בפרשתנו מופיע הציווי על איסור מלאכה בשבת. אחת ממטרות השבת היא לקבוע בנפשנו את האמונה שהקב"ה ברא את העולם ואף עכשיו הוא בורא אותו תמיד מאַיִן ליש ומנהיג כל פרט בבריאה. על-ידי שמירת השבת היהודי מביא לידי ביטוי את שליטתו של הקב"ה על העולם, וכשם שהקב"ה שבת ממלאכת הבריאה ביום השביעי, כן היהודי שובת ביום השבת מכל מלאכות החולין שהוא עושה בימי החול.
העיקרון הזה בא לידי ביטוי בעיקר באיסור ההוצאה של חפצים מרשות לרשות בשבת. האיסור הזה מדגיש את הצורך לשמור את הגדרים המיוחדים של כל אחת ואחת מהרשויות ולא לבלבל ביניהן. לכן מסכת שבת נפתחת בעניין הזה.
רשות היחיד
באופן כללי המציאות מתחלקת לשתי רשויות: 'רשות היחיד' ו'רשות הרבים'. 'רשות היחיד' מייצגת את הדברים שבהם ניכרת שליטתו המלאה של הקב"ה והיותם שייכים לתחום הקדושה. אלה כל ענייני התורה והמצוות, שבהם היהודי עובד את הקב"ה. הדברים האלה מבטאים את 'רשות היחיד' – יחידו של עולם.
לעומת זה, 'רשות הרבים' מייצגת את הדברים הסותרים את הקדושה. אלה כל הדברים שהתורה אסרה, משום שהם מנוגדים לרצונו של הקב"ה. הדברים האלה מבטאים אשליה שהעולם הוא 'רשות הרבים', שבה שליטים רבים ומקורות רבים של כוח ועוצמה. ההתייחסות לדברים האלה צריכה להיות בדרך דחייה – לדחות אותם מלפנינו ולא לעשותם.
משמעות ה'עירוב'
השבת מדגישה עניין זה. בשבת יהודי נדרש לרכז את פעולתו ב'רשות היחיד' ואסור לו להוציא דברים מ'רשות היחיד' ל'רשות הרבים'. עליו להימצא בתחום הקדושה בלבד ולהימנע מכל מגע עם הדברים המבטאים חלילה פירוד מהקב"ה.
אולם יש עוד סוג של 'רשות' – זה תחום שמן התורה מותר לטלטל בו בשבת, אבל רבנן אסרו זאת. אך מכיוון שהאיסור הוא איסור מדרבנן, נתנו חכמים עצה איך יהיה מותר לטלטל ברשות זו – על-ידי עשיית 'עירוב'.
בשבילנו נברא העולם
ה'רשות' הזאת מייצגת דברים שלכאורה נמצאים מחוץ לתחום הקדושה, אבל האדם, על-ידי עבודתו, יכול להכניסם אל הקדושה. אלה כל הדברים המותרים, שאינם מצווה או עבודת ה' ישירה, אבל גם הם יכולים להיכלל בעולם הקדושה, אם על-ידי 'קדש עצמך במותר לך' אם על-ידי שהאדם עושה אותם 'לשם שמים' או בבחינת 'בכל דרכיך דעהו'.
כוח זה ניתן ליהודי משום שבריאת העולם כולה היא 'בשביל ישראל'. הקב"ה מסר את העולם ביד היהודי, שיוכל לשנותו ולהפוך לקדושה גם דברים שמצד עצמם אינם שייכים לתחום הקדושה. על-ידי העבודה הזאת פועלים שהעולם כולו יהיה 'רשות היחיד' ליחידו של עולם, בגלוי לעין כול, בביאת משיח-צדקנו בקרוב ממש.
(תורת מנחם כרך לד, עמ' 216) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
