שגם בתוהו יסכימו...
א. זה לשון סיפור כ"ק מו"ח אדמו"ר בשיחתו שמחת-תורה ה'תש"ד, שכנראה הוא הוא התחלת השיחה הבאה כאן..:
כאשר שילם . . (אחד מהתמימים בזמן ההוא ואחר-כך מראשי המשפיעים בישיבת תומכי-תמימים) היה צריך להתייצב לצבא, אמר לו אבא: הלוא תצא מהם בכל מקרה, אלא שהניצוץ תוהו המיועד להתברר על-ידך, צריך לעבור דרך ה'וואלאסט' (=המחוזות ברוסיה היו נחלקים לכמה "וואלאסטן", והיו נקראים לצבא למשרד הוואלאסט), שהניצוצות דתוהו גם הם יסכימו...
(הערת כ"ק אדמו"ר בס' תורת שלום בתחילת השיחה דלקמן)
המדריגות הגבוהות ביותר הם עבור האדם
ב. זה היה כל עניין שבירת הכלים דתוהו, כדי שיוכל להתלבש בהם כו' והם יאמרו כפי רצונו...
דהנה חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם, שהאדם צריך לידע שבשבילו היה כל בריאת העולמות, וכמו בקיום התורה ומצוות, שקיומן מתאפשר גם כאשר לא נמצא אלא יהודי יחיד. אילו יצוייר שהיה רק יהודי אחד, הלא גם אז שייך עניין התורה ומצוות, שהרי לשם כך אין צורך בריבוי . . זהו עניין בשבילי נברא העולם, שכל המדריגות, אף היותר גבוהות האמורות בספר עץ חיים – שם מדובר גבוה יותר מכל המקובלים הראשונים . . ואפילו אלו המובאים בחסידות, בה מדובר למעלה מכולם – הרי הכול הוא בשבילו, נוגע לו ולמציאותו.
קשה לומר מציאות, כי הלוא הכוונה שיהיה 'אויס מציאות' [=ביטול המציאות], אלא שעבור הכוונה שלשמה הוא נדרש, לכן היה צריך את העולם הזה הגשמי. ומי הוא היודע עליו, רק "הוא" בלבד. ממוצעים אינם יודעים ממנו. ממוצעים הכוונה לאצילות, עשר ספירות דאצילות אינם יודעים מכך. אצילות אינה 'יודעת' דבר מלבד עולם של צדיקים וקיום תורה ומצוות, אך מההיפך אינם יודעים כלל . . גם מיכאל וגבריאל אינם יודעים דבר אחר או מהיפך [האלקות].
...אלא "הוא" [הקב"ה] עצמו יודע, שצריך להיות גולם גשמי שאינו רק כפי שהוא אלוקות. ולשם כך היה עניין שבירת הכלים דתוהו.
הלא אין זה דבר שלפי ערך, שכזו מציאות תוכל להיבראות. פירושו של דבר: מצד כל-יכול הכול יכול להיות. אלא שהוא ברא את העולם באופן שבכל זאת יהיה ניתן להבינו בשכל. לכן היה שבירת הכלים של תוהו. ולשם כך היה לפני כן בריאת עולם התוהו, אלו המדריגות של "ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני-ישראל", שזוהי פרשה שלמה בתורה.
...ובשביל זה היתה כל הכוונה של שבירת הכלים דתוהו ובריאת עולם התוהו, שזהו התגלות עולם העקודים, ולאחריו שבירת הכלים דתוהו, ששבירתם היתה כדי להתלבש בכאלה שאין להם שום שייכות לאלוקות, ועוד מחליפים אלוקות בדבר אחר – ושגם הם יגידו כרצונו.
אכן יש לחשוב ולהתבונן בכך ולהיות מונח בזה, אשר כל תכלית שבירת הכלים דתוהו – שחסידים יודעים על איזו מדריגה מדובר – היא כדי להתלבש באלו שהם היפך האלוקות לגמרי ומחליפים אלוקות בדבר אחר, ושגם הם יגידו כרצונו.
... הלוא הוא רוצה רק טוב, בלי ספק, שהרי "באור פני מלך חיים", אולם הכוונה ב"פני מלך" היא דווקא כאשר הוא מאיר פניו. עם זאת, אכן יש לבקש על כך. מבלי לבקש לא יועיל כלום, אך כשמבקשים – הרי ודאי שאז יהיו הם כרצונו, ויגאל גאולה שלמה.
(שמחת תורה תרס"ז. ספר השיחות "תורת שלום" מכ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע, עמ' 70-72 – תורגם מאידיש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
