רשות מהמלך
"ורפא ירפא" (שמות כא,יט). על הפסוק הזה דרשו חז"ל (בבא-קמא פה,א): "מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות". כי היה אפשר לטעון, שאם הקב"ה מכה, איך האדם הולך לרופא ומתרפא? אך מאחר שניתנה רשות לרפא, אין בהליכת האדם לרופא סתירה לדבר המלך.
(תוספת שם)
עזר וסיוע
כל מי שהוא חולה צריך להשתדל לרפא את עצמו. נתינת רשות מלמעלה היא בעצם עזר וסיוע להתרפא, כמו שכתוב "אני ה' רופאך" (שמות טו,כו).
(ספר המאמרים תרח"צ)
חובה ללכת לרופא
הנתקל בבעיות הקשורות בבריאותו, מחובתו לשאול בעצת רופא, וה' יתברך ישלח רפואה ויחזקהו ויאמצהו בגשמיות וברוחניות. כך צריך לנהוג על-פי התורה, כמו שכתוב "ורפא ירפא": 'ורפא' – על-פי חכמת הרפואה, 'ירפא' – הרופא האמיתי יתברך ויתעלה.
(הרבי מליובאוויטש)
מניעת המחלה
הרמב"ם היה רופאו האישי של שליט מצרים. יום אחד אמר לרמב"ם: כל ימיי אני במצב בריאותי טוב ולא ניתנה לי הזדמנות לבחון את יכולתך ברפואה. השיבו הרמב"ם: גדולתו של רופא במניעת המחלה גדולה מברפואתה, כמו שנאמר (שמות טו,כו) "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך".
רשות רק לרפא
הרבנית רבקה, אשת הרבי המהר"ש מליובאוויטש, חלתה פעם אחת במחלת ריאות, והרופא התייאש מחייה. אמר על כך חותנה ה'צמח-צדק': חז"ל אמרו "ניתנה רשות לרופא לרפאות" – הרשות שניתנה לרופא היא רק לרפא, אבל לא לחרוץ את דינו של החולה.
השבת מביאה רפואה
חז"ל אמרו (שבת יד) "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא". השבת עצמה היא בבחינת רפואה. זהו שרמז הכתוב (שמות,יא,יט) "רק שבתו ייתן ורפא ירפא" – "רק שבתו ייתן", על-ידי שמירת שבת, "ורפא ירפא" – באה רפואה לעולם.
(תורת לוי יצחק)
מרפואה ועד נס
יש לנהוג בחולה כפי שאומרים בתפילה: "בורא רפואות, נורא תהילות, אדון הנפלאות". תחילה יש לתת לו תרופה – "בורא רפואות"; אם אין הדבר מועיל, יש לומר תהילים – "נורא תהילות"; ואם המצב מחמיר חלילה יש לצפות לנס – "אדון הנפלאות".
(רבי חיים-דוד מפיטרקוב)
מחבל בעצמו
האדם עצמו אשם ברוב המחלות הבאות עליו, בהעדר ידיעתו איך להתנהג בימי בריאותו. כמו הסומא, מפני שהוא חסר ראות, נכשל תמיד ומחבל בעצמו ועושה חבורות גם לזולתו.
(הרמב"ם) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:08
