חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:32 י"ב בכסליו התש"פ, 10/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לימוד הגמרא בישיבות חב"ד
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 775 - כל המדורים ברצף
ישראל זוכים לשער הנו"ן שלמעלה מהזמן
לימוד הגמרא בישיבות חב"ד
חג השבועות
פרשת נשא
"משה קיבל תורה מסיני"
הלכות ומנהגי חב"ד

רבותינו נשיאינו הרבו לתבוע לימוד הנגלה כדבעי * סוד הצלחתו של אדמו"ר הזקן בכיבוש רוסיה לדרך החסידות, על-ידי שליחת תלמידים למדנים בנגלה * בישיבות חב"ד ברחבי תבל למדו בכל שנה אותה המסכת * מקבץ מיוחד מתשובות הרבי על פני ארבעה עשורים, לשאלה: איזה מסכת ילמדו בשנה הבאה? * לרגל חג השבועות

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

"הקפידו רבותינו נשיאנו הקדושים על השקידה בלימוד הנגלה.. שישתדל בזה אליבא דנפשיה" – כתב הרבי (אגרות קודש כרך ט, עמ' סא).

"הקפידו רבותינו נשיאנו על דבר תוקף לימוד הנגלה בתומכי תמימים..." – כתב בהזדמנות אחרת בפתק ('מאוצר המלך' כרך א, עמ' 26).

"צריכים פשוט (כלשון העולם) "שטייגען אין לערנען" [=לשגשג (להתעלות) בלימוד התורה]" – הורה הרבי לבחור, ביחידות שהתקיימה ביום ה' במרחשוון תשי"א ('ימי בראשית' עמ' 286).

במכתבו של הרבי למשפיע המפורסם הרה"ח ר' שלמה חיים קסלמן, מי"ט בשבט תשט"ז (אגרות קודש כרך יב עמ' שג) הוא תובע:

להשתדל בזה און פאַרלייגין זיך אויף דעם [=להתמסר לכך] בכל המרץ והיגיעה שתהיה הישיבה [=תומכי תמימים בלוד] לשם ולתפארת . . גם מצד פנימיות הדברים. ולא רק מצד הענין דיראת שמים וחסידות, אלא גם מצד הנגלה, וידוע סיפור כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר רבנו הזקן בתחלת עבודתו הפצת תורת החסידות ברייסין, השתמש בתלמידים גדולים בנגלה, והסדר היה אשר בכל מקום בואם הפליאו את השומעים בידיעתם בנגלה ונצלו ההפלאה לכבוש את מוחם ולבם ללימוד תורת החסידות...

ועוד כתב לו (שם כרך ט' עמ' קמז): "מוכרח לימוד הנגלה בעיון ובהתמדה".

אחד השינויים שהרבי ביקש להכניס בסדר הלימוד בתלמודי-התורה מפורט באיגרת מי"ב באדר שני תשי"א (אגרות קודש כרך ד, עמ' רטו):

לכאורה לימוד הגמרא וכיוצא-בזה צריך להיות בבוקר בתחילת זמן הלימוד, ולימוד החומש וכו' שאינו דורש התרכזות המחשבה כל-כך, יכול להיות בשעות שאחרי הצהרים, ולא להיפך.

ריבוי הלימוד בכמות ובאיכות

פעמים רבות ביטא הרבי את הדרישה לרכוש ידיעות רבות בש"ס. למשל (ספר 'אשכילה בדרך תמים', תשמ"ג עמ' 150): "בחור שעדיין יש מסכתות שלמות שלא למד... מה חסר לו בעבודתו – מקומות הקדושים?!...".

כמו-כן בפגישתו עם הרבנים הראשיים לארץ-הקודש ('בצל החכמה' עמ' 226) העיר על החיסרון בכמות הלימוד, שאין לומדים אלא מספר מצומצם של דפים בלבד ל'זמן' או לשנה, למרות דברי הגמרא ש"הכול צריכים למרי חטיא". הרבי הגדיר זאת "מצב מבהיל!".

