מדוע פרשתנו שתוכנה גלות נקראה בשם השייך לגאולה?
מכיוון שתוכן הפרשה הוא עניין הגלות - אינו מובן: מהו הטעם לקריאת הפרשה כולה פרשת "שמות", על שם "ואלה שמות בני ישראל", מהו הקשר בין "שמות (בני ישראל)" לעניין הגלות (תוכן הפרשה)?!
יתירה מזו:
העניין ד"שמות בני ישראל" קשור עם עניין הגאולה, כדאיתא במדרש: "אלה שמות בני ישראל - על שם גאולתן של ישראל נזכרו כאן", וכמו כן מצינו במדרש שהגאולה ממצרים היתה "בשביל... שלא שינו את שמם... ראובן ושמעון נחתין ראובן ושמעון סלקין", ואם כן, הייתכן שהפרשה שכולה מדברת בעניין הגלות נקראת בשם הקשור עם עניין הגאולה - "שמות"?!
ונקודת הביאור בזה - שעניין ה"שמות" קשור עם עניין הגלות, ואדרבה, בגלוי ובחיצוניות רואים את הקשר ד"שמות" עם עניין הגלות (ולא עם עניין הגאולה), ורק על-ידי עבודה כו', מגלים את העניין הפנימי ד"שמות", עניין הגאולה, כדלקמן.
[...] על-פי זה יש לבאר את הקשר והשייכות דתוכן הפרשה עם שמה של הפרשה - "שמות":
גלות (תוכנה של הפרשה) - עניינה העלם, שכן, עניין ה"גלות" אינו פועל שינוי בעצם הדבר חס ושלום, כי אם, שגלה ממקומו בלבד [ולכן, גם עניין הגאולה אינו חידוש בעצם הדבר, כי אם, שחוזר למקומו האמיתי], ובמילא, גם בגלות ישנו העצם כפי שהוא לאמיתתו, אלא שהוא באופן של העלם, ובלשון הכתוב: "אותותינו לא ראינו אין גו' איתנו יודע עד מה".
וזהו הקשר דעניין הגלות (תוכן הפרשה) עם עניין ה"שמות" (שם הפרשה) - מכיוון שגלות הוא עניין של העלם, וגם "שמות" - כפי שנראה בגלוי ובחיצוניות - הוא עניין של העלם, כאמור, שהשם אינו מגלה את מהותו של האדם הנקרא בשם זה.
בסגנון אחר - בעומק יותר:
האפשרות למצב של גלות אצל יהודי, היא - העניין ד"שמות", "שמות בני ישראל הבאים מצרימה", כלומר, שהעצם שלהם (הנשמה, נקודת היהדות) הוא בהעלם, על-דרך ובדוגמת עניין ה"שמות", שאינם מגלים את עצם מהות האדם, ומכיוון שהעצם הוא בהעלם - הרי זה נותן מקום ונעשה מצב של גלות, "נחתין".
אמנם, כאשר מגלים את העניין הפנימי ד"שמות" - שקשור עם העצם, ולא עוד, אלא שאפילו כאשר חיות הנפש נתעלם כו', עד למצב של התעלפות, רחמנא-ליצלן, הנה על-ידי הקריאה ב"שם" מעוררים את עצם הנפש - על-ידי זה נפעל עניין הגאולה, "ראובן ושמעון נחתין ראובן ושמעון סלקין", "על שם גאולתן של ישראל נקראו כאן".
ונקודת העניין - שגם כאשר היו בני ישראל במעמד ומצב שמצד הכוחות הגלויים היו בתכלית הירידה וההעלם כו', מצב של התעלפות כו', עד כדי כך, שהיה מקום לטענה "הללו עובדי עבודה-זרה והללו עובדי עבודה-זרה", אף-על-פי-כן, מצד העצם הרי הם בתכלית העילוי, אלא שהיה צורך שהעצם יבוא בגילוי, ועניין זה נעשה על-ידי ה"שמות", כאמור, שעל-ידי הקריאה ב"שם" מתגלה עצם הנפש, באופן שנמשך גם בכוחות הגלויים, עד להתלבשות באברי הגוף בפועל ממש.
(מהתוועדות שבת-קודש פרשת שמות, מברכים-החודש שבט ה'תשמ"ו
- 'תורת מנחם' - התוועדויות' ה'תשמ"ו כרך ב עמ' 332-338) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
