אבלות בשבתות בין המצרים
בגליון תשפ"א (פ' פינחס) ב'הלכות ומנהגי חב"ד' (בהערה 2) נידונה השאלה, שמצד אחד הרבי אמר שבשבתות בין המצרים אין אבלות כלל, ומצד שני מנהגנו שלא לברך שהחיינו גם בשבתות בין המצרים.
הנה המגן-אברהם (או"ח סימן תקנ"א ס"ק מב) כתב על איסור ברכת שהחיינו בימים האלה: "וטעם האיסור נראה לי כיוון דהזמן ההוא זמן פורענות, אין לברך 'שהחיינו לזמן הזה', אבל אין הטעם משום אבלות, דהא לא מצינו שאבל אסור לברך שהחיינו". הרי שאין שום קושיא, שאין שום אבלות כלל בשבת, ואף-על-פי-כן לא מברכים שהחיינו מטעם אחר.
ולהעיר עוד, שמנהגנו שלא לברך שהחיינו גם בשבתות בין המיצרים מיוסד על מנהג האריז"ל (כמו שמובא במג"א שם), והרי האריז"ל הוא זה ש'ביטל' את עניין האבלות בשבת [חזון – ראה נטעי גבריאל פמ"ה הערה א], אלא על כורחך שאין זה מטעם אבלות.
ונראה בכוונת המג"א, שכיוון שאלו ימי פורענות אין ראוי להיות שמחים על כך שהגענו לימים אלו. על-פי זה לכאורה ההגבלה היא רק על ברכת 'שהחיינו' ולא על שום ברכה אחרת, אפילו ברכת 'הטוב והמטיב' [וכן כתוב בשערי תשובה סי' תקנ"א ס"ק י מסידור יעב"ץ, ובפסקי תשובות ס"ק נד ובנטעי גבריאל ס"פ יז], ועצ"ע בזה1.
ואולי החילוק בין 'אבלות' ל'פורענות' הוא, שאבלות היא על דבר בלתי רצוי שכבר קרה בעבר, ואילו זמן פורענות היינו שזמן זה עלול לעניינים בלתי רצויים, שלכן יש להיזהר בו בזהירות יתרה מכל השנה. ופרט זה נשאר כנראה גם בשבתות בין המצרים. ואבקש מהקוראים להעיר.
לב לייבמן, ראשון לציון
_____________________
1) עדיין לא נתבאר התיווך עם מה שנפסק בשו"ע יו"ד סי' ת, ש(בכלל) יש אבלות בשבת.
כן צריך ביאור מה שהובא ב'התקשרות' מתורת מנחם חכ"ג עמ' 201, ש"כל ענייני בין המצרים אינם שייכים בשבת", והרי גם מניעת ברכת 'שהחיינו' היא מעניינים אלו.
וכן להאוסרים לבישת בגד חדש חשוב בשבתות שבין המצרים, ועכ"פ לאחר ר"ח אב, ועכ"פ בשבת חזון (ראה בפסקי תשובות שם ס"ק כה-כו). – המערכת. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