לצד זה תבע הרבי לימוד בהעמקה ועיון (בנושא זה שוחח עם האדמו"ר מבעלז שליט"א בביקורו בשנת תשמ"א – השווה 'בצל החכמה' עמ' 122). ובקשר לכך אף התווה פעם את הסדר (התוועדויות תשד"מ כרך ג, עמ' 1943):

סדר הלימוד הוא שתחילה ("לכל לראש") יש ללמוד בדרך הפשט, ורק אחר כך יש מקום לעסוק בלימוד על-דרך הפלפול, כפשוט.

ב'יחידות' של בחור ביום ה' במרחשוון תשי"א ('ימי בראשית' שם) הורה הרבי:

בלימוד הנגלה לגירסא אין צורך "גריבלען זיך" [="להתחפר" (להתעכב) יתר על המדה] בלימוד, אך מוכרחים ללמוד עם פירוש התוספות, כי ללא התוספות אין זה נחשב 'לימוד' כלל.

לבחור אחר הורה ב'יחידות' ('היכל מנחם' כרך א, עמ' רי):

הכוונה ב"לימוד לעיון" במה שקשור לנגלה: שבכל מקום שמובא ענין בגמרא, בפירוש רש"י ובתוספות וכו' ממקום אחר בש"ס וכיוצא בזה, יש לפתוח את הספר ואכן לעיין בו, ועל-ידי זה ניתוסף בהבנת הענין (וקישורו) על אתר.

בפגישתו עם הרבנים הראשיים לארץ-הקודש בשנת תשד"מ (בצל החכמה עמ' 226), קרא הרבי ללמוד את הדברים הישנים [=היסודיים והבסיסיים], לא כפי שנהיה לאחרונה מצב שלומדים דברים חדשים ולא לומדים את הדברים הישנים (הרבי הזכיר על זה באירוניה את הפסוק "וישן מפני חדש תוציאו").

"ונקודה כללית השווה לכל נפש היא", קובע הרבי (אגרות קודש כרך טז, עמ' מז):

שהן בנגלה והן בנסתר צריך-להיות לימוד למיגרס ולימוד לעיונא, כי גם הראשון [=למיגרס] חשוב הוא ביותר בכדי לרכוש ידיעות די רחבות הן בנגלה והן בנסתר על כל פנים באופן שטחי.

לימוד עיקרי במסכת הנלמדת בישיבה

בט' בכסלו תשי"ז (אגרות קודש כרך ז, עמ' סג) מדריך הרבי בחור ישיבה:

מודיע על-דבר סדר לימודו בישיבת תומכי תמימים, ושואל דעתי, באשר קשה לו הלימוד בשתי מסכתות בבת אחת, באיזה מהם להמשיך...

הנה כיוון שזכה להיות בישיבה וידוע . . מעלת לימוד התורה ברבים, וזהו גם-כן אחד מהמ"ח דברים שהתורה נקנית בהם . . הרי ילמוד בהמסכת שבסדרי הישיבה.

וברוח דברים אלו גם באיגרת מה' בכסלו תשכ"א (אגרות קודש כרך כ, עמ' יג):

מובן וגם פשוט שלכל לראש צריך ללמוד לפי סדרי הישיבה שעות נגלה לחוד ושעות חסידות לחוד, ובהזמנים שחוץ לסדר, הרי נוסף על שלושת השיעורים דחומש תהילים ותניא הידועים ולימוד הלכות הצריכות, תלוי זה במה שלבו חפץ, ובפרט בהנוגע ללימוד בעיון.

בצורה שונה קצת כותב הרבי בכ"ח בניסן תשט"ז (אגרות קודש כרך יב, עמ' תמח):

אופן הלימוד צריך להיות מתאים לסדרי הישיבה בה לומדים, ובמסגרת זו עצמה – על-פי מאמר רז"ל במקום שליבו חפץ.

ברשימת אחד מחברי הנהלת ישיבת תומכי תמימים בארץ-הקודש, שבה העלה על הכתב את תוכן ה'יחידות' שלו בשנת תשי"ז ('ימי תמימים' כרך ב, עמ' 320), נאמר:

בעניין המסכת.

