שאלה: כיצד צריך לנהוג בעצי-הפרי הגדלים בחצר בשנת השמיטה?
תשובה: רוב פירות האילן הם כבר בקדושת שביעית (חוץ מאנונה, אפרסמון, אשכולית, זית, חבוש, חרוב, פג'ויה, קיווי, קרמבולה, שקד – שזמנם אחרי תחילת אלול. כך גם פירות הדר, חוץ מלימון שבקדושת שביעית מחודש אייר).
הפקר: מכיוון שהפירות הללו קדושים בקדושת שביעית, הם בעצם הפקר. בכל-זאת, יש פוסקים שחייבים להפקירם בפועל. לכל הדעות אסור להעמיד עליהם שומר. מותר למנוע מגוי ומבהמה לקחתם (אם כי אין לגרש בהמה האוכלת, ואין לקחת מגוי פרי שכבר זכה בו). מי שחושש מפגיעה בעצים רשאי לנעול את החצר, ולהודיע שהפירות הפקר, וכל הרוצה יכול לקטוף פירות בימים ובשעות מסויימים. באין-ברירה אפשר להסתפק בחלוקת הפירות לכל הרוצה בהם, כפירות הפקר.
קטיף: את הקטיף ראוי לבצע ביד, ולא בכלי המיועד לכך – עד כמה שאפשר. יש להקפיד שלא לקטוף פירות בוסר, שעדיין אינם ראויים כלל לאכילה.
כמות: הקוטף פרי, כמו בעל-הבית עצמו, רשאי לקחת לעצמו רק כמות שרגילים להביא לתצרוכת הבית לכמה ימים, ולא יותר. רק כשאזלה הכמות, רשאי להביא כמות נוספת.
שימוש: יש להשתמש בפירות במגבלות של 'קדושת שביעית' (כגון: להכין כל מין כדרכו, לא לקלקלם וכו').
כאשר כלו כל הפירות שבעץ, חייבים להפקיר גם את מה שבבית, וזה דין 'ביעור שביעית', שנפרט אי"ה להבא.
מקורות: ראה 'משפטי ארץ – שביעית' פ"י-יא. 'קטיף שביעית' פנ"ג, נט. 'שמיטת קרקעות' פי"א-יב. 'שערי שמיטה' (לרבי מליובאוויטש) סו"ס טו.
---------------
תיקון: בגיליון זה נכלל השקד בין הפירות שקדושת שביעית חלה עליהם מתחילת אלול. הפרי עצמו קדוש בקדושת שביעית מחודש אייר, ורק בצורתו היבשה (כפי שרגילים לשווקו) הוא מופיע בשוק בתחילת אלול. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
