש לנביאים". וזה שלא כדברי הרמ"א בשם המרדכי (שצויינו בהערה הבאה) שכאשר "הכל בכרך אחד – אין קפידא", וס"ל שהתנאים שאסרו בכרך אחד חוששים רק מכך "שלא ייראה הכל תורה או הכל נביאים" (כדברי תוד"ה רבי יהודה, ב"ב שם, וכמ"ש בדרישה סי' רפב ס"ק ה. הדרישה עצמו מסתפק אם ניתן להביא מדין זה בגלילה ראיה להקל גם ב"ספרים שלנו", שבהם "אחד שוכב ממש על חבירו" וגם הנ"ך שכרוכים סביב התורה "נראה שהם שמירה לתורה", משא"כ בקונטרסים, ולא הכריע).

בנוסף לזה חידש הרמ"א "כשהם נכרכים - אין חילוק בין חומש לנביאים", ומקורו צויין מהנמוקי יוסף ב"ב (ח, סע"ב בדפי הרי"ף, ד"ה ומסיים), ולכאורה מדבר שם רק לעניין חיתוך באמצע בין נביא לנביא, ולא נזכר לפנינו שם דין חומש כלל - הנ"ל.

13)  אך למעשה דחה זאת: "אמנם נתפשט המנהג כסברת המרדכי [ב"ב ספ"א סי' תקיא, שכאשר הכל בכרך אחד אין קפידא, וכ"פ הרמ"א בדרכי משה ובהג"ה סו"ס רפב], ולית מאן דחייש להא". ולכן אין מקום לכאורה להצעה דלהלן לשנות את הסדר ב'דבר מלכות'.

עוד עניין: לכאורה, מהשוואת כריכת תנ"ך כאחד עם כריכת התרגום עם המקרא כאן, מוכח שאי-ההקפדה "כשהן בכרך אחד" כולל גם כשכורכים תושב"כ עם תושבע"פ יחד, דזיל בתר טעמא. וזה נוגע גם להצעה האמורה - הנ"ל.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)