נושאים נוספים
	התקשרות גליון 755 - כל המדורים ברצף
	התמסרות להכנת כל יהודי לגאולה
	פקוד יפקוד אתכם
	כבוד החיים והמתים
	פרשת ויחי
	קדישים במניין נוסח אחר / סתימת חלון / שיעור חומש בשבת קודש / חומש 'תורה תמימה'
	הלכות ומנהגי חב"ד

אמירת קדישים כשיטת חב"ד במניין נוסח אחר

בגיליון פ' ויצא (תש"נ) כתב הרב יוסף שמחה גינזבורג שליט"א בסעיף ב': "כבר נתבאר לאור מנהגנו 'שלא להרבות בקדישים', שאין ל'חיוב' חסיד חב"ד המתפלל במנין שאינו חב"ד, לומר את הקדיש שאחרי שיר של יום... כיוצא בזה, לא יאמר את הקדיש שאחרי 'למנצח בנגינות' במנחה או 'שיר המעלות' בערבית הנאמרים למנהג הספרדים, אלא רק את הקדיש שאחרי 'עלינו' בתפילות אלו".

ויש להעיר על דבריו, מכיוון שמנהג העולם לומר קדיש אחד (לכל היותר) אחרי 'עלינו', ואילו למנהג חב"ד ה'חיוב' אומר שני קדישים אחרי 'עלינו': 'יהא שלמא' אחרי 'עלינו', ואחר-כך משניות וקדיש 'על ישראל', הרי שאם הכוונה שיאמר רק קדיש אחד אחרי 'עלינו' – יחסר לו אמירת קדיש נוסף למנהג חב"ד, ואם הכוונה שיאמר את שני הקדישים כמנהג חב"ד – יגרום לטורח הציבור ותמיהה בקהל שלא יבינו מהו ריבוי הקדישים.

ולכן נראה, שעדיף שכן יאמר קדיש 'יהא שלמא' אחרי 'למנצח בנגינות' במנחה, וכן אחרי 'שיר המעלות' בערבית במקום הקדיש שאחרי 'עלינו', ואחרי 'עלינו' יאמר את המשניות וקדיש אחד 'על ישראל'.

ושאלתי את הגרמ"ש אשכנזי שליט"א, רבו של כפר חב"ד, לדעתו בנידון, והשיב לי יתרה מזו – שאפילו אם יאמר קדיש 'יהא שלמא' (ולא 'על ישראל') אחרי 'עלינו', כמנהג העולם, אין בכך כלום, מכיוון שהעיקר (ב'חיוב' הקדיש) הוא מניין הקדישים ולא סוג הקדיש.

נמצא שחסיד חב"ד המתפלל במניין שאינו בנוסח חב"ד יאמר את הקדיש שאחרי 'למנצח' במנחה או 'שיר המעלות' בערבית, ואחרי 'עלינו לשבח'¹, אם מנהגם לומר קדיש 'יהא שלמא' – יאמרנו, ואם אין מנהגם לומר קדיש כלל אחרי 'עלינו', יאמר המשניות ויגיד קדיש 'על ישראל'², כיוון שהעיקר הוא כנ"ל מנין הקדישים, ולא סוג הקדיש.

ולפי זה, אף אם מתפלל במניין ספרדי של יוצאי מרוקו הנוהגים לומר רק חצי קדיש אחרי 'עלינו', יאמר רק 'חצי קדיש' כמנהגם, כיוון שהעיקר הוא מניין הקדישים, וכן הסכים גם הגרמ"צ גרוזמן שליט"א.

הרב בנימין כהן, כפר חב"ד

_________________

1)    כאשר במקביל (עוד לפני שהציבור סיים 'עלינו') יסיים לעצמו את המשניות ומשנת ר' חנניה ו"איזה שורות תניא", כדי שיוכל להתחיל מייד את הקדיש, אם ישנם עוד אומרי קדיש או שהציבור אינו ממתין לכך (מסתבר שכאן א"צ לומר זאת בקול כמ"ש בס' המנהגים עמ' 6, כיוון שלמנהגם בלאו-הכי חייבים בקדיש כלשהו) – המערכת.

2)    אם הציבור מוכן לשמוע זאת (ראה שערי הל' ומנהג יו"ד ריש עמ' שעט, שהביע הרבי "פליאה גדולה" על המתאוננים ע"ז) – המערכת.

אופן ההיתר לסתימת חלון

בגליון תשמ"ז, במדור 'ניצוצי רבי' בסופו, מסופר אודות סתימת החלון [שבין הזאל הקטן שב-770 לה'חדר שני'], שכדי לחשוש לנאמר בצוואת רבי יהודה החסיד, הורה כ"ק אדמו"ר זי"ע לעשות בה חור, אפילו כגודל המחט.

וראוי היה להרב המלקט להעיר, שבמקום אחר (אג"ק כרך יג עמ' רצו, שערי הלכה ומנהג ח"ג עמ' מו) מביא הרבי בשם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (אג"ק כרך ט עמ' שפה) להשאיר חלל של כטפח ומחצה, ע"ש.

