נושאים נוספים
	התקשרות גליון 766 - כל המדורים ברצף
	מרירות – כתוספת להרגשת החירות
	שלא לעכב הגאולה אף רגע אחד
	'מבצע מצה' ו'מעות חיטים'
	פרשת ויקרא
	מנהגי יום הולדת
	30 יום לפני הפסח

התעוררות מיוחדת לנתינת 'מעות חיטים' במסגרת כל מבצעי חג-הפסח * הרבי מעודד את מבצע 'מעות חיטים' בעיצומו של כנס צבאות-ה' * מה עושים התלמידים בחופשה * מבצע-מצה מרשים במיוחד בימיה הראשונים של קהילת חב"ד צפת * על חלוקת מצה שמורה מהרבי בארץ הקודש, ועל שריפת חמץ במרתף 770 בשנת תשי"ח

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

תכנון מבצעי הפסח

לתכנון מבצע פסח ו'מעות חיטים' יש לערוך התוועדות מיוחדת. כך עולה מדברי הרבי, שסיים את התוועדות שבת פרשת ויקהל-פקודי תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג כרך ב' עמ' 1139) במילים האלה:

בוודאי תיערך התוועדות כדי להחליט באופן מסודר אודות כל הפעולות ד'מבצע פסח', כולל העניין ד'מעות חיטים' וכו'.

וביחד עם ההתעוררות אודות 'מבצע פסח', יעוררו גם אודות שאר המבצעים, כפי שהוזכרו לעיל.

וכדי לקשר את ההתוועדות והאסיפה הנ"ל עם התוועדות זו [=של הרבי] – ייקחו משקה מהתוועדות זו [הרבי העניק את המשקה והמזונות להרב דוד שי' רסקין, ולפני כן איחל:] ויהי רצון שכל הפעולות בזה ייעשו מתוך שמחה וטוב לבב, ומכיוון ששמחה פורצת גדר – הרי זה באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, פריצת כל הגדרים כו', היינו, שהעבודה היא באופן ד"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" – גם כאשר נמצאים בזמן הגלות, ומזה באים – בקרוב ממש – לקיום היעוד "עלה הפורץ לפניהם", בגאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו, ומתוך שמחה וטוב לבב.

מוקדם יותר, בסיום התוועדות פורים של אותה שנה (שם עמ' 1098), אמר הרבי:

כאן המקום להזכיר אודות 1) לימוד הלכות חג הפסח, וכן 2) אודות הפעילות ד'מבצע פסח', ובמיוחד – 3) 'מעות חיטים' (כפי שהוזכר גם בשנה שעברה, ובכל שנה ושנה).

בנוהג בלתי רגיל נהג הרבי, כאשר במהלך כנס 'צבאות השם', שהתקיים בט"ז באדר (שם עמ' 1104), אמר:

בהמשך למדובר לעיל אודות נתינת ג' מטבעות לכל אחד ואחת מכם, ובהצעה לתת ב' מטבעות לצדקה . . מכיוון שכנס זה נערך באותו יום שבו חל חג הפסח [=כעבור ל' יום], ובהמשך למוזכר לעיל אודות הפעילות ד"מבצע פסח" – מן הראוי שמטבע אחד (מ[בין] ב' המטבעות שנותנים לצדקה) יינתן [=על-ידי הילדים] עבור 'מעות חיטים', ובפרט שכללות הענין ד'מעות חיטים' נכלל בין עניני הפסח שצריכים לעסוק בהם שלושים יום לפני החג...

אולם כאן הוסיף הרבי דבר חידוש:

מכיוון שנמצאים כאן גם מבוגרים, לאחרי בר-מצווה ובת-מצווה – שעליהם בוודאי מוטל החיוב לעסוק מיד לאחרי פורים ב'מבצע פסח' בכלל, ובענין ד'מעות חיטים' –

הנה באופן יוצא מן הכלל יתנו לכל אחד ואחת מהנוכחים מטבע אחד, ביחד עם הצעה – שתהיה זו התחלה טובה לנתינתם עבור 'מעות חיטים' הרבה פעמים ככה.

הרבי סיים באיחול שעניין זה יזרז את הגאולה, ואז יקויים הייעוד "אפס כי לא יהיה בך אביון", היינו שאף יהודי לא יהיה זקוק ל'מעות חיטים' חס ושלום, מכיוון שיהיה מספיק כסף כדי לחגוג את חג הפסח באופן של חירות והרחבה.