תשובה: אמרתי מכבר, שזהו לא בבחינת יקוב הדין את ההר לעשות הכול מיד, כי אם בהמשך הזמן להגיע לזה, ואם מסיבות שונות אי אפשר לסדר כזאת כעת, אפשר לסדר הדבר אחרי שנה. ובעניין מה שאנחנו אומרים שרצוי שהקטנים ילמדו אותה המסכת שהגדולים לומדים, הנה בזה יש מעלות וגם מגרעות.

"ויצא מדבריו, שיותר טוב שהגדולים ילמדו כעת גיטין והקטנים מסכת אחרת, אבל לא אותה המסכת שילמדו אחרי גיטין, כדי שסוף סוף יוכלו הקטנים להתאחד עם הגדולים במסכת".

מסכת אחידה בכל הישיבות

מי שהיה נושא ונותן עם הנהלות הישיבות ברחבי תבל על בחירת המסכתות ללימוד, היה ראש הישיבה הגה"ח רבי מרדכי מנטליק ("ראש ישיבה וחבר ההנהלה דישיבת תומכי תמימים המרכזית בארצות-הברית מיום היווסדה", עד פטירתו ביום א' כ"ה בתשרי תשמ"ח). הוא היה בא בכתובים עם ההנהלות, מכניס את מכתביהם לרבי, ומציין את דעת רובם.

בי"ז במנחם-אב תשכ"ג כותבת הנהלת ישיבת תומכי תמימים להרב חודוקוב ('ימי תמימים' כרך ג, עמ' 1959):

"קיבלנו בזמן האחרון מכתב מהרב ר' מרדכי מנטליק שי' בעניין איזה מסכת ללמוד לזמן החדש. הוא הציע שילמדו את בבא מציעא או קידושין. ענינו לו שקידושין למדנו בזמן האחרון, זאת אומרת לפני כשנה, ובבא מציעא אנו לומדים כיום. השבוע קיבלנו ממנו עוד מכתב בהנוגע להנ"ל וכותב שהייתה הוראה מכ"ק אדמו"ר שליט"א שילמדו מסכת קידושין.

פונים אנו לכת"ר בענין זה, היות וקידושין למדנו לפני שנה אין אנו יודעים מה לעשות. אנו מציעים את המסכתות הבאות – בבא בתרא או גיטין או קידושין, ומחכים אנו לתשובתו".

תשובת הרב חודוקוב לא איחרה להגיע. בכ"א מנחם אב (שם) כותב הרב חודוקוב להרב אפרים וולף:

"במענה למכתבו בדבר בחירת המסכת לזמן הבע"ל, הואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א להורות כי על הנהלת הישיבה להחליט בהנ"ל – כי פשוט שאין בזה כל הכרח וכיוצא בזה".

שילוב זה של השתדלות וניסיון להנהיג לימוד מסכת אחידה בישיבות חב"ד בכל העולם ומאידך לא לכפות זאת, אנו מוצאים גם בהוראות הרבי לישיבה בפריז:

בכ"ב אלול תשי"ב כותב הרבי למשפיע המפורסם הרה"ח ר' ניסן נמנוב (אגרות קודש כרך כא עמ' קסט), שעמד בראש ישיבת תומכי תמימים בצרפת:

לשנה הבאה עלינו לטובה הנה ילמדו בהישיבה כאן המסכתות יבמות... ואם אפשר בקל [=בקלות] – כדאי שגם בישיבת תומכי תמימים בפריז ילמדו איזה ממסכ[תות] אלו.

אולם שנתיים אחר-כך, לקראת שנת הלימודים תשט"ו, שוב עלתה על הפרק שאלת לימוד המסכת, והרבי כותב להרב נמנוב (י"ז מנחם-אב תשי"ד – אגרות קודש כרך ט, עמ' רלח):

אודות המסכתא ללמוד בחורף הבא-עלינו-לטובה, הרי ידוע מרז"ל לעולם ילמד אדם במקום שליבו חפץ, ואם התלמידים נוטים למסכתא פלונית כדאי למלא בקשתם, (והרבי מוסיף:) אם ישנם גמרות מצויות למסכתא זו.

