נושאים נוספים
	התקשרות גליון 798 - כל המדורים ברצף
	תומכי תמימים נותנת כוחות עד ביאת משיח
	להתמסר למלחמת בית דוד ולהביא את הגאולה
	ה'מנחת חינוך' במשנתו של הרבי
	פרשת וירא
	"שב לבד עם עצמך, עצום את עיניך, ותרגיש שאתה נמצא עם הרבי"
	הלכות ומנהגי חב"ד

מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג

ערב-שבת-קודש

נתינת הצדקה לכבוד יום ההולדת דכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, החל בשבת – "עבור מוסדותיו המתנהלים ברוחו"¹, יש לקיימה היום² (זאת כמובן מלבד העניין הכללי דנתינה בערב-שבת גם בשביל יום השבת)³.

שבת-קודש פרשת וירא
עשרים במרחשוון

יום-הולדת את כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, בשנת כתר"א⁴.

יום סגולה, שבו ה'מזלו גובר' של הנשיא פועל התגברות בעבודתם של חסידים ושל כלל-ישראל, ועל-ידם – בכל העולם כולו⁵.

מהוראות כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו:

ביום זה⁶ צריך כל אחד ואחד לקבל החלטות טובות להוסיף בהפצת המעיינות חוצה, לכל לראש – בנוגע לעצמו... ועוד ועיקר – הפצת התורה והמצוות והפצת היהדות בכללותה, חדורים בפנימיות התורה שנתבארה בתורת חסידות חב"ד, ועד להפצת אור הקדושה בכל העולם כולו, גם בנוגע למצוות שנצטוו בני-נח.

ב'שנת הבניין' הציע הרבי⁷, שביום זה (ומה טוב – גם בימים שלפניו ושלאחריו) ישתדל כל אחד ואחד הנמצא בכל עיר ועיר שבה קיימת ישיבת תומכי-תמימים וסניפיה, ועל-אחת-כמה-וכמה בארצנו הקדושה ת"ו, להיכנס לבניין הישיבה, ולעשות שם פעולות טובות בכל שלושת הקווים דתורה, עבודה וגמילות-חסדים: להתפלל (או לומר מזמור תהילים, כולל ובמיוחד – המזמור המתאים למספר שנותיו של אדמו"ר מהורש"ב [השנה – מזמור ק"נ]), ללמוד מתורתו, ולתת צדקה עבור מוסדותיו, המתנהלים ברוחו כו'.

בעיר שאין בה ישיבה זו – יעשו זאת בתוך בניין שתפקידו מעין הישיבה, כגון בית-חב"ד, בית תורה, תפילה וגמילות-חסדים. ומובן שעל-פי הציווי "ואהבת לרעך כמוך", יש להשתדל להשפיע על יהודים נוספים שגם הם יעשו כן, ועוד ועיקר – שפעולות אלה ייעשו ברבים⁸. וכדאי ונכון שבין העניינים שלומדים מתורתו של בעל יום-ההולדת, ילמדו גם קונטרס 'החלצו', שעל-ידי זה יתווסף באהבת-ישראל ואחדות-ישראל, כמבואר בארוכה בקונטרס זה.

הפטרה: "ואשה אחת... ותישא את בנה ותצא" (מלכים-ב ד,א-לז)⁹.

_____________________

1)    ע"פ השיחה דלהלן הערה 7.

2)    ע"פ האמור באג"ק כרך יד עמ' שכד בקשר ליארצייט.

3)    לקוטי-שיחות כרך כח עמ' 315 ס"ג.

4)    ראה בדבר הולדתו וברית-המילה שלו, ברשימות מדברי ימי חייו שנדפסו בראש קונטרס 'חנוך לנער' וב'ספר התולדות – אדמו"ר מוהרש"ב', הוצאת קה"ת, כפר-חב"ד תשל"ו, פרק א.

"להעיר, שהקביעות דכ"ף מרחשוון היא לעולם באותו יום שבו חל ראש-השנה [והוא "יום החמישים" מראש-השנה, שמורה על שער הנו"ן, בחינת הכתר (השייך לכ"ף מרחשוון)]. ובשנה זו שיום-טוב של ראש-השנה חל בשבת, וכ"ף מרחשוון חל בשבת –  קורין בשבת כ"ף מרחשוון הקריאה דשני הימים דראש-השנה: "וה' פקד את שרה גו'" – לידת יצחק (לאחרי המילה דאברהם והגילוי ד"וירא אליו ה'"), ומילתו לשמונה ימים (הראשון שנימול לשמונה), וכן "ויהי אחר הדברים האלה וגו'" – עקידת יצחק, עניין הביטול והמסירת-נפש, ועד להסיום ד"מעכה" ראשי-תיבות "מלך על כל הארץ"" (סה"ש תש"נ ח"א עמ' 118 הערה 89).

5)    ספר-השיחות תשמ"ח ח"א עמ' 70.

6)    מוגה – 'התוועדויות' תשמ"ז ח"א עמ' 496 , ובסגנון אחר בספר-השיחות תשמ"ז ח"א עמ' 69.

7)    מוגה – ספר-השיחות תשמ"ט ח"א עמ' 56 ('התוועדויות' ח"א עמ' 337). וצ"ב אם כל האמור הוא הוראה גם לכל שנה ושנה.

8)    "ובפרט על-פי מה שכתב בעל יום-ההולדת בקונטרס 'החלצו' (ספר המאמרים תרנ"ט עמ' סא), ש'ההסכם אשר עושים שניים או רבים, יש לזה חיזוק הרבה יותר מההסכם שעושה בפני עצמו'" (שם).

9)    ספר-המנהגים עמ' 32. לוח כולל-חב"ד.