אחת הגזֵרות הקשות של פרעה הייתה: "כל הבן היִלוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון". לכאורה, הגזֵרה הקשה היא חלקו הראשון של הפסוק (השלכת הבנים ליאור), ואילו השארת הבנות בחיים אינה חלק מהגזֵרה. אולם בהגדה של פסח, כאשר רוצים להמחיש את קושי השעבוד, מביאים את כל הפסוק, גם את חלקו השני. מכאן נראה שגם זה חלק מהגזֵרה הקשה.
גזֵרתו של פרעה הייתה גזֵרה רוחנית. פרעה רצה לשעבד לנצח את בני-ישראל ולהשקיעם בטומאת מצרים. זאת רצה לעשות בשני קווי פעולה – את הבנים להשליך ל'יאור' ואת הבנות 'להחיות' בחיים המצריים.
שני כוחות
'בן' ו'בת' מייצגים את שני הכוחות המרכזיים בבריאה – כוח ההשפעה וכוח הקבלה. 'בן' מייצג את כוח ההשפעה, כמאמר חז"ל "איש דרכו לכבוש". לעומתו, 'בת' מייצגת את כוח הקבלה, כדברי חז"ל: "אישה כשרה... עושה רצון בעלה".
פרעה רצה לקחת מעם-ישראל את שני הכוחות הללו ולרתום אותם לטומאת מצרים. את ה'בנים' ציווה להשליך ל'יאור'. כידוע, היאור היה מקור חיותם של המצרים, והם עבדו אותו. פרעה ביקש לרתום את כוח ההשפעה של עם-ישראל לענייני האלילות המצרית, והדבר בא לידי ביטוי בגזֵרת "כל הבן היִלוד היאורה תשליכוהו".
נדרשים כלי-קיבול
אך בכך לא הסתפק פרעה. כדי שהשפעה כלשהי תהיה בת-קיום היא זקוקה לכלי-קיבול. לסטרא-אחרא אין כלי-קבלה, מכיוון שאין בה מציאות ממשית, וכל מהותה אינה אלא לאפשר את הבחירה החופשית, על-ידי שהיא מעמידה לפני האדם אפשרות המנוגדת לקדושה. ממילא אין לסטרא-אחרא כלי-קבלה.
לכן היה פרעה זקוק לכלי-הקבלה של הקדושה, וזאת שאף להשיג על-ידי חלקה השני של הגזֵרה – "וכל הבת תחיון". הוא רצה להשתמש בכלי-הקבלה של עם-ישראל, ה'בנות', כדי לקבל את ההשפעה המצרית ולתת לה קיום.
אפילו פרעה הבין
נמצא אפוא שגזֵרת "וכל הבת תחיון" היא צרה גדולה, ומאותו סוג של "כל הבן היִלוד היאורה תשליכוהו". במובן מסויים היא אף גרועה ממנה, כי ההשפעה של הסטרא-אחרא אינה יכולה לבוא לידי פועל בלי כלי-קבלה, ולכן קיומה של הגזֵרה על ה'בנים' תלוי בגזֵרה על ה'בנות'.
גזֵרתו של פרעה מדגישה את חשיבות חינוך הבנות. כשם שפרעה הבין שאין קיום לגזֵרתו על ה'בנים' בלי הגזֵרה על ה'בנות', כך עלינו להתמסר לחינוך הבנות באותה מידה שמתמסרים לחינוך הבנים. טעות היא לחשוב שעיקר ההשקעה היא בחינוך הבנים, ואילו הבנות דיי להן במעט היהדות שהן סופגות בבית וכדומה. עלינו להשקיע בחינוכן בדיוק כמו שמשקיעים בחינוך הבנים, וזה יסוד קיומו של עם-ישראל.
(תורת מנחם כרך ג, עמ' 23) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
