פורים מלמד אותנו שגם תהליכים טבעיים מנוּוטים למעשה על-ידי ההשגחה העליונה. צריך לפעול באמצעים טבעיים, אבל חשוב הרבה יותר לקבל את הברכה האלוקית
אדם שמצליח במעשיו עלול לזקוף את הצלחתו לחכמתו ולמהלכים נכונים שעשה. הוא יכול למצוא סיבות טבעיות להישגיו, ולדַמות שהכול תלוי במערכת הטבעית והרציונלית. בדיוק מפני תפיסה זו התורה מזהירה: "ואמרת בלבבך, כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". על האדם לדעת שההצלחה באה מברכת ה': "וזכרת את ה' אלוקיך, כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל".
אותה טעות יכולה לקרות גם במצב הנגדי. אם חלילה פוקדת את האדם צרה ומצוקה, הוא עלול לחפש את סיבותיה במישור הטבעי ולנסות להיחלץ ממנה בכלים טבעיים בלבד. האדם עלול לחשוב שהפתרון לבעיה משפטית הוא עורך-דין טוב, והמענה לבעיה רפואית – רופא מומחה. ודאי שיש להיעזר בכלים האלה, אבל עדיין צריך לזכור שבסופו של דבר הכול בא מלמעלה.
איתות מלמעלה
זה בעצם אחד המסרים המרכזיים של פורים. כאשר נודע למרדכי ולאסתר על גזֵרת ההשמדה, פנו בראש ובראשונה לכיוון הזעקה והתשובה. הם הזעיקו את העם לתפילה לקב"ה ועוררו את היהודים לתשובה. רק אחר-כך התפנו לעסוק בדרכים הטבעיות לביטולה של הגזֵרה, וגם כאן אומר מרדכי לאסתר המלכה שתיתכן אפשרות ש"רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר".
מרדכי היה יכול לתלות את הסיבות לגזֵרה במהלכים טבעיים – שנאתו של המן הרשע ליהודים, קנאתו במרדכי היהודי, יהירותו ושחצנותו, קלות-דעתו של המלך אחשוורוש ונטייתו לקבל שוחד ("עשרת-אלפים כיכר כסף"). לכאורה היה צריך למקד את כל פעילותו בכיוונים האלה. אבל הוא מפנה את עיקר מאמציו לתחומים אחרים לגמרי.
מרדכי ואסתר הבינו שהמהפך הפתאומי הזה – משוויון-זכויות והתערות בחיי פרס ומדי, לגזֵרת ההשמדה הנוראה בדברי ימי ישראל – הוא איתות חד מלמעלה. לכן שמו את הדגש על צום ועל קריאה לתשובה ולזעקה אל אבינו שבשמים.
ואכן, כאשר שבו היהודים אל אביהם שבשמים, החל הגלגל להסתובב לכיוון השני באותה פתאומיות דרמטית. המן בא אל אחשוורוש שמח וטוב-לב, כדי לקבל אישור פורמלי פעוט לתלות את מרדכי, ופתאום נצטווה להרכיב את מרדכי על סוס מלכות ברחובות העיר ולקרוא לפניו: "ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". כעבור זמן קצר כבר היה תלוי על העץ אשר הכין למרדכי.
להחזיר את הברכה
פורים מלמד אותנו שגם תהליכים טבעיים מנוּוטים למעשה על-ידי ההשגחה העליונה. הקב"ה הוא הנותן לנו כוח לעשות חיל, ואם אנחנו רואים שפתאום אין הברכה שרויה במעשי ידינו, אי-אפשר להסתפק בחיפוש הסברים טבעיים, חברתיים, פוליטיים או צבאיים, אלא צריך לחזק את הקשר עם הקב"ה, כדי להשיב לנו את ברכתו.
תורתנו קובעת שכאשר צרה מתרגשת על עם-ישראל, אסור לתלות את הדבר בגורל העיוור או במקריות. חייבים להבין שזה איתות משמים, איתות שצריך לעורר לתשובה ולתיקון המעשים. ודאי שצריך לפעול באמצעים הביטחוניים והמדיניים, אבל חשוב הרבה יותר להחזיר לנו את הברכה האלוקית. זאת אפשר להשיג רק על-ידי חיזוק היהדות וביצור החיבור בינינו לאבינו שבשמים.
אנו חיים במציאות לא-פשוטה, וסכנות חמורות מרחפות מעל ראשנו. זה הזמן לחזק את האחדות היהודית ("לך כנוס את כל היהודים"), כפי שהיא באה לידי ביטוי במצוות פורים – משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים. חשוב לחזק את 'אמצעי הביטחון' הרוחניים – הנחת תפילין, מזוזות כשרות, צדקה, תפילה, אמירת כמה פרקי תהילים בכל יום וכדומה.
ההתחזקות הרוחנית תביא בע"ה לידי התעשתות של המנהיגות המדינית והצבאית, עד שנזכה ל"ונהפוך הוא" החשוב ביותר – מהפך הגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