הכוונה כנראה אם יש די טופסי גמרא – בהתחשב בקשיים שהיו באותה תקופה.

רמזים בחסידות לשמות המסכתות

בשנת תשכ"ב, במכתב מז' בניסן, כותב הרב מנטליק להנהלת ישיבת תומכי-תמימים בלוד:

"במענה על שאלתכם על דבר לימוד מסכת חדשה על זמן חורף הבע"ל, הנה מה שאפשר לי לומר כעת הוא, שמצד סדר ישיבתנו ההצעה העיקרית יהיה מסכת יבמות, וההצעה הב' לפי הסדר הוא מסכת קידושין . . אבל כל זה אין בהחלט גמור עד שההנהלה מדברת עם כ"ק אדמו"ר שליט"א על-דבר-זה באמצע הקיץ".

בנ.ב. מוסיף הרב מנטליק: "אם יש לי רשות להציע לכבודכם ללמוד כעת מסכת ביצה והדומה, באם אי אפשר במסכת פסחים, בכדי שלא לגרום בלי סדר בזמנים הבאים" (מתוך 'ימי תמימים' כרך ג' עמ' 121-122).

בקשר לזה יש לציין, כי בשנים הראשונות היתה הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית נכנסת ל'יחידות' אל הרבי, לעתים תכופות. בתחילה היה זה אחת לשבוע, ולאחר מכן אחת לחודש. במשך הזמן הפסיק נוהג זה.

במענה על ההודעה שבשנת תשכ"ו ילמדו בישיבות חב"ד מסכת שבת כותב הרבי (אגרות קודש כרך כג, עמ' תנה):

ויהא בשעה טובה ומוצלחת – והרי על שנה זו נאמר: ובשנה הז' שבת לה' כו' ויהי רצון שיהא הלימוד (כהמשך הפס[וק]) שבת לה' – כפרש"י לשם ה', (ובמילא) שדך וכרמך, – משנה וגמרא דהנ"ל – (לקוטי תורה בהר מ,ד) שלך לא כו' ובתורה אור בפירוש לא כו' בארצך (משפטים ע"ט א) ומבאר רש"י, הלא שאסור באכילה ובהנאה (ואדרבה – לכם לכל שהוא צריך לכם, ועד שפטורה מן הבכורה) אלא שלא תנהג בהם כבעל-הבית.

בשנת תשכ"ח נלמדה בישיבות חב"ד מסכת כתובות. קודם תחילת השנה ביקשו כמה מראשי הישיבות לשנות החלטה זו וללמוד מסכת אחרת. הרב מנטליק כתב על כך לרבי, ובראש חודש מנחם-אב תשכ"ז (אגרות קודש כרך כד עמ' שעה) קיבל את המענה:

כנהוג על-פי דעת הרוב. – מבלי להכריח את המועט, והברירה בידם.

בט' בתמוז תשכ"ח, לקראת שנת תשכ"ט, פנה הרב מנטליק ('ימי תמימים' כרך ד, עמ' 90-91) במכתב כדלהלן:

אל כבוד הנהלת ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד

שלום וברכה!

הנני בזה על-דבר לימוד מסכת חדשה על הזמן הבא-עלינו-לטובה. הסדר כמו בכל שנה, שאני בא בכתובים עם הישיבות תומכי תמימים בכפר חב"ד, לשאול דעתם בזה.

על-פי הסדר שבישיבתנו הקדושה צריך להיות כעת מסכת בבא קמא, ובאם לאו, מסכת פסחים. בבקשה לענות בהקדם דעתכם בזה.

שלום וכל טוב, מרדכי מנטליק.

בכ' מנחם אב (שם עמ' 107-106) מודיע הרב מנטליק כי "לאחר קבלת המכתבים מהישיבות תומכי תמימים בכל המקומות . . ובמענה על שאלתם על-דבר לימוד מסכת חדשה על זמן הבא-עלינו-לטובה, היתה הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א שנלמוד מסכת בבא קמא אי"ה בזמן הבא עלינו לטובה".

