על-ידי המצרים – משיגים...
השלימות שבעבודת הקרבנות לעתיד לבוא באה על-ידי העבודה בזמן הגלות דווקא. ועל-פי הכלל הידוע שדבר הגורם הוא למעלה מהדבר הנגרם על-ידו, כיוון שבכוחו דווקא לגרום את הדבר, הרי מובן גודל מעלת העבודה שבזמן הגלות, כיוון שעל-ידה דווקא באים לשלימות עבודת הקרבנות כמצוות רצונך.
ויש לומר, שזהו גם מה שכתוב השיגוה בין המצרים: שכאשר נמצאים בין המצרים, הנה דווקא אז השיגוה – שמגיעים להשגות הכי נעלות, ועד שמגיעים לזמן שבו תהיה עבודת הקרבנות דלעתיד, שעניינם הוא תכלית השלימות דדירה בתחתונים.
('תורת מנחם – התוועדויות' תשי"א ח"ב (ג) עמ' 235)
שמחה בשבתות
עניין העצבות ש"בין המצרים" אינו צריך להיות בשבת, כיוון שבשבת צריכה להיות שמחה.
ויתירה מזה, בשבת זו צריכה להיות השמחה עוד יותר מאשר בשבת אחרת, כדי שלא יהיה חשש שהעדר השמחה בא מצד העניין ד"בין המצרים".
והביאור בזה בפנימיות העניין:
שבת היא מעין דלעתיד לבוא, "יום שכולו שבת". ומכיוון שלעתיד תהיה הגאולה באופן שלא יישאר שום רושם מהגלות – לכן גם בשבת אין צריך להיות העניין ד"בין המצרים".
('תורת מנחם – התוועדויות' תשט"ו ח"ב (יד) עמ' 224)
להפוך לששון ולשמחה
...ענינה של שבת זו הוא נתינת כוח להפך את "בין המצרים" לששון ולשמחה, כיוון שהגילוי שלעתיד – שהוא למעלה לגמרי מעניין גלות וגאולה – בכוחו להפך את "בין המצרים" גופא לששון ולשמחה.
וזהו גם כן מה שנפסק בשולחן-ערוך, שבשבת שבין המצרים מותר לעשות אפילו כסעודת שלמה בשעתו, והרי בימי שלמה "קיימא סיהרא באשלמותא". בשבת זו ישנה נתינת כוח שהימים האלו יהפכו לששון ולשמחה.
('תורת מנחם – התוועדויות' שם)
מבין המיצרים ל"נחלה בלי מיצרים"
בענין "בין המצרים" מצינו במדרש שני פירושים: פירוש אחד – "כההיא דתנן .. בסימניו ובמצרניו" (בין מיצר וגבולי השדות), וכמובא במפרשי התנ"ך ש"בין המצרים" "יש גובה מכאן ומכאן ואין מקום לנוס", ולכן "כל רודפיה השיגוה". ופירוש הב' – "יומין דעקא, משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב".
החילוק ביניהם: לפי פירוש הא' – "בין המצרים" הוא הסיבה לכך ש"כל רודפיה השיגוה", כיוון שהיתה "בין המצרים"; ואילו לפי פירוש הב' – "בין המצרים" הוא מסובב מזה ש"כל רודפיה השיגוה", שבגלל זה נעשו "יומין דעקא".
[. .] והנה, התכלית ד"בין המצרים" הוא – שבקרוב יהפכו לששון ולשמחה . . עד שמעניין "בין המצרים" יבואו ל"נחלה בלי מצרים"...:
בפרדס שם מבאר ש"נחלה בלי מצרים" קאי על ספירת הבינה, ומבאר ב' פירושים: (א) "בבינה אין מגיע שם צעקת וקטרוג הצרים הצוררים", והיינו, ש"מצרים" קאי על הצרים הצוררים, (ב) "מצרים מלשון מצר, והדבר המושג יש לו מצרים שהוא גדר הגבול, אבל בבינה ומבינה ולמעלה אין השגה כלל ואינה נגבלת, ולכן נקרא נחלה בלא מצרים, שאין לה גבול" [. .].
ונמצא, שב' הפירושים שבפרדס בעניין "נחלה בלי מצרים" הם בהתאם לב' הפירושים שבמדרש בעניין "בין המצרים":
...עניין "בין המצרים" כפירוש הב' שבמדרש, "יומין דעקא" – נהפך לששון ולשמחה להיות "נחלה בלי מצרים" כפירוש הא' שבפרדס, שמתבטל צעקת וקטרוג הצרים הצוררים; ועניין "בין המצרים" כפירוש הא' שבמדרש, מלשון גבולים – נהפך לששון ולשמחה להיות "נחלה בלי מצרים" כפירוש הב' שבפרדס, למעלה מהגבלת ההשגה.
('תורת מנחם – התוועדויות' תשי"ט ח"ג (כו) עמ' 149 ואילך) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
