שאלה: מה דינו של מי ששכח לספור ספירת העומר?
תשובה: מי ששכח לספור ונזכר כשעדיין לילה, יספור בברכה עד עלות השחר. אם נזכר בבוקר – יספור באותו יום ללא ברכה, ובימים הבאים יברך כרגיל. מי ששכח עד סוף היום ובעצם לא ספר יום אחד – יספור מכאן ואילך בלי ברכה. מי שמסופק אם שכח לספור יום אחד, יוסיף לספור בברכה.
לכתחילה יש לספור ספירת העומר רק אחרי צאת הכוכבים (24 דקות אחרי השקיעה). בדיעבד, מי שספר משקיעת השמש, יצא ידי חובתו.
שאלה: אילו דינים מיוחדים לימי הספירה?
מלאכה: גברים ונשים נוהגים להימנע מעשיית מלאכה גמורה וממושכת (כגון זו האסורה בחול-המועד) משקיעת השמש ועד שסופרים ספירת העומר.
אבֵלות: נהגו כל ישראל להימנע מנישואין ומתספורת בשל האבל על פטירת עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא בימים האלה. למנהג הספרדים האבלות חלה מתחילת הספירה עד י"ט באייר בבוקר. למנהג האשכנזים, נזהרים בכל ימי העומר (חוץ מל"ג בעומר) עד ג' בסיוון בבוקר.
על-פי האר"י וחב"ד נמנעים מלברך 'שהחיינו' בימי הספירה, אך אפשר לברך 'שהחיינו' בשבתות על פרי או על בגד חדש. על-פי מנהג זה אין להסתפר בכל ימי הספירה, ובכלל זה ל"ג בעומר, עד ערב חג-השבועות.
תספורת מצווה, לבן שלוש שנולד בחג הפסח או אחריו, תידחה לל"ג בעומר, ולמי שנולד אחרי ל"ג בעומר – תיערך בערב שבועות.
אין סיבה להימנע בימים האלה מטיולים או מרחצה.
מקורות: שו"ע סי' תפט וסי' תצג ונו"כ. שו"ע אדה"ז שם. 'בין פסח לשבועות' פרקים ט, טו, טז. ספר המנהגים-חב"ד עמ' 43. התוועדויות תשמ"ט ח"ג עמ' 134. וראה אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש ח"ח עמ' שיח. 'אוצר מנהגי חב"ד' עמ' רנז, רס, רפג. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
