נושאים נוספים
	התקשרות גליון 750 - כל המדורים ברצף
	לחבר דבקות רוחנית עם עשייה גשמית
	"ושבתי בשלום" אל הגאולה
	ה'בית-ישראל' בחתונת הרבי
	פרשת ויצא
	הולדת, הילולת וגאולת אדמו"ר האמצעי
	עוד על אנ"ש במקום נוסח אחר
	'הגומל' לחולה שאין בו סכנה
	הלכות ומנהגי חב"ד

חשיפה מדברי ה'בית ישראל' לרגל שנת השמונים לחתונת הרבי, י"ד כסלו תרפ"ט – תשס"ט * כיצד תיאר ה'בית-ישראל' את חתונת הרבי * הרבי מונע את נסיעתו של בחור בשבת באוניה ישראלית * כשה"בית ישראל" בירך שיהיה 'ופרצת'

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

כשהגיע כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לוורשה, לרגל חתונת בתו עם הרבי, שיגר לאדמו"רים ולרבנים בעיר וסביבותיה נוסח הזמנה מיוחד לחתונה, שאמורה היתה להתקיים ביום המחרת.

וכך נאמר בנוסח ההזמנה:

ב"ה ב' י"ג כסלו תרפ"ט ווארשא

כ"ק הרב הצדיק המפורסם והנודע בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב, נשיא ישראל והדרו גזע תרשישים, כבוד קדושת שם תפארתו מורנו הרב ר'...

כאשר זִכני השם יתברך בנשואי בתי הכלה המהוללה תחי' עם בן-גילה החתן הרב ר' מנחם מענדל בן הרב הגאון הרב החסיד המפורסם מהור"ר לוי יצחק שליט"א שניאורסאהן, אשר החופה הוגבלה להיות בשעה טובה ומוצלחת ביום המחרת ג' י"ד כסלו בפה עיר תורה ווארשא. הנני בזה להתכבד לבקש את רום כבוד-קדושתו לקחת חבל בשמחת לבבי, ולברך את הזוג יחיו כי יבנו בית בישראל על יסודי התורה והמצווה, ומאושרים יהיו בדור ישרים יבורך.

ויקבל החיים והשלום כאוות נפשו הקדושה וכנפש הדורש שלום כבוד קדושתו והמוקירו כערכו הנִשא.

"אותי לא הצליח לרמות"

האדמו"ר בעל 'אמרי אמת' מגור לא היה יכול להשתתף בעצמו בחתונה, אך בניו, לימים ממלאי מקומו, השתתפו בחתונה. מדובר על ה'בית ישראל' וה'לב שמחה'.

צילום מכתבו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ לאדמו"רים לקראת חתונת בתו עם הרבי

ה'בית ישראל' עצמו סיפר פעם לאחד מחסידיו (הרה"ח ר' אליעזר מאיר ביין זצ"ל) כיצד קלט מיד את מהותו המיוחדת של הרבי, למרות שהרבי ניסה להסתירה מעיני הבריות. הדברים מובאים כאן בפרסום ראשון:

"במהלך החתונה ניסה ה'חתן' להסתיר את מהותו מעיני הנוכחים, ועסק בסידור העניבה והכפתורים. על-ידי זה ניסה להטעות את הציבור.

"סבור אתה שגם אותי הצליח לרמות? לא היא! אני הבחנתי כבר באותו לילה בגדולתו העצומה".

קשר הדוק

אחרי פטירת האדמו"ר ה'בית ישראל', והכתרת אחיו האדמו"ר רבי שמחה בונים (ה'לב שמחה'), פתח הרבי את שיחתו בשבת-קודש פרשת תצווה שושן פורים תשל"ז במילים:

ידוע שהיה קשר הדוק בין הצמח-צדק להאדמו"ר מקאצק. ולאחרי זה נמשך קשר הדוק בין רבותינו נשיאינו לדורותיהם עם גדולי תלמידיו וממשיכי דרכו . . האדמורי"ם לבית גור לדורותיהם, קשר שנמשך בכל הזמנים . . שמדובר אודות צדיקים גדולים – שההשגחה העליונה בחרה בהם בתור מנהיגי ישראל, אשר לאורם הלכו עשיריות אלפים מבני-ישראל . . קשר זה נשמר במשך כל הדורות, עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר, והולך ונמשך גם בהווה..

