מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג
שבת-קודש פרשת בהעלותך1
י"ד בסיוון
בקריאת התורה מנמיכים מעט את הקול מ"ויהי העם כמתאוננים" עד "והמן כזרע גד הוא" ולא עד בכלל (יא,א-ו)2.
פרקי אבות3 - פרק ב4.
יום ראשון
ט"ו בסיוון
התחלת מאסרו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ בשנת תרפ"ז.
יום שני
ט"ז בסיוון
יום ראשון בלילה, אור ליום שני, סוף זמן קידוש לבנה לכתחילה – כל הלילה.
_______________
1) בחו"ל – נשא (וראה ב'לוח השבוע' לשבוע שעבר, ההפסקות לעולים לתורה כמנהגנו).
2) כן נהג הבעל-קורא בבית חיינו, הרה"ח ר' מרדכי שוסטערמאן ע"ה, ומקורו מפרי-חדש סי' תכח, שכתב שנוהגין כך כדי "להראות שהם מתחרטים" על עוון המתאוננים. ומ"מ הזהיר שם, שיקרא בקול כזה שישמע כל הציבור גם את הפסוקים הללו, כמובן. ומציינים ללקוטי מהרי"ח (ח"ב סא,א) ולפירוש 'שערי רחמים' על שערי אפרים (ג,ג).
3) וכדאי לפרסם מנהג זה, [שממשיכים לומר פרקי אבות גם אחרי חג השבועות], כדי שגם אלה (שמתפללים בסידורים אחרים [כנראה הכוונה לספרדים]) שנהגו עד עתה ללמוד פרקי-אבות בשבתות שבין פסח לעצרת בלבד, יוסיפו וילמדו זאת בכל שבתות הקיץ, ע"פ מש"כ אדמוה"ז בסידורו השווה לכל נפש – גם עבורם – ש"יש נוהגין כך בכל שבתות הקיץ" ('תורת-מנחם – התוועדויות' תש"נ ח"ג עמ' 297). וראה בס' 'שערי הלכה ומנהג' או"ח ח"א סו"ס מז, הוראות כלליות באופן הפצת מנהגינו בבתי-כנסת שבנוסח אחר.
4) בחו"ל – פרק א. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
