מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג

שאלה: מה המקור למנהגנו, וכן מנהג אשכנז כיום, לומר 'אבינו מלכנו' בתענית-ציבור, מה-שאין-כן למנהג הספרדים ורוב החסידים אין אומרים זאת אלא בעשרת-ימי-תשובה?

תשובה: אציין רק מה שמצאתי לעת-עתה בספרים שתחת-ידי, וודאי המצויים בספריות ובמחקרים יוכלו להעמיק ולהרחיב בזה.

המקור לאמירת 'אבינו מלכנו' בכלל (אמירתו בעשרת ימי תשובה מופיעה החל מהסידור הראשון הידוע לנו - סידור רב עמרם גאון¹), כתבו הראשונים, הובאו בבית-יוסף², שהוא מסיפור הגמרא³  "שפעם אחת גזרו תענית [-על הגשמים] ולא נענו, וירד רבי עקיבא לפני התיבה ואמר: 'אבינו מלכנו, חטאנו לפניך' ומיד נענה. וכשראו הדור שנענה באותה תפילה, הוסיפו עליו דברי בקשות ותחנונים, וקבעום לעשרת ימי תשובה", עכ"ל הבית-יוסף. ונעתק גם בשער-הכולל⁴. שם הביא מספר כל-בו גם את המשך הדברים "ועד היום נהגו בקצת מקומות לאומרו גם בשני וחמישי".

בראשונים לא מצאתי מי שהזכיר את אמירתו בתעניות-ציבור הקבועות. בסידורים השונים חיפש זאת הרבי (לצורך בירור הנוסח המדוייק): "ב'סידור של"ה' [שנדפס בשנת] תע"ז ובסידור 'בית א-ל' שהדפיס היעב"ץ בעצמו, אין 'אבינו מלכנו' לתענית-ציבור בפני עצמו [סידור זה נדפס מחדש ע"י הוצאת אשכול, ובנוסף לכך, הרי שם בח"ב, בפרקי י"ז בתמוז וי' בטבת, לא נזכר מאומה בקשר לאמירת 'אבינו מלכנו'. ורק] בסידור 'בית יעקב' הנקרא 'סידור היעב"ץ' (לעמבערג תרס"ד) [יש נוסח 'אבינו מלכנו' לתענית-ציבור, ושם] 'זכרנו לחיים' בהשמטת 'בספר'"⁵.

בסידור 'עבודת ישראל', בסדר יום-כיפור-קטן⁶ כתב שיש קהילות שאומרים גם אבינו מלכנו, ומדלגים החרוזים של 'כתבנו'⁷. גם מסידור 'אוצר התפילות' ("שהוא מדוייק לפי-ערך") ומסידורי 'שער השמים' (וורשא תרמ"ב) ו'תפילה למשה' מביא הרבי שיש בהם נוסח 'אבינו מלכנו' לתענית-ציבור. ע"כ. ובס' 'אוצר טעמי המנהגים'⁸ משער, שזו הסיבה למנהג הרווח בין האשכנזים לומר מ"החזירנו בתשובה שלמה לפניך" עד "סליחה ומחילה" פסוק בפסוק אחרי הש"ץ, כדי שלא יטעו מנוסח עשרת-ימי-תשובה לנוסח תענית-ציבור ולהיפך.

בתוס' מעשה רב⁹ כתבו שאצל הגר"א אמרו "אבינו מלכנו" בתענית-ציבור שחרית ומנחה. אבל בס' 'הלכות הגר"א ומנהגיו'¹⁰  מביא שיש בזה חילופי גירסאות, ויש מפקפקים באמירת "אבינו מלכנו" בג' תעניות, שיסודם אינו מפני הצרות עכשיו אלא מפני מה שאירע לאבותינו, עכ"ד. ועל-פי זה אומרים זאת בעשרת-ימי-תשובה מפני שאז אנחנו נידונים. וצריך עיון קצת מלשון הרמב"ם¹¹ "שגרם להם ולנו אותן הצרות", וכן מעניינים רבים הנהוגים בתעניות הכתובות שנלמדו מתעניות גשמים, כמו קריאת 'ויחל' בשחרית¹², המנהג העתיק שיעמדו שניים לסייע לש"ץ¹³, ועד אמירת "דברי כיבושין" שנהג בה הרבי¹⁴.

