שאלה: מה משמעותה של 'סעודת משיח' שהנהיג הבעל-שם-טוב בחג האחרון של פסח?
תשובה: בשבת תיקנו חז"ל לאכול שלוש סעודות, וביום-טוב לא חייבו אלא שתי סעודות; אולם ביום האחרון של פסח (בחו"ל) יש נוהגים לאכול סעודה שלישית. גם הגר"א הידר בזה, מפני שזו ההזדמנות האחרונה לאכילת מצה בפסח.
הבעל-שם-טוב קרא לסעודה זו 'סעודת משיח', משום שביום זה מאיר גילוי הארת המשיח (ואכן, בהפטרת היום מדובר על המשיח). על-ידי שבזמן הגלות עורכים סעודת משיח, ומראים שישראל אינם 'מכירים' בגלות – מזרזים את הגאולה השלמה.
אדמו"רי חב"ד נהגו לדבר בסעודה זו על הבעש"ט (צדיקים אחרים נהגו לספר בסעודה זו את סיפור נס הבעש"ט בנסיעתו לארץ-ישראל ומה שעיכבוהו מן השמים).
הרבי מליובאוויטש נהג להורות לשיר ניגונים מכל נשיאי חב"ד. הרבי הרש"ב הנהיג פעם אחת בליובאוויטש שתיית 'ארבע כוסות' בסעודה זו, והרבי הנהיג זאת בקביעות, וקישר זאת עם מאמר חז"ל, שלעתיד לבוא עתיד הקב"ה להשקות את אומות-העולם ארבע כוסות של פורענות וכנגדן לישראל ארבע כוסות של נחמה, וארבע הכוסות שבסעודה זו הן כנגד ארבע כוסות הנחמה של הגאולה.
בארץ-ישראל המנהג לערוך סעודה זו ביום השביעי של פסח (ואף בקריאה ובהפטרה של היום השביעי יש רמזים לדוד מלכא משיחא).
רבים נוהגים לזמר בסעודה זו 'לשנה הבאה בירושלים'.
בעדת מרוקו נהוג 'חג המימונה'. במוצאי החג טובלים תמר בחמאה, מרבים לארח ולהתארח, ומאחלים איש לרעהו ברכה והצלחה ('תרבחו ותסעדו').
מקורות: שו"ע ונו"כ סי' תצא, ושו"ע אדמו"ר הזקן שם. נטעי גבריאל - פסח, ח"ג פ"כ. אוצר מנהגי חב"ד עמ' רכט, וש"נ. לוח 'דבר בעתו'. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