באותה התוועדות גילה כי הוא פגש באביהם, האדמו"ר רבי אברהם מרדכי, בעל 'אמרי אמת', כאשר האדמו"ר ישב שבעה והרבי נשלח לנחמו, בשמו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ (כנראה בשנת תרצ"ה – ראה 'ימי מלך' כרך א' עמ' 415).

הרבי סיים את דבריו בהבעת ברכה שתהיה הנשיאות (של ה'לב שמחה') בהצלחה רבה ואמיתית, ועל יסוד מסורת אבות . . מיוסד על אהבת התורה, אהבת-ישראל ואהבת הקב"ה, וכל זה באופן ד"מעלין בקודש".

והוסיף:

וילך לבטח דרכו – בכל התוקף ד"אל יבוש מפני המלעיגים כו', אבל באופן ד"דובר שלום לכל זרעו"...

הרבי הבריק והנסיעה נמנעה

במשך השנים עמד הרבי בקשר עם ה'בית ישראל' באמצעות שליחים שונים, כמו גיסו, העסקן הדגול הר"ר יצחק מאיר לוין, וכן כמה וכמה מחסידי חב"ד וחסידי גור, שהיו יוצאים ונכנסים אצלו.

אחד השליחים המרכזיים היה העסקן החסידי רב הפעלים הרב עזריאל זליג סלונים. בספר 'עבד מלך' המספר עליו (הופיע בחודש סיוון תשס"ח), קוראים אנו כמה דוגמאות לקשר הזה:

ב'מכתב סודי' (שם עמ' 286), כנראה ממזכירות הרבי, הנושא את התאריך כ"ד במנחם-אב תשי"ט, כותב הרבי:

מהנכון שיודיע בפרטיות שיחתו עם הרבי מגור שי'...

בעניין פרשת האניות הישראליות, שהרבי ניהל מאבק ארוך נגד נסיעתן בשבת, נתבקש הרב סלונים במברק ממזכירות הרבי ביום ו' כסלו תש"כ, כדלהלן:

נתפשטה השמועה שהאדמו"ר מגור בירך הבחור זכריהו קאכען דכאן, על-ידי האב בירושלים, לנסיעה מכאן באניה ישראלית בשבת, ואפילו השתדל עבורו לכרטיס מוזל. וכמובן שזה מתפרש שהאדמו"ר מגור מתיר ובפשיטות נסיעות אלו. האניה מפליגה ביום החמישי, ובאם לא יבריקו מגור לקאכען להמנע מהנסיעה, מובנת התוצאות. בבקשה תיכף לברר הענין, ולהשתדל, ולהבריק התוצאות.

הרב סלונים מיהר לרוץ אל האדמו"ר מגור, שהורה להיוועץ גם בראש ישיבת חיים ברלין, שבראשה עמד הגאון רבי יצחק הוטנר, וזה פסק מיד להחליף את הכרטיס בנסיעה באנייה של גויים, דרך אירופה ('עבד מלך' שם עמ' 279, והושלם על-פי עדות בן משפחה).

כפי שאמר הגערער רבי...

ועוד סיפור ('עבד מלך' שם עמ' 318):

בתקופת בניית בית-הכנסת בשיכון חב"ד בירושלים, הלך פעם הרב סלונים לפנות בוקר לטבול במקווה לפני לימוד החסידות קודם התפילה, והנה הוא רואה את האדמו"ר מגור, בעל ה'בית ישראל', הולך ברחוב חנה, במורד שליד ישיבת טשעבין (כדרכו בקודש שהיה נוהג לטייל לפנות בוקר).

הרבי מגור, שהכיר היטב את הרב סלונים, כאשר ראה אותו על רקע הבניינים ההולכים ונבנים, שאל אותו "וואָס הערט זיך (=מה נשמע) ר' זעליג", והשיב הרב סלונים שבעזרת השם הקימו כבר כמה בנייני דירות, ובית-כנסת ומוסדות חינוך, ובקרוב יקימו את ישיבת תורת אמת.

