על-ידי הרהור תשובה תבוא הגאולה מיד!
חודש ניסן הוא "חודש של גאולה", שלכן, בחודש ניסן היתה הגאולה ממצרים, ובחודש ניסן תהיה הגאולה העתידה – כמו שנאמר "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", היינו, שהגאולה העתידה תהיה כמו הגאולה ממצרים ("כימי צאתך מארץ מצרים") – בחודש ניסן.
ומזה מובן, שבבוא ראש-חודש ניסן, ועוד לפני זה, בשבת מברכים חודש ניסן – ישנה נתינת כוח מיוחדת לפעול את הגאולה העתידה, עליה נאמר "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"...
אמנם מובן וגם פשוט שאין צורך להמתין, חס ושלום, עד ראש-חודש ניסן, ועל-אחת-כמה-וכמה ט"ו ניסן, "ימי צאתך מארץ מצרים". הגאולה העתידה יכולה וצריכה לבוא תיכף ומיד, ובבוא ראש-חודש ניסן (ועל-אחת-כמה-וכמה ט"ו ניסן) – יהיה כבר, בדרך ממילא, מצב של גאולה אמיתית ושלימה.
ובפשטות:
בכל תפילה שבכל יום ויום – מבקש כל אחד ואחד מישראל: "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים", כפי שביקשנו זה עתה בתפילת מוסף דיום השבת; ובמוצאי שבת – נוסיף לבקש "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח", אשר מכיוון שמדובר אודות תפילת ובקשת בשר ודם, הרי הפירוש ד"מהרה" הוא – לפי המושגים של בשר ודם, כלומר, תיכף ומיד ממש, מבלי להמתין אפילו רגע אחד בלבד.
והגע עצמך: כאשר מדובר אודות מצב של גלות עבור שישים ריבוא נשמות ישראל (ובפרטיות יותר – "שישים ריבוא נשמות פרטיות אלו הן שורשים, וכל שורש מתחלק לשישים ריבוא ניצוצות, שכל ניצוץ הוא נשמה אחת וכו'"), ונוסף לזה, "שכינתא בגלותא", ביחד עם המרכבה העליונה וכל מלאכי מרום כו' – הרי מובן שעיכוב הגאולה אפילו לרגע אחד בלבד הוא דבר חמור ביותר, ופשיטא – היפך הבקשה "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח"!...
עניין זה יכול וצריך להיות גם מצד הנהגת הטבע:
איתא בגמרא: "כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה". ומכיוון שעניין התשובה הוא – "בשעתא חדא וברגעא חדא", שכן על-ידי "הרהור תשובה" בלבד (במשך זמן ד"הרף עין") נעשה "צדיק גמור", הרי מובן, שמצד הטבע יכול וצריך להיות עניין הגאולה תיכף ומיד, "לא עיכבן אפילו כהרף עין".
(משיחת שבת פרשת שמיני, מברכים החודש ניסן ה'תשמ"ו; תורת-מנחם תשמ"ו, כרך ב, עמ' 804-802 – בלתי מוגה)
תיכף ומיד שומעים קול השופר
...ובפשטות – שתיכף ומיד שומעים קול השופר דמשיח ולפני זה קולו של אליהו הנביא זכור לטוב, מבשר הגאולה, שאומר שגאולה כבר באה, כדאיתא בילקוט שמעוני "בשעה שמלך המשיח בא, עומד על גג בית-המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענווים ("ענווים דייקא – מעלת הביטול ששייך במיוחד לחג-הפסח ("זמן חרותנו") שנקרא בתורה שבכתב "חג המצות", כידוע ש"מצה" עניינה ביטול) הגיע זמן גאולתכם".
(משיחת ערב פסח תנש"א, אחרי מכירת חמץ. ספר השיחות תנש"א כרך א, עמ' 425) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