וכבר עמד על קושיה זו העורך של ס' 'בית חיינו 770' (היכל מנחם, ירושלים, תשס"ד – עמ' 227), ורצה לתווך שבסיפור הנידון דובר על סתימה עראית – ולזה די גם בחור כגודל המחט, ואילו המדובר במכתב ק' הנ"ל הוא בסתימה קבועה – ולזה צריך לשייר שיעור גדול הרבה יותר. ויש לעיין עוד.

זמן לימוד שיעור חומש בשבת-קודש

בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן¹ מביא שתי דעות בדין העברת הפרשה 'שניים מקרא ואחד תרגום': לדעה הראשונה, עדיף פירוש רש"י מתרגום אונקלוס, ולדעה השנייה, ניתנה העדיפות לתרגום. ומסיק, ש"ירא שמים יצא ידי שניהם"².

אך לפועל לא ראיתי ולא שמעתי בין חסידי חב"ד שיעבירו את הסדרה עם פירוש רש"י. ומסתבר לומר, שאנו סומכים בזה על מנהגנו ללמוד בכל יום חומש עם רש"י [מתקנת לימוד שיעורי חת"ת]. וכנראה שלזה התכוון בהערת המו"ל לשולחן ערוך רבינו שם³.

עוד מבואר בשו"ע אדמו"ר הזקן שם⁴, שלכתחילה יש להשלים את קריאת שמו"ת לפני סעודת שחרית⁵, ובהערת המו"ל שם מציין לס' השיחות תש"ב⁶ שנכון להשלים קריאה זו לפני תפילת שחרית⁷.

מכל זה יש להסיק לכאורה, שאף-על-פי שלעניין זמן לימוד חומש עם רש"י ותניא בשאר ימי השבוע מבואר⁸, שהוא "טוב יותר בסמיכות ל[אחרי] התפלה של שחרית, ומה טוב – תיכף...", אך לעניין יום השבת – יש ללמוד לכתחילה את הפרשה של 'שביעי' [מן החת"ת של יום השבת] לפני תפילת שחרית, ועל-כל-פנים לפני סעודת היום.

הרב לוי יצחק רסקין, דומו"צ דקהילת ליובאוויטש, לונדון

________________________

1)    סי' רפה ס"ב.

2)    בספר השיחות תש"ב (עמ' 27 ואילך) נאמר שמשמעות הלכה זו היא, שלימוד פירוש רש"י הוא סגולה ליראת שמים.

3)    ציון ס. אך להעיר שעל השאלה "האם יוצאים י"ח לימוד חומש דחת"ת (ביום עש"ק או ש"ק) באמירת הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום" ענה כ"ק אדמו"ר זי"ע "לא" (היכל מנחם ח"ב עמ' לח). אלא שהמדובר שם הוא אם אמירת שמו"ת תוציא ידי חובת חת"ת, ואילו נדו"ד הוא שהחת"ת משלים את השמו"ת בעניין פירש"י.

4)    ס"ה.

5)    והוא על-פי צוואת רבינו הקדוש לבניו: "שלא תאכלו לחם בשבת עד שתגמרו כל הפרשה" (תוד"ה ישלים, ברכות ח,ב).

6)    שבהערה 5.

7)    קטע זה נעתק גם ב'היום יום' ד' טבת. על מקור ההעדפה להשלים זאת לפני שחרית, ציין בס' אוצר שמו"ת (ש. לאופר,  ב"ב תש"נ) למחזור ויטרי (סי' קיז), רוקח (סי' נג), המנהיג (סי' ל), ועוד. ושם, שבס' העתים (סי' קעד) לא ניחא ליה מנהג זה – בגלל האיחור הנגרם מכך לתפילת שחרית.

8)    באגרות קודש (חי"ז עמ' קמו-ז).

הנהגת הרבי לשמוע קריאת התורה מתוך 'תורה תמימה'

ב'התקשרות' (גיליון תסט עמ' 18 וכן בגיליון תשמ"ו פר' לך-לך) הובאו סיבות אחדות מדוע החזיק הרבי חומש "תורה תמימה" בקריאת התורה¹.

מעניין לציין שבתקליטור "הקריאה והקדושה" של הרה"ח ר' מרדכי שוסטרמן ע"ה לפני שמתחיל להקליט את קריאת התורה אומר [בתרגום מאידיש]:

"ועתה אקרא את הטעמים עם הניגון, ואני קורא זאת מחומש 'תורה תמימה', כיוון שחומשים אלו הם חומשים מדוייקים. אגב, הרבי שליט"א בקריאת התורה גם מחזיק חומש 'תורה תמימה' וגם הרבי נ"ע נבג"מ זי"ע [כנראה הכוונה על הרבי הקודם] נהג להחזיק חומשים אלו". עד כאן.

אולי אפשר לומר שהסיבה שהרבי החזיק חומש זה היא אכן בגלל שהרבי הקודם החזיק זאת, כפי שראו גם בדברים נוספים.

שניאור זלמן משי-זהב, ביתר עילית

_________________________________

1)    אחרים העירו, שהרבי השתמש בחומש זה רק מפני שנקל למצוא בו מיד את מארז"ל על הפסוקים (ואומרים שהרבי אמר זאת מפורש באחת השיחות, שלא מצאנוה לע"ע). כן העירו, שבשיחות רש"י בשבתות היה הרבי משתמש בחומש אחר, הוצאת 'העולם' – המערכת.