הגיב האדמו"ר מגור: "זאָל זיין (=שיהיה) ופרצת ופרצת"!

במכתבו אל הרבי כתב הרב סלונים את הסיפור הזה. לאחר זמן רב, כאשר היה ביחידות, אמר לו הרבי (כשחיוך רחב על פניו הקדושות): "בעזרת השם יהיה ופרצת כמו שהגערער רבי אמר"...

השתתפות במבצע ספר תורה

הערצתו של ה'לב שמחה' וכמוהו גם אחיו ה'פני מנחם' לרבי היתה גדולה מאוד, והאדמו"רים אף נטלו חלק בענייני הרבי. כך, למשל, מסופר באלבום ה'ועד לכתיבת ספר התורה של ילדי ישראל' (הנמצא בדפוס):

"משלחת רבנים, שביקרה בראשית חודש תמוז תשמ"א אצל כ"ק האדמו"ר בעל ה'לב שמחה' מגור זצ"ל, בקשר לעניין מסויים, סיפרה כי בסוף הפגישה הביע האדמו"ר זצ"ל התעניינות רבה בקשר להצלחת המבצע, והביע את דעתו הקדושה על גודל נחיצות העניין. בהמשך הוציא מאה שקלים ומסר אותם לחברי המשלחת, בתור השתתפות וסגולה להצלחת המבצע הקדוש.

"גם בעת כתיבת 'ספר תורה הכללי' ביקרה משלחת רבני חב"ד, ביניהם הרב חנזין ז"ל ויבלחט"א הרב אשכנזי שליט"א, אצל ה'לב שמחה' זצ"ל. מספר הרה"ח ר' משה גלבשטיין שי': 'מיד כשנכנסנו וסיפרנו לו על המבצע, שאל האדמו"ר: הרי כבר כתבו ספר-תורה? הרבנים הסבירו לו שספר-התורה הקודם היה מיוחד לילדי ישראל, וכאן מדובר בספר-תורה כללי. הלך להביא כסף מחדר אחר. הגבאים שלו לא נכחו באותה שעה בבית, וה'לב שמחה' התהלך מחדר לחדר עד שמצא כסף ומסר אותו לרבנים'...

כשביקר אחיו, בעל ה'פני מנחם', אצל הרבי בחודש טבת תשמ"ב, נסבה השיחה על דבר מצוות כתיבת ספר תורה – שיחה תורנית-עיונית ארוכה, כשהרבי פותח בהצגת שאלה שהעסיקה אותו שנים רבות ("ישנו דבר פלא שלא הבנתי כל ימי"): מדוע לא מצינו בכל הדורות שכל בני-ישראל – ובפרט גדולי-ישראל – יכתבו לעצמם ספר תורה?!

אבי-אדוני-מורי-ורבי ז"ל – המשיך הרבי – היה מדקדק במצוות בתכלית ההידור וכו', ולמרות זאת לא עוררני מעולם אודות קיום מצוות כתיבת ספר תורה, ואף בעצמו לא כתב ספר תורה!...

דיון ארוך ומעניין התפתח אז, אבל הרקע לכך היתה השתתפותו של ה'פני מנחם' בסיום כתיבת ספר התורה הראשון בירושלים, וגם השתתפותו של ה'לב שמחה' – על-ידי קניית אותיות לנכדיו בספר תורה זה, כפי שציין הרבי בתחילת הדברים ('בצל החכמה' עמ' 161 ואילך).

האדמו"ר מגור שליט"א ביקר אצל הרבי פעמיים, לראשונה בחודש אייר תשל"ז, ובשנייה בחודש אדר ב' תשמ"ט. הרבי קיבלו ב'יחידויות' מיוחדות ונדירות, ושוחח עמו בענייני תורה – נגלה וחסידות, ובעניינים רבים נוספים. ביחידות השנייה יצא ללוותו, וכיבדו באופן בלתי-רגיל.