שאלה: האם אפשר להתפלל מנחה גם אחרי שקיעת השמש, קודם צאת הכוכבים?
תשובה: זמן תפילת מנחה מתחיל כחצי שעה אחרי חצות היום ('מנחה גדולה', 13:16 בערך בעונה זו), ומסתיים בצאת הכוכבים (בימים אלה באזור המרכז: 20:11 בערך). ויש פוסקים שזמנה מסתיים עם תחילת השקיעה (19:45 בערך).
ה'אגרות משה' מתיר להתפלל אחר השקיעה רק בשעת הדחק. לדעת ה'משנה ברורה' עדיף להתפלל ביחיד לפני השקיעה מלהתפלל לאחר מכן בציבור, אולם מנהג החסידים, וגם חב"ד (וכן פסקו 'שבט הלוי' ו'יביע אומר'), שתפילה בציבור אחרי השקיעה – ובכלל זה חזרת הש"ץ במילואה – עדיפה. ובסידור אדמו"ר הזקן כתב: "אבל לעניין תפילת המנחה, שהיא מדברי סופרים, אין למחות ביד המקילין [להתפלל אחר השקיעה]". בין יוצאי מזרח אירופה רבים המקילים בזה, אולי גם משום שהם סומכים בזה על שיטת רבנו תם, המאחרת בהרבה את דיני השקיעה וצאת הכוכבים.
יש הנמנעים מלומר 'תחנון' כשמתפללים אחר השקיעה, כדעת המגן אברהם, ה'בן איש חי', מנהג כלל החסידים ומנהג ירושלים; אבל לדעת הט"ז, שולחן ערוך הרב והמשנה ברורה (וכן הנהיג ה'יביע אומר') אומרים תחנון עד צאת הכוכבים.
עם זה ברור שיש לעשות כל מאמץ להתפלל מנחה קודם השקיעה.
מקורות: שו"ע או"ח סי' קכד ס"ב, קלא ס"ג וסי' רלג, הג"ה ונו"כ. שו"ע אדמו"ר הזקן, משנ"ב, כף החיים וילקוט יוסף שם. ילקוט יוסף - שארית יוסף סי' רלב, אשי ישראל פכ"ז וש"נ. וע"ע לקוטי דיבורים ח"א עמ' 79, קובץ היכל מנחם ח"ג עמ' רלה.
תיקון טעות: בפינת ההלכה בשבוע שעבר, בעניין נטילת ידיים בשבת: על הדעה שיש לשפשף את הידיים זו בזו כדי לנער את המים לפני הניגוב, כתב אדמו"ר הזקן (שב,כא): "ויש מחמירים... וטוב לחוש לדבריהם, אבל המנהג להקל (=שלא לשפשף) וכן עיקר". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
