הכוח לעמוד בקשיים שלפני בוא הגאולה
כאשר יהודי יודע שבזמן הבית הקריבו פסח שני, וקיימו את המצווה ד"על מצות ומרורים יאכלוהו", ככל פרטי הדינים שבהם שווה פסח שני לפסח ראשון, ואילו בזמן הגלות אין מקריבים פסח שני – יכול לחשוב שמכיוון שהעניינים שבהם שווה פסח שני לפסח ראשון אינם נמצאים בזמן הגלות (כאשר אין מקריבים פסח שני), נמצא שישנם רק העניינים שבהם פסח שני הוא למטה מפסח ראשון.
הנה על זה אומרים לו, שכאשר יתבונן בדבר, יראה שההיפך הוא הנכון: דווקא בזמן הגלות ניכר העילוי דפסח שני לגבי פסח ראשון, שהרי פרטי הקרבן שהיו חסרים בפסח שני (בזמן הבית), חסרים הם כיום (בזמן הגלות) גם בפסח ראשון, ומכיוון שהחסרון דפסח שני לגבי פסח ראשון אינו קיים בזמן הגלות, נמצא, שבזמן הגלות מודגש העילוי דפסח שני לגבי פסח ראשון (שישנו אמנם גם בזמן הבית, אבל אז מודגש בעיקר ובגלוי החסרון שבו לגבי פסח ראשון).
וההוראה מזה בעבודת האדם:
כאשר ה"יצר" רוצה לפעול חלישות חס ושלום בענייני התורה ומצוות, באמרו, שכאשר נמצאים בזמן הגלות אי אפשר בלאו הכי לקיים את ענייני התורה ומצוות בשלימותם, "כמצוות רצונך"...
אזי אומרים לו, שישנו העניין ד"יתרון האור מן החושך", היינו, שדווקא בחשכת הגלות יכולים לפעול את העניין ד"יתרון האור", באופן נעלה יותר מאשר בזמן שהיה אור בעולם (בזמן הבית).
וכמודגש בעניין דפסח שני – שדווקא בזמן הגלות ניכר העילוי דפסח שני לגבי פסח ראשון.
ועניין זה מהווה עידוד בנוגע לכללות העבודה דזמן הגלות – שדווקא על-ידי זה נפעל העילוי ד"יתרון האור מן החושך", היינו, שכל העילויים דלעתיד לבוא ("יתרון האור") נפעלים על-ידי מעשינו ועבודתינו בחשכת הגלות דווקא ("מן החושך").
אמנם הגילוי דכל עניינים אלו יהיה כאשר ייבנה בית-המקדש במהרה בימינו, ובלשון חז"ל: "למחר לקבל שכרם", אבל אף-על-פי-כן, פעולת עצם הדבר נעשית על-ידי מעשינו ועבודתנו בזמן הגלות דווקא.
ונוסף לזה: גם הגילוי דכל עניינים אלו (שיהיה לעתיד לבוא) תלוי בעבודתו של יהודי בזמן הגלות, היינו, שבכוחו ובידו לפעול את גילוי הדבר בכל עת שירצה – שהרי ביאת משיח צדקנו תלוייה בזה שהוא עובד עבודתו כדבעי, כפי שמביא אדמו"ר הזקן (בונה ירושלים ספ"ד), "איתא בתיקונים שאפילו אם היה צדיק אחד חוזר בתשובה שלימה בדורו היה בא משיח" (לא רק גאולתו הפרטית של אותו צדיק, כי אם גם הגאולה דכלל-ישראל), ואם כן, בידו לפעול את ביאת משיח צדקנו, שאז יתגלו כל הגילויים שנפעלו על-ידי כללות העבודה דזמן הגלות.
(משיחת פסח שני ה'תשמ"ג – 'תורת-מנחם – התוועדויות ה'תשמ"ג', כרך ג', עמ' 1408-1407 – בלתי מוגה)
איך ייתכן להרגיש טוב כאשר השכינה בגלות?!
האונס של יהודי הוא – עניין הגלות... אשר עצם העובדה שלאחרי כל אריכות הגלות קרוב לאלפיים שנה, נמצאים עדיין בני-ישראל בגלות – אין לך אונס גדול יותר מזה!
ואם ישנם כאלו שחושבים ש"טוב להם בגלות"... מכיוון שיש להם את האפשרות לעשות ככל העולה על רוחם... – הרי אדרבה: מצב זה מורה על גודל חשכת הגלות, ותכלית הירידה והשפלות כו', עד כדי כך, ש"שמים חושך לאור ומר למתוק"!...
כיצד ייתכן שיהודי ירגיש בטוב – כאשר כל בני-ישראל נמצאים בגלות, כל מלאכי מעלה נמצאים בגלות, ועד שהשכינה עצמה נמצאת בגלות, כדברי רשב"י: "כל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם"...
(משיחת שבת פרשת בהר ט"ו באייר תשמ"ו; 'תורת-מנחם – התוועדויות' ה'תשמ"ו, כרך ג, עמ' 323 – בלתי מוגה) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
