חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:18 זריחה: 6:10 כ' באב התשע"ט, 21/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לרדת כדי להגיע לטוב האמיתי
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש, מעובד ע"י צ. לבנוני
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1153 - כל המדורים ברצף
השאירו את התחפושות לפורים
יש חדש
לרדת כדי להגיע לטוב האמיתי
אמונה
זלזול בארץ-ישראל
הנצר אחרון
מקור התזונה
כמו סיר ומכסה
פירות הארץ מפרי הארץ
פירות של שביעית

אחרי הניסים המופלאים של קריעת ים-סוף התורה מספרת: "וַיַסַע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור". לדברי חז"ל, המילה "וַיַסַע" משמעותה: "הסיען בעל כורחם". בני-ישראל לא רצו לעזוב את המקום, מכיוון שעסקו ב'ביזת הים' – איסוף האוצרות שפלט הים לאחר שצבא מצרים טבע בים. משה נאלץ אפוא להסיע את העם מהמקום על-כורחם.

היצמדותם של בני-ישראל לאיסוף 'ביזת הים' מעוררת תמיהה רבה: הלוא בשעת קריעת ים-סוף עמדו בני-ישראל בדרגה רוחנית מופלאה. העם כולו הגיע לרמה של יראת שמים גבוהה – "וייראו העם את ה'". ידוע שהביטוי 'עם' מכוּון גם לפחותים שבישראל, ככתוב "כי שיחת עמך" (לעומת הכינוי 'ישראל', הרומז לדרגה מרוממת). והנה בקריעת הים אפילו ה'עם' הגיע ליראה גדולה. איך ייתכן אפוא שהיו שקועים בביזת הים, עד שמשה נאלץ להסיעם על-כורחם?!

רכוש רוחני

עלינו לומר ש'ביזת הים' מייצגת לא רק רכוש גשמי, אלא בעיקר 'רכוש' רוחני. בשעת קריעת ים-סוף התגלתה קדושה אלוקית גדולה ומופלאה ביותר, ולכן לא רצו בני-ישראל לעזוב את המקום, אלא ביקשו להוסיף ולשמוח עם הקב"ה – "שם נשמחה בו".

אולם ההסבר הזה מעורר שאלה הפוכה – אם הייתה אז התגלות אלוקית מופלאה כל-כך, מדוע נדרשו לעזוב את המקום וללכת למדבר שור? מכאן שעם כל המעלות הכבירות של ההתגלות בקריעת ים-סוף, יש מעלה גדולה עוד יותר, ואותה אפשר להשיג רק ב'מדבר שור'.

לחם בושה

הגילויים הגדולים שניתנו לעם-ישראל בים-סוף היו בבחינת מתנה שבאה מלמעלה. דבר שניתן במתנה מוגדר 'נַהֲמָא דְכִסּוּפָא', כלומר לחם בושה. אמנם השפע רב הוא, אבל האדם חש בושה, שכן לא השיגו בעמלו אלא קיבלו חינם. לכן אין זו תכלית הטוב. שלמות הטוב היא כאשר האדם משיג את הדברים בעמלו וביגיעתו. לכן נצטוו בני-ישראל לעזוב את 'ביזת הים' ולצאת למדבר.

אך משה נאלץ להסיעם על-כורחם, מכיוון שבינתיים עבר על בני-ישראל שלב של ירידה. אמנם על-ידי הירידה הזאת יגיעו לטוב האמיתי, אבל עד אז יש כאן ירידה רוחנית, והאדם מצד עצמו אינו רוצה בכך.

כדאי לרדת

גם הנשמה עוברת תהליך דומה. ירידה הנשמה למטה נעשית שלא לרצונה של הנשמה, כמאמר "על כורחך אתה חי". הנשמה מצד עצמה הייתה רוצה להישאר למעלה, שרויה בדבקות עילאית בקב"ה, תחת כיסא הכבוד. אבל מאלצים אותה לרדת למטה, כדי שתשיג את הטוב המופלא המושג על-ידי הירידה דווקא.

בירידה הזאת יש סיכון, שהרי "כל הדרכים בחזקת סכנה", ובכל-זאת כדאי לנשמה לעבור את כל נתיב הירידה, כי רק על-ידה אפשר להגיע לעלייה האמיתית, שבאה מכוח עבודתו ויגיעתו של האדם, וזו תכלית הטוב.

(תורת מנחם כרך כב, עמ' 288)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)