לראיין את הבדחן ר' משה-צבי ויינטרויב זו משימה בלתי-אפשרית. קודם-כול הוא מסרב: "אין על מה לדבר. גם אין מה לכתוב. אני גם לא יודע מה לומר. ובכלל, אין לי זמן". כשאנחנו מתעקשים ותופסים אותו בשעה שלפני עלות השחר, כשהוא חוזר מהופעה בחתונה, הוא ניאות. זה היה תרגיל. במקום תשובות קיבלנו צרור בדיחות יהודיות.
ספר קצת על עצמך, ביקשנו. "לספר על עצמי? יעבור זמן קריאת-שמע. הייתי פעם אחת אצל יהודי שמביאים לו מזוזה מהבית והוא מדבר על העבר, ההווה והעתיד. הבאתי לו מזוזה מביתי. הוא עיין בה ואמר: 'מה שיש לי לדבר עליך לא תספיק מזוזה אחת; צריך מגילת אסתר שלמה'".
בשביל הפרנסה
'בדחן' איננו ליצן. זה מקצוע מיוחד, שדורש שימוש מדוייק ברגש ובשמחה. הוא משמח ומבדח וגם יודע לסחוט דמעות מקהל השומעים. בעבר הייתה ה'בדחנות' נהוגה בעיקר בחתונות בחצרות חסידים, אך ויינטרויב מופיע במגוון אירועים, משפחות ועדות. מאחוריו מאות חתונות, ושורה נכבדה של גדולי האדמו"רים והרבנים שהתרגשו למשמע חרוזיו ואמרות-השפר שלו.
הוא הראשון שהכניס מודל מיוחד של אמירת 'גראַמען' (חרוזים, המותאמים במיוחד לאירוע) בעברית או ב'עבריידיש', בבליל של שתי השפות. למקצוע הזה הגיע בגלל הפרנסה, ובלשונו: "הגיע יהודי אל אדמו"ר וביקש ברכה לפרנסה. השיב לו האדמו"ר: היֵה בשמחה. תהה היהודי: איך אהיה בשמחה ובני-ביתי רעבים ללחם? השיב לו האדמו"ר: נו, מה לא עושים בשביל הפרנסה?... זה מה שאני עושה, משמח יהודים".
סגולה לאריכות ימים
"אני משתדל להשקיע בכל חתונה כאילו זו הפעם הראשונה", אומר ויינטרויב. "לי זו אולי חתונת האלף, אבל לחתן ולכלה ולמחותנים זו שמחת חייהם. אני לומד ביסודיות את המבנה המשפחתי, ואת האירועים שעברו על המשפחה, ולא מפסיק לחשוש מטעות מביכה".
טעויות קורות. "אחד מחבריי הקרובים 'הרג' סבתא אחת בחרוזים נפלאים. הוא טעה בהבנת ההרכב המשפחתי בין החיים והנפטרים, והחל לומר דברי הספד על סבתו של המחותן, שישבה והקשיבה לכל מילה, בעוד הוא מזכיר אותה בלוויית 'זיכרונה לברכה' ו'עליה השלום'. אחד הנכדים מיהר להגיש לו פתק לתיקון. הבדחן לא התבלבל והסביר בחרוזים שאם אומרים על מישהו 'זיכרונו לברכה' בעודו חי, זו סגולה לאריכות ימים"...
לא לשבור את השוק
אל תטעו בו. באמצעות הבדיחות הוא גם מעביר מסרים. "יש דברים שאני מכוון לחתן עצמו. ברבות מהחסידויות נהוג שלמחרת החתונה החתן מתחיל להניח גם תפילין בשיטת רבנו-תם. למה דווקא למחרת הנישואין? כדי שיזכור שיש בעולם עוד דעה ושיטה מלבד דעתו ושיטתו שלו".
הבדיחות קולחות. "ליד ציון רשב"י במירון עמד עשיר ידוע וצעק לקב"ה שייתן לו היום רווח של יותר מחצי מיליון דולר, וממנו יפריש צדקה לרוב. לידו עמד עני מרוד וביקש מריבונו-של-עולם כמה מאות שקלים לצורכי שבת. העשיר מיהר לגשת אליו, מסר לו מעטפה ולחש: קח אלפיים שקלים ורק אל תשבור את השוק".
"לשבור את השוק אסור", מסכם ויינטרויב. "את שתיקתי הצלחת לשבור, וכדי שזה לא יהיה שבר על שבר, אומר שלום".
ויינטרויב בפעולה. חרוזים של שמחה | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
