חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:18 זריחה: 6:10 כ' באב התשע"ט, 21/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

חשבונות שמים
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1171 - כל המדורים ברצף
שש מילים, אמת גדולה
יש חדש
שילוח שמטרתו לתת כוח
ארץ-ישראל
שלא להוציא לעז
חשבונות שמים
חידוש הגאולה
לא לדאוג
יציאת סוריה: קהילה מאוחדת
'פדיון הבן' ללא האב

בפי אנשי ירושלים כונה הצדיק רבי מרדכי מרחמסטריבקה בשם החיבה 'רבי מוטל'ה'. בשנת תרס"ה עלה לארץ-ישראל והתיישב בירושלים. הוא נהג לספר סיפורים לרוב, ולעיתים קרובות התברר כי הסיפורים הללו טמנו בחובם דברים נסתרים.

פעם אחת, בסעודת הילולה לכבוד אחד הצדיקים, ישב רבי מוטל'ה וביקש לספר סיפור. הוא סיפר סיפור שמופיע בתלמוד הירושלמי, על אחד החכמים שנפטר, ובאותו יום נפטר גם יהודי שהיה נציג רשות המס, שממנה סבלו היהודים רבות.

לא הייתה ברירה אלא לערוך את שתי הלוויות יחד. קהל גדול יצא לחלוק כבוד לַתלמיד-חכם, בעוד ליד מיטתו של נציג המס עמדו קומץ מבני-משפחתו.

שתי המיטות עמדו זו לצד זו בפתח בית העלמין, ופתאום הבחינו האנשים בחבורת שודדים שהגיחה מאי-שם. הקהל התפזר בבהלה ובמקום לא נותר איש, חוץ מתלמיד אחד שנותר לעמוד ליד מיטת רבו.

כשחלפה הסכנה שבו הכול להמשך מסע ההלוויה, אולם משום-מה התבלבלו האנשים והחליפו בין שתי המיטות. לא הועילו טענותיו של אותו תלמיד יחיד. את נציג המס קברו בכבוד רב ובמעמד קהל נכבד, ואילו התלמיד-חכם נקבר במהירות ובחוסר כבוד.

צער רב הצטער התלמיד על ביזיון רבו. באותו לילה הופיע רבו בחלום ואמר כי אל לו להתעצב, כי יש סיבה למה שאירע. פעם אחת שמע אדם מבזה תלמיד-חכם ולא מיחה בו, ועל כך נענש בביזיון הקבורה. לעומת זה, נציג המס הכין פעם אחת סעודה גדולה בעבור שר העיר והלה לא הופיע. חילק האיש את הסעודה בין העניים, וזכות זו היא שעמדה לו להיקבר בכבוד.

סיים רבי מוטל'ה את סיפורו, כאשר הקהל תמה על שבחר לספר דווקא את הסיפור הזה, לכאורה בלי שום הקשר.

הימים היו ימי מלחמת-העולם הראשונה. הטורקים שלטו בארץ ופעלו לגייס צעירים יהודים לצבאם. באותה עת חי בירושלים אדם נבזה, 'מוסר' ושמו לייבק'ה ביאליסטוקר. הוא היה מלשין לשלטונות על צעירים שניסו לחמוק מחובת הגיוס, מגלה את מקומם ומוסרם למשטרה.

עשרות יהודים נמסרו על-ידו לשלטונות, נשלחו לחזית ורבים מהם לא שבו. נשותיהם נותרו אלמנות או עגונות. שמו של לייבק'ה דיי היה בו להפיל פחד על יושבי ירושלים.

למחרת סיפורו של רבי מוטל'ה ישב לייבק'ה בתחנת המשטרה בשער יפו ושתה קפה בחברת ידידיו הערבים. פתאום נפל מכיסאו ומת.

השלטון פרסם הודעת אבל על מותו של 'סוכן ממשלתי'. בהודעה נאסר על היהודים לפתוח את חנויותיהם, והם נדרשו לכבד את המת בהלוויה הממלכתית.

באותו יום נפטר בירושלים איש צדיק צנוע ונסתר ושמו רבי ברוך פינטשיק, שבא מהעיר וייצן שבהונגריה. כל מכריו ידעו כי היה יהודי צדיק, נקי מכל רבב, כתינוק שאין בו חטא.

בעיה סבוכה עמדה עתה לפני זקני העיר. על-פי החוקים שנקבעו לימי המלחמה הותרו הלוויות רק במשך שעה אחת קבועה ביום, כדי למנוע התקהלויות. עליהם לערוך אפוא את הלוויית הצדיק הנסתר עם זו של הרשע.

אחד מחכמי ירושלים פסק כי אין לערוך את הלוויות יחד. מוטב לצדיק להיקבר בשקט וללא קהל, מלהיקבר בהלוויה אחת עם אותו רשע.

ואכן, ללייבק'ה נערכה הלוויה גדולה, במעמד אנשי ממשל רבים וקהל רב, ואילו את הצדיק רבי ברוך פינטשיק קברו באמצע הלילה, בהסתר, במעמד מניין מצומצם של אנשי החברה קדישא, וללא הספדים.

האירועים היו לשיחת היום. עתה הובן הקשר לסיפור המעשה שסיפר רבי מוטל'ה ביום הקודם, והדבר היה לפלא.

עברו שבועיים ובירושלים נערכה סעודת ראש-חודש רבתי. שוב התבקש רבי מוטל'ה לשאת דברים, והוא סיפר:

לא מכבר פרסם השלטון הטורקי הוראה האוסרת לשאת נפטר באלונקה ומתירה את נשיאתו רק בעגלה. אחד המקובלים, רבי נחמן אנגל, שהדבר נגע לליבו, טרח ועבר מבית-כנסת אחד למשנהו כדי לעורר על הצורך לבטל את התקנה. באחד מבתי-הכנסת קם נגדו איש חצוף והחל לחרפו ולבזותו.

באותו מעמד נכח גם המנוח, רבי ברוך פינטשיק.  הוא היה שקוע במחשבותיו ולא שם לב לנעשה בבית-הכנסת. כאשר שככה הסערה תפס כי היה עליו למחות על ביזיון תלמיד-חכם ולא מיחה.

עוד מקרה אירע בשעת המלחמה, ממשיך רבי מוטל'ה ומספר, בשעה שהיה מחסור גדול בעצים. צמוד לבית 'הכנסת אורחים' בירושלים הייתה סוכה גדולה, שבה ערכו עניי ירושלים את סעודות חג-הסוכות.

יום אחד באו חיילים לסוכה, פירקו את הקורות ונטלו אותם עמם, בטענה כי הצבא זקוק לעצים  לחימום ולבישול. זו הייתה מכה גדולה לעניי ירושלים, שנותרו ללא מקום שבו יוכלו לסעוד בחג.

הידיעה הגיעה ללייבק'ה ביאליסטוקר, ומשהו זע בלבו. הנקודה היהודית שבנפשו החוטאת התעוררה, והוא רץ אל ראשי הצבא ודרש להחזיר את הקורות של סוכת העניים. השתדלותו אכן הועילה, הקורות הוחזרו והסוכה נבנתה מחדש, לשמחת עניי ירושלים.

"עתה תוכלו להבין", סיים רבי מוטלה, "מדוע הלווייתו של רבי ברוך הנסתר הייתה פשוטה, ואילו זו של לייבק'ה נערכה ברוב עם ובכבוד גדול".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)