שאלה: האם מותר לאכול בשר ולשתות יין בסעודת-מצווה ב'תשעת הימים'?
תשובה: המשנה אוסרת לאכול בשר ולשתות יין רק בסעודה המפסקת שלפני הצום, זכר לביטול הקרבנות והנסכים בחורבן בית-המקדש, אבל כבר נהגו כל ישראל להימנע מבשר ומיין בשבוע שחל בו תשעה באב (שאינו קיים השנה, מכיוון שתשעה באב חל ביום ראשון), ולמנהג האשכנזים – מראש-חודש אב.
בהבדלה במוצאי שבת זו, אם אין ילד קטן שישתה את היין – מותר למבדיל לשתותו.
בסעודות ברית-מילה ופדיון-הבן (אף שלא בזמנם), בסיום מסכת, בבר-מצווה (ביום המדוייק) ובחנוכת-בית בארץ-ישראל – מותר לאכול בשר ולשתות יין לא רק לבעלי-השמחה ולמסייעים לעריכת המצווה או הסעודה, אלא גם לאנשים ונשים שהיו מוזמנים לסעודה אם הייתה נערכת בכל ימות השנה (ויש מתירים להוסיף מהאחרונים עד מניין בלבד).
כדי למנוע מגבלה על מספר המוזמנים, יש המקפידים להגיש גם בסעודות כאלה דגים בלבד ומשקאות שאינם יין, אולם ברכת המזון מברכים על היין והמברך שותהו.
מנהג חסידים בכלל, וחב"ד במיוחד, לערוך 'סיומים' על מסכתות בתלמוד והלכות בשיעורי הרמב"ם, בכל יום מ'תשעת הימים' (אף שאין אוכלים בשר ושותים יין לרגל הסיומים). בערב תשעה באב אחר חצות וכן בצום תשעה באב עצמו – עורכים סיומים על מסכת מועד קטן, שסיומה מותר בלימוד ביום זה. וראוי לעשות זאת ברוב עם, ולשתף בשמחה זו כל אדם מישראל.
מקורות: תענית כו,ב. רמב"ם הל' תעניות פ"ה ה"ו. שו"ע או"ח סי' תקנא ס"י, תקנב ס"א, תקסח ס"ב, הג"ה ונו"כ. 'שערי הלכה ומנהג' או"ח סי' רכט. ספר השיחות תש"נ עמ' 579. וראה שער יששכר (מונקאטש) מאמרי חודש אב אות ח. (להגדרת סעודת-מצווה ראה גם: שו"ע אדמו"ר הזקן סי' רמט ס"ז-ח, תמד סט"ו, פתחי תשובה יו"ד ריז ס"ק טז, שדי-חמד קונטרס הכללים אות ס כלל נד וש"נ). | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
