שש שנים עברו מאותו יום בחודש אב, כשמחבל מתאבד פוצץ עצמו באוטובוס מפרקי עמוס נוסעים של אגד, קו 2, שהיה בדרכו מהכותל המערבי. עשרים ושלושה איש נהרגו ויותר ממאה ושלושים נפצעו. תמונה אחת, שהתפרסמה בעיתונות האמריקנית, זכורה במיוחד. נראים בה ר' משה-מנחם טאובנפלד, וסביבו אחד-עשר מילדיו – משפחה חסידית גדולה שנותרה בלי אם ואיבדה גם את האח התינוק, בן שישה חודשים. עוד אחות, בת שש-עשרה, נפצעה. הכותרת הראשית ב'ניו-יורק פוסט' זעקה: "אבא נפגע טרור מדבר", והכתבה סיפרה את סיפורה הכואב של המשפחה.
הוא מתגורר בעיירה סקווירא שבניו-יורק, ועוסק בהדרכת אברכים בענייני שלום בית ובשאר סוגיות הקשורות לבית היהודי. הוא ואשתו, התינוק והבת הגדולה, הגיעו אז לארץ לרגל שמחה משפחתית. "יצאנו מהבית ארבעה וחזרתי לבדי", הוא אומר.
אי-הסכמה שהצילה
כשאירע הפיצוץ הוא לא היה שם. "אשתי ואני הסכמנו תמיד בכל עניין. זו הייתה הפעם הראשונה שלא הגענו להסכמה", הוא מספר. "זה היה כמה שעות לאחר בואנו לארץ. אשתי רצתה מאוד לנסוע להתפלל בכותל המערבי. אני הייתי עייף ורציתי ללמוד את השיעורים הקבועים שלי. היא אמרה: 'בסדר, אתה תלך מחר, אני אלך הלילה'. אילו הייתי הולך איתה, מן הסתם לא הייתי כאן עכשיו, אבל הקב"ה רצה שאהיה פה, עם הילדים".
הוא מתאר את רגע הפיגוע: "בתי ישבה לצד אשתי, מרחק פסיעה מהמחבל, ליד הדלת האחורית. אשתי החזיקה על ברכיה את התינוק שלנו. ואז אישה מבוגרת יותר נכנסה, ובתי קמה כדי לפנות לה מקום ישיבה. היא הלכה לעמוד בחלק האחורי של האוטובוס, וכך ניצלו חייה והיא רק נפצעה".
"זה מה שאימא רוצה"
יומיים לאחר שהאישה והתינוק נטמנו באדמת הקודש, בעוד הבת עדיין מאושפזת, האב מחליט לחזור לארה"ב, אל ילדיו הקטנים. "הם ידעו הכול", הוא מספר. "נכנסתי הביתה ואמרתי להם: 'רוצים לעשות משהו בשביל אימכם? אתם יכולים לעשות דבר אחד: הֱיו שמחים, כמו שהייתם קודם לכן. זה מה שאימא רוצה, שנישאר משפחה שמחה'.
"ברור שהכאב נורא. האסון נחת עלינו פתאום, בלי שניתנה לנו שהות להתכונן. ובכל-זאת, במשך ה'שבעה' היינו כולנו יחד וחייכנו כל הזמן. זו הדרך שגדלנו בה, אשתי ואני, וזו הדרך שגידלנו בה את ילדינו".
הכוח לחיות ולשמוח
את הכוח להתמודד הוא שואב מהוריו: "אבי ואימי עברו את השואה. תמיד הם סיפרו לנו סיפורים של אמונה וביטחון בה'. כל משפחתו של אבי נספתה בשואה, וכיום, בלי עין הרע, יש לו קרוב למאתיים נכדים. בכל ליל סדר ישבתי אצלו, וזה תמיד היה מפגן של אמונה בהשם. רצינו שהילדים יגדלו עם המטען הזה".
עוד הוא מספר, כי לאחר האירוע הטרגי לקח את ילדיו לאחד ממומחי הטראומה הגדולים בארה"ב. "הוא דיבר עם כל אחד ואחת מהם. תשומת-לב מיוחדת נתן לבת שנפצעה באוטובוס וראתה את אימה ואחיה מתפוצצים לנגד עיניה. לאחר שיחות מעמיקות עם הילדים אמר, שהוא מוצא כי יש להם שורשים טובים והם יתגברו. ואכן, התגברנו ואנחנו מוסיפים לחיות ולשמוח".
טאובנפלד: "יצאנו מהבית ארבעה וחזרתי לבדי" |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
