נושאים נוספים
	התקשרות גליון 797 - כל המדורים ברצף
	הירידה היא מנוף לעלייה גבוהה יותר
	ירושת ארצות ג' אומות
	הכינוס הארצי של צעירי אגודת חב"ד
	פרשת לך-לך
	צאת הכוכבים בניו-יורק
	הלכות ומנהגי חב"ד

מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג

* הדלקת נש"ק (תמיד): "אף שהדלקת הנרות היא על-ידי בעלת-הבית (עקרת הבית), מכל מקום מנהג ישראל שגם הבעל משתתף בזה (באופן סמלי על-כל-פנים) על-ידי הסיוע בהכנות לזה, כגון בהגשת הגפרורים או הנרות וכיוצא-בזה"¹.

שבת קודש פרשת לך-לך²
י"ג במרחשוון

בקריאת ההפטרה, קרא הרבי "וקוֹוֵי ה' יחליפו כוח" (ישעיה מ,לא) כאשר הצירי תחת הוא"ו³.

יום שני,
ט"ו במרחשוון

סוף זמן קידוש לבנה לכתחילה – יום ראשון בלילה, כל הלילה.

תענית 'שני' בתרא.

______________________

1)    משיחת כ"ג אייר תשמ"ט לנשי ובנות חב"ד, התוועדויות תשמ"ט ח"ג עמ' 209 הערה 25. ולהעיר שבשו"ע אדמו"ר הזקן (סי' רסג ס"ה, ממג"א שם בשם כתבי האריז"ל) נפסק ש"טוב שהוא יתעסק בתיקון הפתילות והנרות" [ואגב: ב'רשימות היומן' עמ' תכז נאמר "לא נהגינן להבהב נר של שבת קודם ההדלקה", בניגוד להנפסק בשו"ע אדה"ז סי' רסד סי"ד שמנהג יפה הוא להבהב "כדי שתהיה מחורכת ותדליק יפה". ואולי בנרות של ימינו א"צ לזה. וראה ב'התקשרות' גיליון תרפ"ט].

2)    כן הוא שם הפרשה בתורה-אור, תורת-חיים, עד היום-יום ולקוטי-שיחות ועד בכלל.

3)    הרה"ח ר' יוסף יצחק שי' אופן והרה"ח ר' טוביה שי' זילברשטרום (האחרון כתב הביתה כששמע זאת לראשונה מפי הרבי, כיוון שבמקומו למד לקרוא אחרת), כדעת האבן-עזרא שהביא המנחת-שי בתהילים (לז,ט), וכן הוא במסורה שב'מקראות גדולות' שלו ושלנו, וכן נדפס בחומש 'תורה תמימה' שממנו קרא הרבי את ההפטרות. ולא כדעת הרד"ק והמנחת-שי עצמו, וכנדפס בחומש היידנהיים, בתנ"ך קורן, בתנ"ך ברויאר (שממנו נעתק 'ספר ההפטרות – חב"ד', הוצאת קה"ת תשנ"ה) ובתיקון 'איש מצליח', שם הצירי תחת היו"ד וקוראים וקויֵי. זאת למרות שלפי דעת הראב"ע והמסורה הנ"ל הרי בתהילים שם צריך לקרוא "וקויֵי", ולמעשה בכל ספרי התהילים, גם בתהילים 'אוהל יוסף יצחק' שלנו, נדפס שם "וקוֵיי", אם-כי לא ידוע איך קרא הרבי שם. וראה בקשר למסורה מול הנהגות ב'התקשרות', גיליונות תש"ב, תשמ"ו.