בו' תמוז תשכ"ט ('ימי תמימים' כרך ד' עמ' 197) פונה הרב מנטליק לקראת השנה החדשה – תש"ל:

"הנני בזה על דבר לימוד מסכת חדשה על זמן הבא עלינו לטובה. הסדר כמו בכל שנה, שאני בא בכתובים עם הישיבות תומכי תמימים בכל מקום לשאול דעתם בזה.

"להיות שרצון כ"ק אדמו"ר שליט"א שנלמד מזמן לזמן בסדר מועד, הנני בזה להציע שנלמוד מסכת פסחים, ובאם לאו הנה על-פי הסדר שבישיבתנו צריך להיות כעת מסכת כתובות.

"בבקשה לענות בהקדם דעתכם בזה".

לא ארכו הימים, ובט"ו מנחם אב (שם עמ' 199) מודיע הרב מנטליק:

"אחרי קבלת המכתבים מישיבות תומכי תמימים בכל המקומות . . במענה על שאלתם על-דבר לימוד מסכת חדשה על זמן הבע"ל, הייתה הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א שנלמוד מסכת כתובות ויהא בשעה-טובה ומוצלחת.

"הסדר אצלנו, שבבית המדרש מתחילים המסכת, והצעירים מדף י"א או מפרק ב'.

[אגב: מקורה של הוראה זו באיגרת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ להרב מנטליק משנת תש"ד (אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ כרך ח' עמ' שסג):

"דעתי שצריכים ללמוד מסכת כתובות ומהתחלתה ועם התלמידים הקטנים ילמדו בסדר שימצאו לנכון.."].

להתבונן בתחילת כל שעת לימוד...

ביו"ד מנחם אב תש"ל הודיע הרב מנטליק לרבי שהנהלות ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש במונטריאול, צרפת, אוסטרליה והמרכזית מסכימים על לימוד מסכת פסחים לשנת הלימודים תשל"א. בישיבות בכפר חב"ד ובתורת אמת חשבו תחילה ללמוד מסכתות אחרות, אבל למעשה הצטרפו להחלטת הנהלת המרכזית.

הרבי ציין בתשובה (אגרות קודש כרך כו, עמ' תמג):

על-פי כל-הנזכר-לעיל, [מסכת פסחים].

ויהא בהצלחה רבה.

ולמהר עוד יותר קיום הייעוד ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים, ודכימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.

שנתיים לאחר מכן, בי"א במנחם-אב תשל"ג ( אגרות קודש כרך כח, עמ' רפו), כותב הרבי לרב מנטליק:

מסכת שבת כנ"ל

ויהא בהצלחה, והרי כמדובר כמה-פעמים – הרי זו שנה הז' שבת להוי' וכמה מעניניה נכנסים לשנה שלאחריה הנקראת כולה מוצאי שביעית.

אזכיר על הציון.

במכתבו של הרמ"מ, שעליו נסב המענה, נאמר שזה רצון הנהלות כמה מהישיבות, לקראת שנת הלימודים תשל"ד.

כשעלתה על הפרק שאלת המסכת שילמדו בשנת תשל"ה, השיב הרבי בי' מנחם אב תשל"ד (אגרות קודש כרך כט עמ' ריד) לרב מנטליק, על מה שכתב אודות לימוד מסכת גיטין או בבא בתרא בישיבות חב"ד, שברוב הישיבות רוצים ללמוד מסכת גיטין, ולפי דעתו מוכרח שכולם ילמדו מסכת אחת.

להלן תשובת הרבי:

על-פי-כל-הנזכר-לעיל – ללמוד מסכת גיטין בכל-הנזכרים-לעיל [=בכל הישיבות].

ויהי רצון שיהא על דרך לשון אדמו"ר הזקן: הכנה זו לפחות בתחלת כל שעה דהלימוד לשמה לעכב וכמו בגט וספר תורה (תניא סוף פרק מ"א, וראה לקוטי לוי יצחק שם. ולהעיר מתוספות הא' דהמסכת: גט כו' גימט[רייה] כו' ספר-תורה).

