חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:12 כ"ב באב התשע"ט, 23/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

פרשת דברים
ממעייני החסידות

מדורים נוספים
התקשרות 733 - כל המדורים ברצף
גם עתה 'הכול לטובה', ומתקרבים לזמן שיראו זאת
משיח מצפה חסר סבלנות לגאול את ישראל
אין מבטלין תשב"ר (אפילו) לבניין בית-המקדש
פרשת דברים
הלכות ומנהגי חב"ד

אלה הדברים (א,א)

כדבורים היו בניי . . מה הדבורה הזאת כל מה שהיא מסגלת, מסגלת לבעליה, כך כל מה שישראל מסגלין מצוות ומעשים טובים, הם מסגלים לאביהם שבשמים (מדרש רבה)

משל הדבורים מורה על דרגה נעלית ביותר של עבודת ה' לשמה: האדם אינו חושב כלל על עצמו, היינו על העילוי הנפלא שיגיע אליו באמצעות עבודתו, אלא חושב רק אודות קיום רצון הבורא, כמאמר (קידושין בסופה) "אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני".

(לקוטי תורה דברים עמ' כח)

אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל (א,א)

במדרש כאן מבואר שמשה הוכיח הן את ישראל הן את הקב"ה, כביכול, על חטא העגל. לישראל אמר "אתם חטאתם חטאה גדולה" (תשא לב), ולקב"ה אמר "למה ה' יחרה אפך בעמך" (שם).

אומר על כך כ"ק אדמו"ר ה'צמח-צדק':

זהו שנאמר "אשר דיבר משה אל כל ישראל", כלומר, לעם-ישראל למטה ול'ישראל העליון', שם הוי'. שכן 'ישראל' הוא על שם "כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל" (וישלח לב), ושם הוי' נקרא 'ישראל' על שם שהוא משתרר ושולט על שם אלוקים.

(אור התורה)

בין פארן ובין תופל (א,א)

פארן – רומז לישמעאל, חסד ואהבה דקליפה (פארן מלשון פריה ורביה).

תופל – רומז לעשיו, גבורה דקליפה (תופל מלשון "חזו לך שווא ותפל", וגם עשיו הוא מלשון שווא, כמאמר (ב"ר פס"ג) "ויקרא שמו עשיו, הא שווא שבראתי בעולמי").

בני-ישראל ישבו בין פארן לתופל כדי לברר את החסד ואת הגבורה דקליפה.

(אור התורה)

בעשתי עשר חודש באחד לחודש . . הואיל משה באר את התורה הזאת (א,ג-ה)

בשבעים לשון פירשה להם (רש"י)

תרגום התורה לשבעים לשון על-ידי משה רבנו מהווה נתינת כוח לכל אחד ואחד להביא את אור התורה לכל יהודי, גם ליהודי שנתרחק מיהדות עד שאינו מסוגל ללמוד את התורה בלשון הקודש, ומוכרחים לתרגם לו את התורה בשפת המדינה, בלשון עם ועם.

ולא זו בלבד, אלא שיש כאן נתינת כוח אף לקיים את החיוב "לכוף את כל באי העולם לקבל מצוות שנצטוו בני נח" (רמב"ם הלכות מלכים פ"י), על-ידי שמסבירים לאומות העולם את המצוות השייכות להם "בשבעים לשון".

והתרגום היה בראש חודש שבט דווקא, שהוא כנגד שבט יוסף (כמבואר בספרים שי"ב חדשים הם כנגד י"ב שבטים), שכן עניינו של יוסף הוא "יוסף ה' לי בן אחר" (ויצא ל), שגם יהודי שהתרחק והוא בבחינת 'אחר', עושים אותו 'בן', רואים בו שהוא בן אברהם יצחק ויעקב.

(לקוטי שיחות כרך כו עמ' 315 ,299)

רב לכם שבת (א,ו)

כפשוטו (רש"י)

היינו "הרבה יותר מדי", כפי שרש"י מפרש על "רב לכם" (קרח טז).

לומר לך:

שבת – כאשר "יושבים" באותה דרגה בעבודת ה' מבלי להתקדם ולהתעלות, הרי זה הרבה יותר מדי – מקדישים לדרגה זו יותר מדי זמן. שכן יהודי צריך להיות 'מהלך', עליו לשאוף תמיד לעלות מחיל אל חיל, בבחינת "מעלין בקודש" (ברכות כח).

(לקוטי שיחות כרך כד עמ' 18)

ה' אלקי אבותיכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דיבר לכם (א,יא)

אמרו לו: משה, אתה נותן קצבה לברכתינו . . אמר להם: זו משלי היא, אבל הוא יברך אתכם כאשר דיבר לכם (רש"י)

יש לדקדק בזה: מדוע אמר משה את ברכתו בצורה הנותנת מקום לשאלה "אתה נותן קצבה לברכתנו", והלוא היה יכול לנסח את הברכה כך שיהיה ברור מלכתחילה שהוא רק מוסיף על ברכתו של הקב"ה?

אלא משה אכן התכוון שבני-ישראל יבקשו וידרשו את ברכתו של הקב"ה, שכן הקב"ה מתאווה לתפילתם של ישראל. ובקשה זו עצמה היתה ה'כלי' שהמשיך ברכה זו.

(שיחת ש"פ מטו"מ תשכ"ב. תורת מנחם כרך לד, עמ' 209)

לא תכירו פנים במשפט . . כי המשפט לאלקים הוא (א,יז)

לא תכירו פנים במשפט – אל תיראו במשפט שלמעלה את הפנים של מידת החסד, אף ש"משפט איהו רחמי" (תקוני זוהר בהקדמה),

כי המשפט לאלקים הוא – היינו מדת הדין, רק שהיא מתלבשת במידת הרחמים.

למה הדבר דומה, לאדם שרואה את המלך ופניו צהובות, ולכן עולה על דעתו שהמלך יאהבנו אפילו אם ימרוד בו.

(מגיד דבריו ליעקב עמ' נא)

והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו (א,יז)

הרמב"ן אמר פעם לבנו:

אם תסתפק פעם באיזה דבר אם הוא מותר או אסור, אז לראש וראשונה עליך לסלק את הנאתך מהדבר, ורק אחר-כך תשקול את צדדי הספק. שכן כאשר יש לאדם צד הנאה מאיזה דבר, הוא מוצא תמיד סברות להתירו.

הוסיף הבעל שם טוב, שהדבר נרמז בפסוקנו:

והדבר אשר יקשה – אם אתה מתקשה להחליט באיזה דבר אם הוא מצווה או לו, מכם – הספק נובע מכך שבדבר נמצאת הנאתך. תקריבון אלי – סלק אפוא את הנאתך מהדבר ותתכוון אך ורק לשם שמים, ושמעתיו – אתן לך הבנה איך להתנהג (ושמעתיו מלשון "והם לא ידעו כי שומע יוסף").

(כתר שם טוב עמ' ג)

ובמדבר אשר . . נשאך ה' אלקיך (א,לא)

התוכן הפנימי של מסעות בני-ישראל במדבר, שהוא סמל הקליפות, הוא הכנעת כוחות הטומאה והרע, "אתכפיא סטרא אחרא"; ועבודה זו מנשאת ומרוממת את הנשמה עד רום המעלות.

(אור התורה)

אוכל בכסף תשבירני (ב,כח)

אוכל בכסף – כאשר אתה נכסף ומתאווה לאכול, תשבירני – שבור ובטל את התאווה.

(אור תורה עמ' נא)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)