תלמידים בחופש

"לפלא שאינו מזכיר מלה בנוגע לימי הפסח בישיבת תומכי תמימים ותלמידי[ה]" – כתב הרבי למשפיע הרה"ח ר' שלמה חיים קסלמן, בכ"ח בניסן תשי"ט, בתגובה למכתבו מאסרו חג הפסח של אותה שנה ('אגרות קודש' כרך כא עמ' תלב. 'ימי תמימים' כרך ב' עמ' 395).

הרבי מוסיף ומבהיר:  

אף שבטח חלק חשוב נסעו לביתם, בכל-זאת תקוותי שקבלו הוראות בהנוגע להתנהגותם.. [ומסיים הרבי:] ובפרט אלו שנשארו בכותלי הישיבה.

בשנת תש"ל העלו עסקני חב"ד בארץ הקודש רעיון לקיום ערב חב"ד בירושלים בחודש ניסן. במענה על-כך נתקבלה הוראה ממזכירות הרבי ('ימי תמימים' עמ' 258):

אם אפשר לשתף ענין המצות שמורות ו-50 שנה [=להסתלקות כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע (בשנת תר"פ)] שיחול בב' ניסן . . אם יהיו ענינים אלו ויזַכו יהודים במצה שמורה, אפשר לעשות הדבר.

ואכן מנחה הערב הזכיר את ענין המצה-שמורה, וכן בסיום הערב, בפתחי היציאות מן האולם, חולקה לכל אחד ואחד מצה שמורה בצירוף מכתב מוועד כפר חב"ד (כמדווח שם עמ' 272) [וראה עוד שם עמ' 260; 261; 263; 265; 270; 271-272;285; ועוד].

על חלוקת מצה שמורה בכלל באותה שנה דווח לרבי בי"א ניסן תש"ל ('ימי תמימים' עמ' 274):

"חלוקת המצה שמורה בארץ-הקודש מתנהל כסדרו כפי השנים שעברו. ועד כפר חב"ד, ואנו [=הנהלת ישיבת תומכי תמימים] וצא"ח מחלקים המצות לפקידים, חברי-כנסת, שרים וכו' והעומדים איתם במגע במשך השנה".

מבצע מצה רב-היקף בצפת

חג-הפסח תשל"ד היה החג הראשון שחגג הרה"ג ר' אריה לייב קפלן ע"ה בארץ הקודש, לשם נשלח על-ידי הרבי בקיץ שקדם לו, כדי לייסד את קריית חב"ד בצפת.

מעניין לקרוא את הדיווח ('קריית חב"ד בצפת', תשורה מיום כ"ט טבת תשס"ט, עמודים 151-152) שכתב הרב קפלן בכ"ט בניסן תשל"ד לרבי על מבצע מצה בצפת, ובמיוחד את אופן שריפת החמץ "עם לולבו של כ"ק אדמו"ר שליט"א הניתן בשביל צפת – בפרסום – כהוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א":

"..מבצע מצה – חילקנו 2,500 מצות באזור, מהם כ-1,000 במעונות-עולים בכל איזור הצפון, במסגרת חמ"ה, וכ-1500 במסגרת צא"ח.

"חילקנו בכמה כיתות בבתי ספר (אלו שנתנו לנו תמורתם – דאם לא כן אין לדבר סוף). עסקה בזה במיוחד מרת רחל הענדל. חילקנו לכל העובדים בעירייה ובמשרדים ממשלתיים בצפת, ובנצרת – ביחד עם צא"ח דשם. חילקנו לכל הנמצאים בבתי חולים, ולהיות שזה היה כמה ימים לפני חג-הפסח ובינתיים מביאים חמץ להחדרים וכו', ורבים מהם שאינם יכולים לשמור המצות כו', לכך החלטנו לסדר העניין עם המטבח בבית-חולים, שביחד עם המנה המוגשת לכל אחד בליל חג הפסח תוגש לו גם מצה אחת בתוך השקית המיוחדת עם המודפס בו וכו'.

"חילקנו לחוגי צעירים, חוג של חיילים שיש לנו קשר איתם (על-ידי ר' זלמן סטמבלר). בערב חג-הפסח חילקנו לכל החיילים שהגיעו לביתם לקראת החג. הת' מנחם אפריים בייטש עמד בצומת שבו עוברים כל הנכנסים לעיר ולידו שלט גדול הכתוב בו "שי לחייל – מצה שמורה לליל הסדר – מוגש ע"י צעירי אגודת חב"ד". נוסף לזה חילקנו לכמה וכמה אנשים פרטיים שיש לנו קשר איתם. כמה מהנשים הלכו למשפחות השכולות והאלמנות בצפת לחלק להן כו'...