לקראת לימוד מסכת בבא מציעא בשנת תשמ"א כתב הרבי:

ויהא בשעה-טובה-ומוצלחת. ולהעיר מזהר ח"ג קצח, א ובלקוטי לוי יצחק לשם.

- מפורסמת התורה משנים אוחזין בטלית.

אזכיר על הציון.

"יחזיר הקב"ה האבידה"..

כך כתב הר"מ מנטליק לרבי (תשורה קליין י"ז סיון תשס"ו, ומשם ב'מאוצר המלך' כרך ב'):

"ב"ה, כ"ז תמוז ה'תשמ"ג . .

"כ"ק אדמו"ר שליט"א

"הנני מוסר בזה מכתבי מענה של הישיבות על-דבר לימוד מסכת חדשה על זמן הבע"ל, מסכת בבא בתרא שלמדנו בשנת תשל"ו, או מסכת בבא קמא שלמדנו בשנת תשל"ז.

"במאנטרעאל, כפר חב"ד (ע"י הטלפון [=תשובתם נתקבלה טלפונית]), תורת אמת, אוסטראליא, מיאמי, וכן בכאן, מסכימים ללמוד מסכת בבא בתרא.

"בראשון לציון נוטים ללמוד מסכת בבא קמא.

"מצרפת לא נתקבל מענה עד עתה".

להלן תשובת הרבי:

להחזיר [=את מכתבי המענה שצירף הרמ"מ]

ואחרי רבים להטות ויהא בשעה-טובה-ומוצלחת

[=צויין ליד רשימת הישיבות שהסכימו ללמוד בבא בתרא]

ויהי – רצון שבקרוב ממש יחזיר הקב"ה האבדה.

- ואבדתם בגוים – דא ב[בא] ב[תרא] (זהר חלק ג' קצח, א)

- תליתאה למקומה ולבית המקדש תליתאה.

אחר-כך, במענה לשאלת הרמ"מ, הורה הרבי להוסיף למענה:

פי' הזהר עיין בלקלוי"צ [=בלקוטי לוי יצחק] שם, ומתרץ קושית ניצוצי אורות שם.

נדפס בלקוטי לוי יצחק, הערות לספר הזוהר פרשת בלק (עמ' תא ואילך).

בשנת תשמ"ה למדו בישיבות חב"ד ברחבי תבל מסכת בבא-קמא, לאחר שנתקבלה תשובת הרבי:

ויהא בשעה-טובה-ומוצלחת בכל.

בשנת תשמ"ו נלמדה מסכת כתובות בישיבות חב"ד, ובמענה על כך כתב הרבי (נדפס בליקוטי חידושים וביאורים במסכת כתובות, נ.י. תשמ"ו, עמ' ט):

ויהא בהצלחה.

לימוד סוטה לכיתות נמוכות

בשנת תשח"י (אגרות קודש כרך יז, עמ' סז) השיב הרבי לשאלת העומד בראש ישיבת חב"ד במלבורן באותם ימים – הרה"ח ר' יעקב אליעזר הרצוג:

במה שכותב אודות לימוד מסכת סוטה על-ידי התלמידים שי' וכו' הרי לפלא כיוון שיש חילוקי דיעות בזה למה להם להכנס לענין זה ובפרט שבהכתות כמו אלו שכותב אודותם, הרבה מסכתות אחרות לומדים בישיבות מאז ומקדם כידוע, ולמה לשנות בזה.

ובמה שמסתמך מקונטרס תנועת ההשכלה וכו' [=שם נשלל אי לימוד ודילוג קטעים] הרי שם מדובר בהנוגע לדילוג, וכן שלא לשלול את זה באופן פרינציפיוני, וקל-להבין.

[הרקע לשאלה ככל הנראה: חודש אייר באוסטרליה הוא זמן החורף בישיבות, ועל-פי המנהג החבד"י (ובעוד כמה וכמה קהילות – ראה אוצר מנהגי חב"ד ניסן עמ' רנו-רנז) נוהגים ללמוד בימי הספירה מסכת סוטה, ולכן עלה הרעיון ללמוד מסכת זו].


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)