בסוף פרשתנו כתובה האזהרה להקפיד על מידות ומשקלות נכונות: "לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן, גדולה וקטנה. לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה, גדולה וקטנה". בהמשך לזה מופיע הציווי לזכור את אשר עשה לנו עמלק. על סמיכות שני הציוויים האלה אמרו חז"ל: "על עוון זה – שמחזיק שני סוגי משקלות, גדולה וקטנה... – בא עמלק".
נשאלת השאלה, במה חמור איסור ההטעיה במידות ובמשקלות, עד שבגללו עלול לבוא עמלק? יש בתורה עוד איסורים רבים, ומדוע דווקא האיסור הזה נקשר לעמלק, שהוא הגרוע מכל אויבי ישראל, עד שאין לו תקנה ו"אחריתו עדֵי אובד"?!
מסתפק במועט?
כשם שעמלק הוא מקור הרוע והחטא, כך הפתח לחטא ועוון הוא העניין הזה של 'אבן ואבן', 'איפה ואיפה'. המשמעות הרוחנית של זה היא, שיש לאדם שתי מערכות של שיפוט ומידה.
בענייני הגוף והחומר, הגישה היא שלעולם לא דיי לו במה שכבר השיג, והוא תמיד שואף להשיג עוד, בבחינת "מי שיש לו מָנֶה – רוצה מאתיים". לעומת זה, בענייני הנשמה והרוח יש לו מערכת משקלות אחרת – כאן הוא 'מסתפק במועט' ודיי לו במינימום ההכרחי.
בחינוך הילדים
כשהוא עוסק בענייניו הגשמיים, הוא שקוע בהם בכל ליבו ונפשו. הוא מרוכז ומתעניין בכל פרט. ואילו כשהוא נכנס לבית-הכנסת להתפלל, תפילתו חפוזה, וגם בדקות המעטות שהוא מקדיש לתפילה אין הוא מרוכז בה, אלא מהרהר בעסקיו ובמה שהוא מתכונן לעשות אחרי התפילה.
השימוש באמות-המידה הנבדלות בא לידי ביטוי גם בחינוך הילדים. כשמדובר בהשכלה כללית, אין האדם מוכן להתפשר והוא חותר להשיג בעבור ילדיו את בית-הספר הטוב ביותר ואת החוגים המעולים ביותר. ואילו כשמדובר בלימודי הקודש, אפשר, לדעתו, להסתפק בלימוד המזערי ביותר, כדי לצאת ידי חובה בלבד.
הספק שהחליש
ההתייחסות הזאת לענייני הקדושה היא הפתח שדרכו היצר יכול להיכנס ולפתות את היהודי לחטא. כך היה גם לאחר יציאת מצרים, כאשר אצל בני-ישראל התעורר ספק "היש ה' בקרבנו אם אַיִן". כאשר התעורר ספק, אם אמנם הקב"ה משגיח במיוחד על עם-ישראל, או שיהודי נתון לשליטת כוחות הטבע – זו הפִרצה שאפשרה את חדירתו של עמלק.
על יהודי להשתמש באותן 'מידות' ו'משקלות' שהוא משתמש בהן לענייני הגוף והחומר, גם לענייני הנשמה והרוח. עליו לזכור שהתורה "היא חיינו", וכשם שהוא דואג שחייו הגשמיים יהיו שלמים ועשירים, כך עליו לדאוג לענייני הנשמה, מתוך קביעות וחיוּת פנימית. כשהוא יחיה בענייני התורה והמצוות, לא יוכל 'עמלק' להתקרב אליו והוא יהיה 'בריא' ברוחניות.
(תורת מנחם כרך לג, עמ' 187) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