"בערב חג הפסח עשינו שריפת חמץ עם לולבו של כ"ק אדמו"ר שליט"א הניתן בשביל צפת – בפרסום – כהוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א, וכמה אנשים באו לשרוף החמץ שלהם אצלנו בגלל זה שעשינו השריפה בפומבי בכיכר שסמוך לבית הכנסת.

"אריה לייב קפלן, עיר הקודש צפת ת"ו".

מצה שמורה בשליחות הרבי

הנה הוראות הרבי שנמסרו על-ידי הרב חודוקוב להרב אפרים וולף בטלפון בח' בניסן תשל"ג ('ימי תמימים' כרך ו' – נמצא בדפוס – באדיבות המערכת):

"על-ידי הרב גרוזמן שי' נשלחו המצות, מהמצות כבר הורידו חלה, שלא יעשו שום דבר עם המצות ולמסור אותם לר' שלמה שי' מיידנציק, ויעשו בזה כהוראה הבאה: לחלק לאלה שמקבלים כל שנה ושיהיה על-ידי שליח מיוחד, להרב זוין, לשז"ר, לד"ר דובקין, לגב' זלדה מישקובסקי [בת דודתו של הרבי], והר"ר שלמה הורינשטיין [מנתניה], 1 עבור ר' שלמה מיידנציק שכר טרחא עבור שליחותו.

"נוסף לזה נשלח עוד 50 פאונד, 18 פאונד מזה לנחלת הר חב"ד וסביבותיה, היתר לכפר חב"ד כמרכז לכל המקומות כמו ירושלים וכו'. החלוקה תהיה לכתחילה.

"לחלק קמחא דפסחא: 7200 ל"י לעולים חדשים מנחלת הר חב"ד, 7200 ל"י לעולים חדשים מכפר חב"ד, 3000 ל"י לשאר נצרכים מכפר חב"ד כמרכז למקומות אחרים.

"חלוקת המצות בנחלת הר חב"ד תיעשה על-ידי ועד נחלת-הר-חב"ד בצירוף הרב שלהם. בכפר חב"ד על-ידי ועד הכפר בצרוף הרב".

ובטלפון נוסף נמסר:

"לחלק מצות בבתי רפואה. אפשר לבאר שם עניין מיכלא דאסוותא, עם כל ה'שוונג', שיהיו שלוחים בכל מקום: בתי חולים, בתי כלא, מושבי זקנים, בתי יתומים. למסור למנהלים שיקבלו חלקי שמורה לעודדם. אצל ילדים שהגיעו לחינוך אפשר להסביר [=את המסר של מצה שמורה?]".

בדיווח של הר' אפרים וולף מט' ניסן תשל"ה (ימי תמימים שם) כתוב לאמור:

"המצות שמורה מכ"ק אדמו"ר שליט"א נתקבלו על-ידי הגב' שפירא תחי' וחלקנו אותם לריכוזים בהתאם להוראות שנתקבלו. ליחידים נמסור בעזרת ה' גם כן: הרב זוין, הרב חן, משפ' מישקובסקי, בנו של שיף [=ילד שאמר "מה נשתנה" בהתוועדות הרבי בתשל"ב], ר' בן ציון שניאורסאהן, וכן ליחידים שמסרנו פעם ה[ד"ר] דובקין וה[ד"ר] רוטמן".

ערב פסח בצל הקודש

כך תיאר בשעתו ביומנו משנת תשי"ח, האברך החסידי באותם ימים, הרב צבי הירש גנזבורג (נדפס בספר 'דיוקנו של חסיד', תשס"ח, עמ' קד-קה):

"ביום ו' ערב חג-הפסח בשעה חצי הי"א ביער כ"ק אדמו"ר את חמצו במרתף שב-770 בתנור האינסינירייטאר (תנור מיוחד המיועד לשריפת אשפה). לפני השריפה נתן ללייב גרונר את כל העיתונים שנתקבצו אצלו במשך השנה, וכאשר ירד למרתף הביא אתו גם את הפידיונות מכל השנה ובעצמו השליך את הכול לתנור ובמקל ערבב את החמץ והפידיונות שישלוט בהם האור, ואז אמר את היהי-רצון [=של ביעור חמץ].

"בשעה השלישית התפלל תפילת המנחה בצבור ואחר כך התחיל לחלק את המצות-מצווה שנאפו לאחר חצות במאפיית ר' יהושע קארף. בהיכנסי נתן עבורי וביקשתי עבור אבינו שי' ועבור האחים ודודנו שבארץ-ישראל יחיו, ונתן לי כמה חתיכות עבורם ואמר אַ כשר'ן און אַ פרייליכן פסח, ואחר-כך ביקשתיו עבור גיסי יחי' ונתן לי ואמר שוב: אַ כשר'ן און אַ פרייליכן פסח".