המלקטים דזמננו¹⁵ מציינים כמקור לאמירה זו את הערוך-השולחן¹⁶. הנטעי-גבריאל מצא זאת גם בס' 'מנהגי ביהכ"נ דק"ק אוסטרהא', ומס' 'טל ירושלים' עמ' צט מביא ש"ביום התענית פה עיר-הקודש בכמה בתי-כנסיות אומרים 'אבינו מלכנו' על הסדר כמו בימים-הנוראים, שלא שמעתי זאת בשאר מדינות שהייתי". ולא ידוע לי זמנם של שני ספרים אלו. כמו-כן מציין שם שזה מנהג אשכנזים וחב"ד, אבל למנהג בעלזא, טשערנאביל, מונקאטש ושאר חסידים [-להוציא אליק וגור¹⁷], אין אומרים זאת אלא בעשרת-ימי-תשובה.

לגבי מנהג חב"ד בדורות שעברו, כבר הביא ב'אוצר מנהגי חב"ד'¹⁷, בשם כ"ק אדמו"ר מהורש"ב¹⁸ שבמניין של אדמו"ר הזקן "לא היו אומרים (סליחות, ולא) אבינו מלכנו בתענית-ציבור", וכן הנהיג בפועל במניין שהתפלל בו כמסופר שם [ואמר שאין ללמוד מכך שבליובאוויטש נהגו לומר זאת]. אך כשהדפיסו את סידור 'תהילת ה'' ברוסטוב, לכתחילה היה בדעתו של אדמו"ר מהורש"ב שלא להדפיס בנוסח 'אבינו מלכנו' את התוספת לתענית-ציבור, אך לבסוף ניאות להדפיסה.

וחבל שלא הביא שם את דברי הרבי הברורים בנדון¹⁹: "אף שבסידור אדה"ז לא צויין בנוסח אבינו מלכנו זה "בתענית ציבור - 'ברך'", ולכן יש מאנ"ש שלא נהגו לאומרו בתענית ציבור - בפירוש הורה כ"ק מו"ח אדמו"ר לאומרו. ובסידור שהוציא לאור כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע בראסטוב, הוסיפו ציון זה ב'אבינו מלכנו'".

ואולי (כמו בקשר לאמירת סליחות) קשורה הוראה זו עם החושך כפול ומכופל דעקבתא דמשיחא שנתגבר יותר ויותר בדורותינו. והרי כבר ראינו לעיל שהיו מקומות שאמרו זאת בכל שני וחמישי. וראה בשו"ת דברי יציב להאדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג²⁰, שהוא התקין, בתקופה מסויימת, עקב המצב, לומר 'אבינו מלכנו' בכל יום.

----------

1) ח"ב עמ' 295.

2) ר"ס תקפ"ד ד"ה נוהגין בקצת מקומות, בשם הכל-בו סי' סד [ולפנינו מופיע כבר במחזור ויטרי עמ' 384 ובארחות חיים הל' ר"ה סי' ב].

3) תענית כה,ב.

4) על סידור אדה"ז, פרק מב ס"ק יב.

5) אג"ק ח"ב ס"ע קסג.

6) עמ' 327.

7) כמו שכתב הרבי באג"ק הנ"ל בשם סידור 'תפלה למשה', ושגם בסידור 'בית יעקב' הנ"ל הביא דעה זו.

8) עמ' תסח.

9) אות מט.

10) להרה"ג ר' משה שטרנבוך, סי' קז.

11) הל' תעניות רפ"ה.

12) ב"י סי' תקע"ה ד"ה ודברי רבינו.

13) טור סו"ס תקס"ו.

14) נסמן בליקוטי-שיחות כרך כ עמ' 352.

15) נטעי-גבריאל בין-המצרים ס"פ י, אשי-ישראל מד,יב.

16) סי' תקס"ו ס"ח.

17) עמ' קסד.

18) אג"ק שלו ח"א עמ' יח. וראה 'רשימות הרב"ש' עמ' פה.

19) ספר-המנהגים עמ' 45, ולראשונה בסוף ה'רשימות על מגילת איכה' להצמח-צדק.

20) או"ח סי' עה.