מאין מתחילים
בעל-תפילה צריך להיות "מרוצה לקהל", אך יש בזה שני אופנים ותלוי מאיזה צד מתחילים: יש מי שהוא בעל-תפילה והוא גם מרוצה לקהל; ויש מי שהוא מרוצה לקהל, רוח הבריות נוחה הימנו, והוא גם בעל-תפילה.
(ספר השיחות תר"פ)
על הסף
הרבי המהר"ש מליובאוויטש אמר לאחד מחסידיו, ששימש שליח-ציבור: בעל-תפילה עומד על הסף – בידו לזכות את הרבים, ובידו להחטיא את הרבים.
השכל והלב
בעל-תפילה הוא מי שראשו יודע לפני מי הוא עומד; השכל משיג את הדרת-הכבוד הגדולה שצריכה להיות לפני בורא העולם; והלב מרגיש את מה שהשכל משיג.
(אגרות-קודש)
ממה ההתעוררות
בעיירה ליובאוויטש היה חזן ושמו ר' איסר. בעת אמירת 'כורעים' היה הרבי מהר"ש מסייעו בנגינה, לפעמים בפה, ולפעמים בידיים, על-פי קצב הניגון. באותו זמן לא הייתה עין אחת יבשה בכל בית-הכנסת. אמר על זה הרבי הרש"ב: התעוררותם של המתפללים נבעה בעיקר מכוונותיו של אבא (הרבי המהר"ש), לא ממנגינותיו של ר' איסר, אלא שמכל-מקום היה צורך גם בנגינה.
חיקוי לא-מוצלח
רבי ישראל מוויז'ניץ ראה חסיד שמחקה את קולו ואת נעימתו ותנועותיו בתפילה. אמר לו הרבי: לא תוכל לעשות כמוני, שהרי לעולם אין אני מתפלל היום כפי שהתפללתי אתמול.
'מפני חטאינו' – של מי
פעם אחת הגיעו לליובאוויטש שני אורחים. אחד מהם שר קטע חזנות על המילים 'ומפני חטאינו'. העיר האורח השני, שה'מפני חטאינו' הזה הוא שלו (כלומר, החזן הלחינו בעצמו). הגיב הרבי הרש"ב: זו כל הצרה, שה'מפני חטאינו' הוא של הזולת...
שלושה תנאים
אחד מחסידי הרבי הרש"ב מליובאוויטש ביקש הסכמה להתפרנס כשליח-ציבור. הרבי הסכים לדבר אולם התנה זאת בשלושה תנאים: שלא ייגש לעמוד בלי טבילה במקווה טהרה, שיכסה את ראשו בטלית, ושלא יחזור פעמיים על אותה מילה כדרך החזנים.
מאמץ מזיק
חסיד שהתפרנס מחזנות בא לליובאוויטש ונתכבד להתפלל לפני העמוד. לאחר התפילה הוזמן ל'קידוש' אצל הרבי הרש"ב. בעת הסעודה הרהיב עוז בנפשו ושאל את הרבי אם תפילתו נשאה חן בעיניו. השיב הרבי: באותם מקומות שבהם התאמצת במיוחד – היה פחות מוצלח...
תפילה לפני ה'
רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב שאל את החזן המקומי מדוע קולו צרוד. השיב לו החזן שהצרידות באה מהתפילה לפני התיבה. אמר לו רבי לוי-יצחק: מי שמתפלל לפני התיבה קולו נצרד, אך מי שמתפלל לפני השם יתברך אין קולו נצרד. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
